פתרון טבעי לבעיית קשב וריכוז

[מביט]

כידוע ישנם רבים הסובלים מבעיה זו או שילדיהם מתמודדים עם הבעיה.
הפתרון הראשוני שכולם ממליצים מיד הוא טיפול תרופתי על שלל שמותיו.

אך ישנם רבים הרגישים לתרופות אלו או שלא פועלים כדי הצורך.

נשמח מאוד למי שייתן מניסיונו פתרונות חלופיים להתמודד עם בעיה זו.

 

[יואל שילה]

לא מנסיוני, אבל בגליון אספקלריה המצורף כתבו שיש כעין אזניות שמנטרלות רעשים משניים שמסיחים את הדעת של מי שקשה לו להתרכז, רכב חולף, זבוב, וכד', ומאפשרים רק את הצליל המרכזי, הרצוי.
אישית אני במקרים רבים מפעיל 'רעש לבן', או בקובץ שמע [אוכל לשלוח בג'אמבו למעוניין], או ע"י הפעלת מאוורר או ונטה, ובחורף [שהמאוורר מקרר] - אני מפעיל מכשיר יעודי לרעש לבן {עולה כשבעים שקלים בלבד} - שהוא ממסך את כל רעשי הרקע

 

[מביט]

לא מנסיוני, אבל בגליון אספקלריה המצורף כתבו שיש כעין אזניות שמנטרלות רעשים משניים שמסיחים את הדעת של מי שקשה לו להתרכז, רכב חולף, זבוב, וכד', ומאפשרים רק את הצליל המרכזי, הרצוי.
אישית אני במקרים רבים מפעיל 'רעש לבן', או בקובץ שמע [אוכל לשלוח בג'אמבו למעוניין], או ע"י הפעלת מאוורר או ונטה, ובחורף [שהמאוורר מקרר] - אני מפעיל מכשיר יעודי לרעש לבן {עולה כשבעים שקלים בלבד} - שהוא ממסך את כל רעשי הרקע

זה יכול להיות פתרון לזן מסוים מאוד מהסובלים מבעיה זו.
יש כאלה שהסיבה שאינם מרוכזים אינו נובע מהסחות דעת של רעשים אחרים אלא חוסר יכולת להתמקד ויש להאריך.

 

[איש יהודי]

השלב הראשון - להפסיק לקרוא לזה "בעיית" קשב וריכוז אלא "מתנת" קשב וריכוז.
השלב השני - ללמוד את הכלים את היכולות את האתגרים ואת כל הכרוך במתנה זו.
השלב השלישי - לשאוף גבוה ולתת בראש כפי שרק בעלי מתנה זו יכולים ומסוגלים.

הרבה הצלחה.

 

[מביט]

השלב הראשון - להפסיק לקרוא לזה "בעיית" קשב וריכוז אלא "מתנת" קשב וריכוז.

אני פחות מתחבר לעבוד על עצמך.
זו בעיה לכל דבר.
קשה מאוד להתמודד איתה ובפרט כשהילד נמצא במוסד.
קשה להורים וקשה לסובב.

יש הרבה יתרונות אך זה לא אומר שאי"ז בעיה.

יש כאלה שזה מרגיע אותם.
כמו אותם מטפלים שמעודדים הורים שנולד להם בן תסמונת דאון. מגדירים זאת כ'מתנה'.

אני קורה לדבר כ'בעיה' ביחס לעולם שלנו.
שילד מתחנך בחיידר ואח"כ בישיבה ובכולל וכו' וכו'.
במסגרות אלו זה אתגר וקושי למוסד לילד וכאב רב להורים.

אני מעדיף לדבר ישירות ולקרוא לבעיות בשמם.
ופחות להצטעצע במילים מכובסות שהם רק ככסות לעיניים..

 

[רבי]

יש תחליפים טבעיים בשם מולטי פוקוס. זה מאד מאד עוזר וגם טבעי.

לילדים יש ריכוזית. זה ממש מחולל פלאים.

 

[איש יהודי]

אני פחות מתחבר לעבוד על עצמך.
זו בעיה לכל דבר.
קשה מאוד להתמודד איתה ובפרט כשהילד נמצא במוסד.
קשה להורים וקשה לסובב.

