ספירת העומר - מקורות לאיסור שמיעת מוזיקה בספירת העומר | ענייני דיומא ספירת העומר - מקורות לאיסור שמיעת מוזיקה בספירת העומר | ענייני דיומא

ספירת העומר מקורות לאיסור שמיעת מוזיקה בספירת העומר (5 צופים)

דברי התלמיד

משתמש רשום
הודעות
52
תודות
84
נקודות
18
אני מחפש מקורות לאיסור שמיעת מוזיקה בספה''ע
מה המקור הראשון?
איזה סוגי שירים מותר לשמעה? ווקאלי? שקטים?
מה דעת פסקי הדור האחרונים?
 
ממה שרשמתי בזה:
כתב המג"א (סי' תקנ"ח ס"ק א') [לגבי בין המצרים(א)] וז"ל, הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה וכו', משמע דלא הוי סעודת מצוה, ולכן אין לאכול בשר, וכן שמעתי מרבנן קשישי, ומכ"ש שלא יהיה שם כלי שיר, עכ"ל. והביאו האחרונים.(ב) והפמ"ג (סי' תקנ"א א"א ס"ק י') כ' וז"ל, וישראל שפרנסתו כלי זמר אצל אינו ישראל בבית משתאות, יראה כדי פרנסתו שרי ודאי, עכ"ל, ע"ש. והב"ד כמה אחרונים.(ג) וכן הוזכר איסור זה בפשיטות בעוד כמה אחרונים.(ד) אמנם, לא נתפרש טעם האיסור.
והערוך השלחן (סי' תצ"ג ס"ב) כ' וז"ל, לעשות שידוכים ולכתוב תנאים מותר [בימי הספירה] וכו', ומותר לעשות סעודה, אך לא ברקודין ומחולות, וכ"ש שאסור לזמר בכלי זמר, עכ"ל. הרי שאיסור כלי זמר נלמד מק"ו מאיסור ריקודין ומחולות, [ואיסור ריקודין ומחולות נזכר בכל האחרונים(ה)].

וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק (ח"א סי' קי"א או' ב') וז"ל, ולדעתי הוי איסור כלי זמר בכלל מה דאיתא במג"א דכתב דאסור לעשות ריקודין ומחולות בימי הספירה, ואף דלא הזכיר כלי זמר, מ"מ כלי זמר הוי כ"ש, דהוי שמחה יתירה מריקודין ומחולת, עכ"ל, וע"ש שהוכיח מדברי הטוש"ע (סי' של"ח ס"א) והמג"א (שם ס"ק ד') "דכלי שיר הוי השמחה היותר גדולה שאפשר לעשות לחתן וכלה".
ובס' בין פסח לשבועות (פט"ו ס"ה) כ' בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בזה"ל, יש להמנע בימים אלו מכל שירה המעוררת לריקוד ומחול, אבל שירה המרוממת את האדם אך אינה מביאתו לריקוד ומחול, מותרת, עכ"ל. והוב"ד בהליכ"ש (פי"א סי"ד) ע"ש, וכן כ' שם (פי"ד ס"ג) לענין בין המצרים, ע"ש. ונר' שהבין שיסוד האיסור שיבא לידי ריקודין ומחולות, ולא שהוא ק"ו ממנה. [ואולי ס"ל דרק בזה יש ק"ו, וצ"ע].
וראיתי בספר מסורת משה (ח"א עמ' קנ"ג) שכתב בשם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בזה"ל, וגם שאל מה המקור לאסור זמר בימי ספירה, והשיב רבינו שבאמת אין מקור, דהלא בכל השנה יש איסור, ומה שייך לעשות איסור חדש. ורק שכל השנה נוהגים רוב העולם להקל כהרמ"א (או"ח תק"ס ס"ג) שזה רק בזמן אכילה וכו' [או למי שרגיל בכך], וממילא נוהגים כמעט כל העולם להחמיר בג' שבועות, וגם כנראה יש שמחמירים בימי ספירה, אבל אינו ברור אם זה ממש מקובל בכל העולם". ויש שדייקו כן גם מדבריו בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סוס"י קס"ו).
אבל יש להעיר על זה, דהאחרונים הנ"ל נקטו כדבר פשוט שזה אסור, ואם כדבריו הרי היו צריכים להודיע לנו שבבין המצרים אסור. משא"כ אי נימא שהאיסור הוא ק"ו מדין ריקודים ומחולות, א"כ די בכך שהודיעו לנו איסור ריקודים, ולא הוצרכו לפרש דכל שכן שמיעת כלי שיר.


(א) המג"א כ' כן לגבי מוצאי ט' באב, והוא קיל יותר מר"ח ואילך, וכמ"ש הביאה"ל (סי' תקנ"ח ס" ד"ה עד חצות). אכן, אין מקור מפורש מהמג"א לגבי שאר ביה"מ.
(ב) יד אהרן (הגב"י), חיי אדם (כלל קל"ה סכ"ג), דרך החיים (דין תפלת מנחה בט"ב וכו' או' ה'), משנ"ב (ס"ק ב'), כה"ח (או' ה').
(ג) דרך החיים (דינים הנוהגים מי"ז בתמוז וכו' או' א'), קיצור שו"ע (סי' קכ"ב ס"א), ביאה"ל (ס"ב ד"ה ממעטים במו"מ), בא"ח (פר' דברים או' ה'), כה"ח (או' ט"ל).
(ד) מרן הגחיד"א ז"ל בשו"ת חיים שאל (סי' כ"א), שו"ת מהר"ם שיק ז"ל (יו"ד סי' רס"ח), אשל אברהם בוטשאטש (סוס"י תקנ"ב), שד"ח (אס"ד מע' בין המצרים פאה"ש סי' א' או' י').
(ה) לגבי בין המצרים, כ' המג"א (סי' תקנ"א ס"ק י'), ונ"ל דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך, עכ"ל. והביאו א"ר (ס"ק ו'), יד אהרן (הגה"ט), פמ"ג (א"א ס"ק י'), חיי אדם (כלל קל"ג סי"א), משנ"ב (ס"ק ט"ז), כה"ח (ס"ק ל"ח). וכן לגבי ימי הספירה, כ' המג"א (סי' תצ"ג ס"ק א'), לעשות ריקודין ומחולות של רשות נהגו לאסור, עכ"ל. והביאו א"ר (סי' תצ"ג ס"ק ב'), חק יעקב (ס"ק ד'), חק יוסף (ס"ק ג'), פמ"ג (א"א ס"ק א', מש"ז ס"ק ב'), שו"ע הגר"ז (ס"א), משנ"ב (ס"ק ג'), כה"ח (ס"ק ט').
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון