סיפורים על גדולים ערב ראש חודש סיוון - תפילה על חינוך הבנים. (1 צופה)

[י"ג מידות]

ידוע שערב ראש חודש סיון הוא זמן תפילה על חינוך הבנים כמובא בשל"ה הק'.

כאן נעלה אי"ה סיפורים על גדולה של תפילה לעניין חינוך הבנים.

 

[י"ג מידות]

פעם אחת בערב יוהכ"פ נכנס איש אחד להגה"ק בעל 'ערוגת הבושם' מחוסט זצ"ל להתברך מפיו וכדרכו מסר לו מעות פדיון נפש ושאל אותו בעל ערוה"ב במה אברכך? והשיב: שיברכו שיהיו לו בנים טובים. השיב לו הערוה"ב: מה אתה חושב כי במה שאתה נותן לי עשרים קראנען ואני אברך אותך בזה יהיה לך בנים טובים לזכות לבנים טובים? צריכין להתגלגל על האדמה ולכבוש פניו בקרקע ולהוריד כנחל דמעה בתפילה ובתחנונים לפני הקב"ה שיזכהו לזה! (תולדות ערוגת הבושם ח"ב דף רב).

 

[י"ג מידות]

מסופר על הגאון הצדיק בעל ה'חתם סופר' זי"ע שלעת זקנותו כשלא יכל למסור את השיעור בישיבתו אמר לתלמידיו שבנו הגאון ר' אברהם שמואל סופר זצ"ל בעל הכתב סופר ימסור את השיעור במקומו. תמהו התלמידים ביודעם שר' אברהם צעיר הוא לימים והאיך ימסור שיעור בפני תלמידי חכמים מופלגים. ואמנם ר' אברהם מסר שיעור בעמקות וחריפות כאחד הגדולים.

תלמידיו של החת"ס השתוממו מאוד והתפעלו מעילוי צעיר זה ומיהרו לבית אביו לבשר לו על שזכה לבן גאון גדול כזה, כשנכנסו לביתו שאלם הרב אודות השיעור של בנו ענו תלמידיו: אשריו ואשרי חלקו של רבנו שזכה לבן זה שלא נופל מאביו. כששמע הרב את דבריהם זלגו עיניו דמעות ואמר להם: וכי חושבים אתם שבחינם זכיתי לבן גדול כזה? דעו לכם תלמידי שזה עלה לי בכובע של דמעות, שמיום שנולד ר' אברהם לא היתה תפילה שלא בכיתי בה בדמעות שליש שאזכה שהבן יגדל בתורה ותלמידי החת"ס מספרים שלאחר שסיים את תפילת העמידה היו רואים שלולית של מים במקום שעמד מריבוי הדמעות ששפך לפני ה'. (ספר חינוך הבנים פרק לט).

 

[י"ג מידות]

פעם באו איש ואישה לרבינו הבעש"ט הק' זי"ע והביעו לפניו בקשתם שרוצים סגולה לזכות לבנים צדיקים ענה להם שיש לו סגולה בדוקה שכל יום ויום בבוקר ובערב ירחצו פניהם במים חמים ובזה יובטחו בבנים צדיקים. כששאלוהו בתמיה מה טיבה של סגולה זו לזכות לברכה כה חשובה? אמר להם שאין כונתו לסתם מים אלא לאותן דמעות הטהורות הזולגות מעיניהם בשפכם ליבם לפני אביהם שבשמים שיזכו לבנים צדיקים וכשרים וסגולה זו אכן סגולה בדוקה היא (נעימת החיים עמ' רנט).

 

[י"ג מידות]

להצדיק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב זי"ע היו חמישה בנים צדיקים שקראו להם חמישה חומשי תורה, אחד מהם היה הרה"ק ר' זאב וואלף מזבאריז זי"ע, אשר בילדותו היה שובב, כשאביו הזמין תפילין בעדו ביקש מהסופר שיביא לו הבתים הריקות טרם הנחת הפרשיות בתוכו, וכן עשה אביו, בכה עד שהתמלאו הבתים מדמעות הטהורות, והתפלל שיתחנך בנו על טהרת הקודש עם מדות טובות, ואח"כ יבש אותם וציוה להסופר שעכשיו יכניס הפרשיות לתוכו, ומאז נהפך רבי וואלף זצ"ל לצדיק וקדוש.