יש הרבה יתרונות אך זה לא אומר שאי"ז בעיה.

יש כאלה שזה מרגיע אותם.
כמו אותם מטפלים שמעודדים הורים שנולד להם בן תסמונת דאון. מגדירים זאת כ'מתנה'.

אני קורה לדבר כ'בעיה' ביחס לעולם שלנו.
שילד מתחנך בחיידר ואח"כ בישיבה ובכולל וכו' וכו'.
במסגרות אלו זה אתגר וקושי למוסד לילד וכאב רב להורים.

אני מעדיף לדבר ישירות ולקרוא לבעיות בשמם.
ופחות להצטעצע במילים מכובסות שהם רק ככסות לעיניים..

למדת על זה? אתה מכיר את זה? כנראה שלא (ואם כן אז מראש החלטת שזה בעיה, והא גופא בעיה).

לגבי הילד נמצא במוסד. תראה בספר של הרב אהרן לרנר על הנושא הוא מגדיר את זה כמו נסיון להסיע מטוס קרב בכביש שכונתי. הוא יתקע פה יתנגש בזה והטייס יוגדר ככישלון אם נמדוד אותו לפי הנסיעה הזו. למה? כי הוא אמור לטוס ולהרים את העולם! הוא לא אמור להיות ברמה הזו של הכביש אלא של השמיים!

איך מסתדרים עם כל הטוב הזה בזמן השיעורים וכדומה? זו שאלה ראויה. ועליה ברוך ה' יש תשובות ראויות. בעיה זה לא.

אגב, תסמונת דאון - לא קרב זה אל זה כל הלילה.

 

[מביט]

למדת על זה? אתה מכיר את זה? כנראה שלא (ואם כן אז מראש החלטת שזה בעיה, והא גופא בעיה).

אני מכיר את הנושא לעומקו כבר שנים רבות.
ולדעתי זו רק טקטיקה איך להתמודד עם הבעיה.
מחליפים את המילה קושי לאתגר.. ואת הבעיה למתנה.

יש אנשים שזה עושה להם טוב צורות הניסוח..
אני פחות מתחבר לזה.
אוהב לדבר על הבעיה בגובה עיניים בלי כיבוסי מילים שמצטלצלים טוב.

ושוב אם היית קורה את הדברים שכתבתי
ולא רק מדקלם את אותם סיסמאות הנדושים..
היית מבין מדוע זה בעיה.

זו בעיה וקושי גדול בצורת מתכונת החיים בזמנינו.
שהמסלול התקין ע"י מוסדות ומסגרת.

מי שיש לו רק חללית בעולם של מכוניות לא יוכל לחיות ולו רגע בעולם של מכוניות.
אולי כשיטוס לחלל הוא יהיה מלך..
אך כשהוא בעולם הזה הוא בבעיה ולא יוכל לנסוע אפי' לא למכולת השכונתית..

זה לא מעניין כמה תאורטית ש לו יכולות על.
תכלס' עם הכלים הללו הוא בבעיה גדולה במסגרת הנורמלית.

תשאל כל הורה לילד היפראקטיבי שלא יכול לקחת כדור.
כמה הוא 'נהנה' מהמתנות העצומות הללו.. ועוד יותר כמה הצוות נהנה.
היה מעדיף רכב אספנות מקרטע מחללית משוכללת שלא יעילה בכדור הארץ.

 

[מביט]

אגב, תסמונת דאון - לא קרב זה אל זה כל הלילה.

