זה יכול להיות פתרון לזן מסוים מאוד מהסובלים מבעיה זו.לא מנסיוני, אבל בגליון אספקלריה המצורף כתבו שיש כעין אזניות שמנטרלות רעשים משניים שמסיחים את הדעת של מי שקשה לו להתרכז, רכב חולף, זבוב, וכד', ומאפשרים רק את הצליל המרכזי, הרצוי.
אישית אני במקרים רבים מפעיל 'רעש לבן', או בקובץ שמע [אוכל לשלוח בג'אמבו למעוניין], או ע"י הפעלת מאוורר או ונטה, ובחורף [שהמאוורר מקרר] - אני מפעיל מכשיר יעודי לרעש לבן {עולה כשבעים שקלים בלבד} - שהוא ממסך את כל רעשי הרקע
אני פחות מתחבר לעבוד על עצמך.השלב הראשון - להפסיק לקרוא לזה "בעיית" קשב וריכוז אלא "מתנת" קשב וריכוז.
אני פחות מתחבר לעבוד על עצמך.
זו בעיה לכל דבר.
קשה מאוד להתמודד איתה ובפרט כשהילד נמצא במוסד.
קשה להורים וקשה לסובב.
יש הרבה יתרונות אך זה לא אומר שאי"ז בעיה.
יש כאלה שזה מרגיע אותם.
כמו אותם מטפלים שמעודדים הורים שנולד להם בן תסמונת דאון. מגדירים זאת כ'מתנה'.
אני קורה לדבר כ'בעיה' ביחס לעולם שלנו.
שילד מתחנך בחיידר ואח"כ בישיבה ובכולל וכו' וכו'.
במסגרות אלו זה אתגר וקושי למוסד לילד וכאב רב להורים.
אני מעדיף לדבר ישירות ולקרוא לבעיות בשמם.
ופחות להצטעצע במילים מכובסות שהם רק ככסות לעיניים..
למדת על זה? אתה מכיר את זה? כנראה שלא (ואם כן אז מראש החלטת שזה בעיה, והא גופא בעיה).
נכון זה לא אותה בעיה.אגב, תסמונת דאון - לא קרב זה אל זה כל הלילה.
מחילה אבל אינך מבין ואינך יודע מה זה קשב וריכוז, יש מצב ששמעת עליה חצי מילה (יש מצב שראית ילד מופרע ומישהו מהצד זורק שזה קש"ר ומשם הגיע הדעה שלך בנושא?) היכרות מקצועית זה לא.אני מכיר את הנושא לעומקו כבר שנים רבות.
ולדעתי זו רק טקטיקה איך להתמודד עם הבעיה.
מחליפים את המילה קושי לאתגר.. ואת הבעיה למתנה.
יש אנשים שזה עושה להם טוב צורות הניסוח..
אני פחות מתחבר לזה.
אוהב לדבר על הבעיה בגובה עיניים בלי כיבוסי מילים שמצטלצלים טוב.
ושוב אם היית קורה את הדברים שכתבתי
ולא רק מדקלם את אותם סיסמאות הנדושים..
היית מבין מדוע זה בעיה.
זו בעיה וקושי גדול בצורת מתכונת החיים בזמנינו.
שהמסלול התקין ע"י מוסדות ומסגרת.
מי שיש לו רק חללית בעולם של מכוניות לא יוכל לחיות ולו רגע בעולם של מכוניות.
אולי כשיטוס לחלל הוא יהיה מלך..
אך כשהוא בעולם הזה הוא בבעיה ולא יוכל לנסוע אפי' לא למכולת השכונתית..
זה לא מעניין כמה תאורטית ש לו יכולות על.
תכלס' עם הכלים הללו הוא בבעיה גדולה במסגרת הנורמלית.
תשאל כל הורה לילד היפראקטיבי שלא יכול לקחת כדור.
כמה הוא 'נהנה' מהמתנות העצומות הללו.. ועוד יותר כמה הצוות נהנה.
היה מעדיף רכב אספנות מקרטע מחללית משוכללת שלא יעילה בכדור הארץ.
שמה אני מבין מי שיגיד שזה מילים יפות ותו לא, בקש"ר לא ולא.נכון זה לא אותה בעיה.
אך הבאתי זאת כדוגמא כמה אנשים מתמכרים למילים יפות.
גם כשנולד תסמונת קוראים לזה 'מתנה'
מחילה אבל אינך מבין ואינך יודע מה זה קשב וריכוז, יש מצב ששמעת עליה חצי מילה (יש מצב שראית ילד מופרע ומישהו מהצד זורק שזה קש"ר ומשם הגיע הדעה שלך בנושא?) היכרות מקצועית זה לא.
המלצת חמה: לך תלמד תכיר ותחזור לדיון. הרבה הצלחה.
אינך עונה לגופו של עניין.
אין קושי בעולם שא"א להגדירו כאתגר..ג. אתה מסביר היטב למה זה אתגר, לא למה זה בעיה. הבדל ענק. עצום. מאוד.
אני חושב שכבר הסברתי את דעתי מכל כיוון.אין קושי בעולם שא"א להגדירו כאתגר..
גם חולה במחלה סופנית זה אתגר איך יצליח להתמודד במצב כזה..
ושוב ושוב במציאות של מסגרת ומוסדות בעיית קשב וריכוז היא בעיה ענקית שסותרת את המבנה הממסדי..
אם היה חי ביקום לבדו שנותנים לו לעשות כרצונו וכמתכונת אישיותו היה פורח ומשגשג..
אך במציאות ומסלול החיים העכשוי הבנוי ממסגרת זו בעיה קשה מאוד..
אם הוויכוח בנינו הוא רק האם להגדיר זאת כקושי או כאתגר נזרום אתך..
תקרא לזה איך שתחפוץ.. אני מדבר על המהות..
בעולם שלנו? בהחלט!
זה לא שאלה ספציפית.עכשיו אתה עם שאלה ספציפית.
ומה אמרתי? שכדור זה לא ה"פתרון" היחיד.זה לא שאלה ספציפית.
זה מה שאני טוען מתחילת דברי .וחבל שלא הסכמת לקרוא.
זה לא בעיה נקודתית אלא מהותית.
שבעיית קשו"ר ומסגרת נורמלית זה תרתי דסתרי.
אם רק כדור הוא הפתרון.
ע"כ שא"א להגדיר זאת כמתנה או שאר מילים יפות.
אם האפשרות היחידה הוא דיכוי היכולות הייחודיים.. והרצון להפוך אותו בצורה חיצונית ככל הילדים..
עפי"ר לא עוזר שום תיאום..תיאום עם המלמד זה א ב,