 

[י"ג מידות]

ובס' פניני רבינו הגרי"ז בנו שיהיה ת"ח וירא שמים. ענה הגרי"ז ז"ל שת"ח יהיה כפי מה שאביו ילמד עמו וישקיע בו. וירא שמים יהיה כפי ריבוי הדמעות שהאמא תשפוך עבורו.

ובס' זכור לדור ח"ב ע' ר"ה מביא שאיש א' אמר להגרי"ז ז"ל שהוא מקנא בו שכל בניו הם יראי ה'. אמר הכי יודעים הם כמה נהרי דמעות שפכתי בעמדי ליד עריסת ילדי בקטנותם (געוויגט די וויגאלאך).

 

[י"ג מידות]

מסופר על הרה"ק בעל "דברי חיים" מצאנז זי"ע, ששיבח פעם בפני מרן ה"חתם סופר" זי"ע את בנו מרן ה"כתב סופר" זי"ע, שתהה על קנקנו והעמידו בכור המבחן, וראה כי עדיו לגדולות, הוריד החת"ס את כובע הרבנות הגדול מעל ראשו ואמר "אם לא שהייתי ממלא כל יום את כל הכובע הזה בדמעות כדי שאצליח בחינוכם, איך הייתי זוכה לכל זה". וכן מביא בספר "תפילה למשה" (עמ' ט"ו) שמרן החת"ס אמר "תאמינו לי בני, מדי יום ביומו אני שופך דמעות, שה' יזכני שבניי יעלו מעלה מעלה בקודש יותר ממני, ויקויים בהם (דברים ל', ה') 'והטיבך והרבך מאבותיך'".

 

[י"ג מידות]

מסופר שפעם נכנס אחד להרה"ק רבי ישכר דב מבעלזא זי"ע, וביקש ממנו ברכה על בנים טובים. אמר לו הרבי שיש לו סגולה לכך – והוא – שירחץ את פניו שלש פעמים ביום עם מים רותחים! וכשהסתכל הלה בתמיהה ולא הבין מה השייכות זה לזה, אמר לו הרה"ק זי"ע: כוונתי, שבעת שאתה מתפלל ג' פעמים ביום, תבכה ותתחנן אל הקב"ה, ותשפוך שיח בדמעות רותחות עד שכל פניך תכוסה בדמעות, ואז תיוושע! והוסיף הרה"ק ואמר לו – אני בעצמי – שופך שיח ובוכה בדמעות ותחנונים להקב"ה על בני רבי אהרן (כוונתו על הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע – שהיה אז כבר מפורסם לאדם גדול – צדיק קדוש וטהור) שיגדל ל"ערליכער יוד"…

 

[י"ג מידות]

מספרים על הגאון האדיר מרן ה"סטייפלער" זי"ע, שבימי זקנותו אמר, שבכל יום הוא מעתיר ומתפלל בדמעות שליש על "חיימק'ה שלי" שיגדל לתלמיד חכם!… – וזה היה בזמן שבנו הגאון האדיר רבי חיים קניבסקי שליט"א כבר היה מפורסם בין גדולי התלמידי חכמים שבדור שכל רז לא אניס ליה…

 

[י"ג מידות]

מסופר על הרה"ק בעל "אהבת ישראל" מוויז'ניץ זי"ע, ששאל פעם את בנו הרה"ק בעל "אמרי חיים" מוויז'ניץ זי"ע: במה זכית לילדים כה נפלאים? ענה לו: בכל עת שהיה עלי להדריך את אחד הילדים או לגעור בהם, אמרתי תחילה פרק תהלים ושטחתי תפילה לפני הבורא יתברך שיכנסו הדברים לליבותיהם. וקילס ה"אהבת ישראל" את הדברים.