נכון זה לא אותה בעיה.
אך הבאתי זאת כדוגמא כמה אנשים מתמכרים למילים יפות.
גם כשנולד תסמונת קוראים לזה 'מתנה'

 

[בעל בעמיו]

כן בעיה או לא בעיה
מנסיון
להוציא הרבה מרץ באופן יזום כגון קפיצות בטרמפולינה על הבוקר או אופניים או ריצה וכד' (אולי מועיל רק למי שיש לו ADHD ולא ל ADD)
הכדורים לא פותרים את הבעיה אלא משתיקים אותה לזמן ההשפעה וממילא צריך ללמוד להתנהג ולכן לשלב הנחיה התנהגותית ויועיל גם לזמן שאין השפעה
קצת סבלנות (בתיאום) גם מצד ההורים וגם מצד מוסדות החינוכיים הרי עיקר הבעיה היא בצורת המבנה של מוסדות הלימודים כיום ואם עוברים אותם בשלום אח"כ בחיים יש המון לאן להתפתח
רק שיש לשים לב שהחניך לומד לחיות נכון ולא יגיע לנישואין ברמה של ילד בן 12 (לדאבוננו ישנם כאלו)
ישנם מאכלים שמוסיפים אש לתבערה זה משתנה מילד לילד אבל איזון נכון יכול לעזור מאד
לתת לילד את היכולת להצליח איפה שהוא כן יכול אבל להצליח לפי הסגנון שלו ולא לפי הסגנון שלנו
אספר סיפור אישי
הילדה שלי בגיל 11 עשתה יריד לילדי השכונה לקחה על עצמה עול שאני כבר לא הבנתי איך נושאים אותו. הפעילה תחתיה 8 עובדות מבוגרות ממנה שלמרבה הפלא היו ממושמעות אליה, שכרה טרמפולינות, ודוכנים, משלוחנים, וכו'
אבל עשתה את זה בצורה שגרמה לי לא לישון בלילה. בבלאגן, בזמנים לא זמנים, בדחיקת כל דבר לרגע האחרון.
היה כבר רגע שהתפוצצתי, ואמרתי לה שא"א לזלזל ככה בציבור לפרסם מודעות כשלא הכל עוד מוכן ומאורגן.
אבל אשתי אמרה לי תן לה להתמודד
והיא התמודדה יופי
ניהלה את התקציב (בעזרת אשתי) בהצלחה גדולה מאד, אילתרה פתרונות לבעיות שצצו.
מעל 90 ילדים השתתפו ביום ההוא גם נשאר לה כסף לא קטן וגם היה לה תקופה של סיפוק עצמי ואימון מחדש ביכולות של עצמה
מה שגרם לה לא להיות פחות היפר אבל הרבה יותר עם רצון להצליח. וזה נתן לה קרש קפיצה להצלחה שלה בביה"ס גם בהתמודדויות אמיתיות כמו הADHD שיש לה
מאז אני עוזר לה להרים פרויקטים ובאמת כל פרויקט שהיא מרימה מרים אותה גם בלימודים ובהתנהגות בבית ועוד
בד בבד אני מלמד אותה להתנהל נכון בלי להשתלח באופי שלה
כלומר איך לנהל תקציב ואיך לסדר דברים מוקדם יותר ומנגד לרומם את האופי שלה לפתור בעיות שמפילות אחרים בדרכים שהיא מומחית לאלתר

מקווה שעזרתי

 

[איש יהודי]

אני מכיר את הנושא לעומקו כבר שנים רבות.
ולדעתי זו רק טקטיקה איך להתמודד עם הבעיה.
מחליפים את המילה קושי לאתגר.. ואת הבעיה למתנה.

יש אנשים שזה עושה להם טוב צורות הניסוח..
אני פחות מתחבר לזה.
אוהב לדבר על הבעיה בגובה עיניים בלי כיבוסי מילים שמצטלצלים טוב.

ושוב אם היית קורה את הדברים שכתבתי
ולא רק מדקלם את אותם סיסמאות הנדושים..
היית מבין מדוע זה בעיה.

זו בעיה וקושי גדול בצורת מתכונת החיים בזמנינו.
שהמסלול התקין ע"י מוסדות ומסגרת.

מי שיש לו רק חללית בעולם של מכוניות לא יוכל לחיות ולו רגע בעולם של מכוניות.
אולי כשיטוס לחלל הוא יהיה מלך..
אך כשהוא בעולם הזה הוא בבעיה ולא יוכל לנסוע אפי' לא למכולת השכונתית..

זה לא מעניין כמה תאורטית ש לו יכולות על.
תכלס' עם הכלים הללו הוא בבעיה גדולה במסגרת הנורמלית.

תשאל כל הורה לילד היפראקטיבי שלא יכול לקחת כדור.
כמה הוא 'נהנה' מהמתנות העצומות הללו.. ועוד יותר כמה הצוות נהנה.
היה מעדיף רכב אספנות מקרטע מחללית משוכללת שלא יעילה בכדור הארץ.

מחילה אבל אינך מבין ואינך יודע מה זה קשב וריכוז, יש מצב ששמעת עליה חצי מילה (יש מצב שראית ילד מופרע ומישהו מהצד זורק שזה קש"ר ומשם הגיע הדעה שלך בנושא?) היכרות מקצועית זה לא.

נכון זה לא אותה בעיה.
אך הבאתי זאת כדוגמא כמה אנשים מתמכרים למילים יפות.
גם כשנולד תסמונת קוראים לזה 'מתנה'

שמה אני מבין מי שיגיד שזה מילים יפות ותו לא, בקש"ר לא ולא.
כל מי שמכיר את קש"ר בצורה מקצועית, ולא בא עם דעה קדומה ולעגנית - מבין מה אני מדבר.

 

[מביט]

מחילה אבל אינך מבין ואינך יודע מה זה קשב וריכוז, יש מצב ששמעת עליה חצי מילה (יש מצב שראית ילד מופרע ומישהו מהצד זורק שזה קש"ר ומשם הגיע הדעה שלך בנושא?) היכרות מקצועית זה לא.
המלצת חמה: לך תלמד תכיר ותחזור לדיון. הרבה הצלחה.

אינך עונה לגופו של עניין.

הסברתי את דברי היטב מדוע זה כן בעיה.

 

[איש יהודי]

אינך עונה לגופו של עניין.

א. לגבי ההנחה שלי שאתה לא מכיר היא פשוטה. רק מי שמכיר רכב מהצצה בסרטוני תאונות בלבד - יגיד שרכב זו חתיכת בעיה ארורה, מי שמכיר רכב באמת - יודע באמת.
ב. אתה מסביר היטב למה זה אתגר, לא למה זה בעיה. הבדל ענק. עצום. מאוד.

 

[מביט]

ג. אתה מסביר היטב למה זה אתגר, לא למה זה בעיה. הבדל ענק. עצום. מאוד.

אין קושי בעולם שא"א להגדירו כאתגר..

גם חולה במחלה סופנית זה אתגר איך יצליח להתמודד במצב כזה..

ושוב ושוב במציאות של מסגרת ומוסדות בעיית קשב וריכוז היא בעיה ענקית שסותרת את המבנה הממסדי..

אם היה חי ביקום לבדו שנותנים לו לעשות כרצונו וכמתכונת אישיותו היה פורח ומשגשג..

אך במציאות ומסלול החיים העכשוי הבנוי ממסגרת זו בעיה קשה מאוד..

אם הוויכוח בנינו הוא רק האם להגדיר זאת כקושי או כאתגר נזרום אתך..
תקרא לזה איך שתחפוץ.. אני מדבר על המהות..

 

[איש יהודי]

אין קושי בעולם שא"א להגדירו כאתגר..

גם חולה במחלה סופנית זה אתגר איך יצליח להתמודד במצב כזה..

ושוב ושוב במציאות של מסגרת ומוסדות בעיית קשב וריכוז היא בעיה ענקית שסותרת את המבנה הממסדי..

אם היה חי ביקום לבדו שנותנים לו לעשות כרצונו וכמתכונת אישיותו היה פורח ומשגשג..

אך במציאות ומסלול החיים העכשוי הבנוי ממסגרת זו בעיה קשה מאוד..

אם הוויכוח בנינו הוא רק האם להגדיר זאת כקושי או כאתגר נזרום אתך..
תקרא לזה איך שתחפוץ.. אני מדבר על המהות..

אני חושב שכבר הסברתי את דעתי מכל כיוון.
לגבי דיבור על מהות - לדעתי איך אתה קורה לזה - זה חלק מהמהות. ואסביר בקצרה.