 

[י"ג מידות]

בספר "חינוך ישראל" (פתיחה) כתב, שפעם ביקש אחד מאת הגה"ק מסאטמאר זי"ע שיברך אותו שהוא יצליח עם חינוך בניו. אמר לו הרבי "להצליח בחינוך צריכים לקום באשמורת הבוקר ולהוזיל דמעות על ספר תהלים בתפילה להקב"ה על כך".

 

[י"ג מידות]

החקל יצחק סיפר שמיום הוולדו היה אביו האמרי יוסף מתפלל עליו, החסידים היושומעים יותר מעשר פעמים ביום ’יהא רעוא שאייזיקל שלי יהיה איש כשר וילך בדרכיםישרים לפניך‘. גם כשהיה ילד קטן וראה שהוא הולך להתפלל, התפלל רבונו של עולםתעזור שהוא יתפלל כראוי ובכונה. וכן תמיד היה מתפלל ברבים על הצלחת בנו בכל צעדושעל.אשה אחת באת לפני החקל יצחק עם בנה וביקשה שיתגדל ויהיה איש כשר. האשה הראתה באצבעה על האמרי יוסף שהיה אז בחור, שהיא רוצה שהרבי יבטיח שהילד שלה יהיה איש כשר כמו בנו האמרי יוסף. הוריד החקל יצחק את כיפו מתחת לכובעו, והפך את הכיפה, והראה לה, שהוא כבר בכה כ“כ הרבה עד שמילא כיפה כזאת מלאה דמעות על היראת שמים של אייזיקל בנו.

 

[י"ג מידות]

אמר הדברי יואל מסאטמר שהוא חולק על מאמר העולם שאומרים שילדים אי אפשר לבחור, רק מה שה‘ נותן נותן, אבל חתנים יכולים לבחור הכי טוב מהישיבה. ואילו הוא אומר בדיוק הפוך, כי איידים אי אפשר לבחור, שהרי ארבעים יום קודם יצירת הולד כבר הכריזו בת פלוני לפלוני, אתה לא יכול לחנך את החתנים שלך, הם גודלים במקומם ובוודאי תקח אותם. משא“כ הבנים אתה בוחר כפי הבכיות שלך, כך הם יצליחו. ובתפילת והערב נא, מתפללים על כל צאצאי עמך ישראל.

 

[י"ג מידות]

הגאון רבי משה שטרנבוך ראב“ד ירושלים שליט“א הגיע פעם לפני הגאון מטשעבין וענה תשובה גאונית על קושייתו. וענה הגאון מטשעבין ’זה לא שלך‘. כדי שלא יפגע הסביר את דבריו: ’זה לא מכוחך גאונות כזאת, זה מוכרח להיות דמעות של אימא או סבתא‘.

 

[י"ג מידות]

כשהאחים הקדושים ר' מיילאך ור' זושא נדדו מעיר לעיר ומכפר לכפר כדיל עשות נפשות לתורה ולחסידות, נעצרו בעיר ביאלה . בהיותם שם, נמשכו אחר אור גדול שראו בכח קדושתם. הגיעו לבית הרה"ק מלעלוב שהיה אז תינוק מוטל בעריסה. אביו רבי שלמה צבי, לא היה אז בבית, שאלו את האם לדעת במה עוסק בעלה, אבי התינוק, אשר בגלל כן זכו להביא לעולם נשמה גדולה כזו. אמרה האשה שאין ידוע לה על איזה דבר מיוחד שהוא עושה. אך הצדיקים דחקו בה לספר על דרכי תהלוכותיו. התחילה האשה לספר, עד שאמרה כמשיח לפי תומה, שכל שבת כשמגיע לפיוט "יצוה צור חסדו" ואומר: "וזכנו לגדל בנים ובני בנים העוסקים בתורה ובמצוות על ישראל שלום", הוא בוכה ובוכה עד שמתעלף. אורו עיניהם של הצדיקים ואמרו: "הנה כי כן, זה מה שהועיל לו להוריד נשמה גדולה כזו לעולם".