אני מבין למה אתה מכנה את זה "בעייה", אבל ההבדל בנינו שאתה עושה כמעשה המטוס שאמרתי לעיל, אתה מתעקש להטיס אותו בכביש שכונתי צדדי צר שהורס אותו ואת האזור או לחלופין אתה מחפש דרכים לחתוך לו את הכנפיים ולקטום לו את החרטום. זה מה שעושים לבעיה. אני לעומת זאת אומר תקח אותו לשמיים תרים אותו תכבוש את העולם תפתח את הייכולות שיש רק לו תן לו להשאיר אבק לחברים מהכיתה. זה מה שעושים לאתגר עם יכולות.

זה אתגר? בהחלט! זה אפשרי? בהחלט! בעולם שלנו? בהחלט! זו בעיה? לא ולא!

 

[מביט]

בעולם שלנו? בהחלט!

איך ילד עם קשו"ר מתמודד בכיתה רגילה בלי כדורים??

מניסיון עשיר רוב המוחלט של המלמדים או הרמי"ם אין להם את הסבלנות להכיל אתגר כזה.
לא בדיוק נותנים לו להרים כנפיים או לתת לו להוציא את היכולות הייחודיים שלו..
האפשרות היחידה שמסכימים זה כדור שנותן להם את השקט ולא מאתגר אותם..
ומי שלא יכול לקחת מוצא את עצמו מהר מאוד בחוץ או לחילופין סובל מדימוי שלילי הבא מריבוי עונשים ללא סוף וללא רחמים..

כך שכל המלל הזה פחות תקף במבחן המעשי..

אם המציאות שילד עם קשו"ר סובל במסגרת הוי אומר שזו בעיה קשה ולא רק אתגר.

 

[איש יהודי]

@מביט מהצד
א. עכשיו אתה עם שאלה ספציפית. איך ילד עם קש"ר מצליח ללמוד שיעור שלם בתלמוד תורה. (לדעתי? תיאום עם המלמד זה א ב, מציאת פתרונות אחרי אבחון מדוייק של איזה סוג מדוייק יש לו, ועוד)
ב. אני לא שולל כדורים לחלוטין, אבל מה שהתעקשתי פה לאורך כל ההודעות שלי זה שנדע שזו לא בעיה, יש אתגר וצריך לפתור אותו? הכל טוב, יש פתרונות (גם כדורים אפשרי אבל אני מעדיף בדרך טבעית שגם תעזור לו לממש את הכשרונות)

 

[מביט]

עכשיו אתה עם שאלה ספציפית.

זה לא שאלה ספציפית.
זה מה שאני טוען מתחילת דברי .וחבל שלא הסכמת לקרוא.
זה לא בעיה נקודתית אלא מהותית.
שבעיית קשו"ר ומסגרת נורמלית זה תרתי דסתרי.

אם רק כדור הוא הפתרון.
ע"כ שא"א להגדיר זאת כמתנה או שאר מילים יפות.
אם האפשרות היחידה הוא דיכוי היכולות הייחודיים.. והרצון להפוך אותו בצורה חיצונית ככל הילדים..

 

[איש יהודי]

זה לא שאלה ספציפית.
זה מה שאני טוען מתחילת דברי .וחבל שלא הסכמת לקרוא.
זה לא בעיה נקודתית אלא מהותית.
שבעיית קשו"ר ומסגרת נורמלית זה תרתי דסתרי.

אם רק כדור הוא הפתרון.
ע"כ שא"א להגדיר זאת כמתנה או שאר מילים יפות.
אם האפשרות היחידה הוא דיכוי היכולות הייחודיים.. והרצון להפוך אותו בצורה חיצונית ככל הילדים..

ומה אמרתי? שכדור זה לא ה"פתרון" היחיד.
(וגם אם כן - זה לא מכניס את זה לכלל "בעיה". רכב מצריך רשיון ותמרורים ודלק ושמן ושות' - הם לא הופכים אותו לבעייה)

 

[מביט]

תיאום עם המלמד זה א ב,

עפי"ר לא עוזר שום תיאום..
למלמדים אין כוח לאתגרים ובמיוחד לא על חשבון ילדים אחרים..
אני מבין אותם זה אתגר עצום!!