פסח, חודש ניסן מצוה הבאה בחצי עבירה

[צריך עיון]

אי נימא דל"ה בכה"ג מהב"ע, לכאו' אשכחנא לפי"ז עוד נפק"מ ליישב קו' תוס' סוכה ט' למאי איצטריך קרא דלכם גבי סוכה ואתרוג ותיפו"ל משום מצהב"ע,

ראיה נפלאה!
ובאמת בחכמת שלמה סי' תרלז כ' סברא זו ליישב קו' התוס' [ובד' התוס' חזי' דלא ס''ל כן כמ''ש כ''ת].

 

[הרב מרודוש]

הרי התורה נתנה שיעורים לאיסור, ובהכרח דאף למ''ד דח''ש אסור מה''ת אינו איסור כשיעור גמור

בפשטות התורה נתנה שיעור היינו כמות שמי שאוכל מאה חתיכות נבילה מקבל מלקות
אבל אין הבדל ברמת האיסור בין חצי שיעור לשיעור
אבל בר"ן (איני זוכר אם בנדרים או שבועות) כתב דנשבע שלא יאכל חצי שיעור נבילה השועה חלה
כי אינו מושבע ועומד מהר סיני על חצי שיעור
אולי רבני הפורום יוכלו למצא את הר"ן הזה

 

[צריך עיון]

בפשטות התורה נתנה שיעור היינו כמות שמי שאוכל מאה חתיכות נבילה מקבל מלקות
אבל אין הבדל ברמת האיסור בין חצי שיעור לשיעור

אם אין הבדל בחומרת האיסור למה שיהא נ''מ למלקות?

אבל בר"ן (איני זוכר אם בנדרים או שבועות) כתב דנשבע שלא יאכל חצי שיעור נבילה השועה חלה
כי אינו מושבע ועומד מהר סיני על חצי שיעור
אולי רבני הפורום יוכלו למצא את הר"ן הזה

יסוד הדברים כתוב בר''ן דדבר שאינו מפורש בתורה חייל עליה שבועה בפ''ג דשבועות
ולענין ח''ש כ''מ בר''מ פ''ה ה''ז וכ''מ בשו''ע סי' רלט, אבל הש''ך שם הביא מתשו' הרשב''א וכמדו' גם מתוס' דחולקין וסוברים דלא חייל על ח''ש.

 

[הרב מרודוש]

אם אין הבדל בחומרת האיסור למה שיהא נ''מ למלקות?

לזה כתבתי שאין הבדל בחומר אלא בכמות

 

[צריך עיון]

לזה כתבתי שאין הבדל בחומר אלא בכמות

בעוניי לא הבנתי
אם החומר באכילת חצי זית שוה לחומר אכילת כזית שלם למה בזה יש מלקות ובזה אין?

 

[הרב מרודוש]

בעוניי לא הבנתי
אם החומר באכילת חצי זית שוה לחומר אכילת כזית שלם למה בזה יש מלקות ובזה אין?

כי לעבור עבירה אחת מלא פעמים זה יותר מחור מפעם אחת

 

[צריך עיון]

כי לעבור עבירה אחת מלא פעמים זה יותר מחור מפעם אחת

אני מניח שאין כונת כ''ת שיחי' לומר דענין השיעור הוא לעבור פעמים רבות, מלבד דכמדו' הוא קשה מאוד בסברא לומר כן, יקשה תו למה צריך בכדא''פ.
לכאו' כזית ורביעית הם שיעורי 'חשיבות', דפחות מכאן זה במידה מסוימת 'כלשהוא' שאינו חשוב דיו לחול עליו האיסור, או בנו''א, להחשב 'אכילה' 'שתיה' וכו'.
האם דעת כ''ת לא כן?

 

[עומק המושג]

כ''ת נוקט דסברת חזי לאצטרופי היא גופו של דין, אך להסוברים דיש ח''ש באיכות ע''כ אינו כן

אמת. אך אין הכרח שאיסור חצ"ש באיכות הוא מצד חצ"ש ממש, ובפשוטו הוא מין איסור קלוש בעלמא, ונקרא חצ"ש כיון שאינו איסור גמור.
מצו"ב קובץ שכתבתי בצעירותי בעניין חצי שיעור. עיי"ש.

 

[בן ליש]

נתעוררתי לדון אם גם לריש לקיש דחצי שיעור אסור רק מדרבנן, אם גם קיל משאר איסורים דרבנן.
והנה הרי בעבירה דרבנן נמי אמרי' מצוה הבאה בעבירה, וא"כ לכאו' אם נרצה לדון דבחצי שיעור לא אמרי' מצהב"ע נצטרך לומר דאיסור ח"ש קיל מאיסור דרבנן, וכ"כ באמת בחכמת שלמה סי' תרל"ז (שהביא לעיל הרב "צריך עיון") בשם הש"ך, וא"כ יל"ד אי נימא דלר"ל ח"ש הוי כשאר איסורים דרבנן, א"כ נמצא דלריו"ח דח"ש אסור מה"ת ליכא בזה מצהב"ע, ואילו לר"ל דאסור רק מדרבנן יהא בזה מצהב"ע.

 

[בן ליש]

נתעוררתי לדון אם גם לריש לקיש דחצי שיעור אסור רק מדרבנן, אם גם קיל משאר איסורים דרבנן.
והנה הרי בעבירה דרבנן נמי אמרי' מצוה הבאה בעבירה, וא"כ לכאו' אם נרצה לדון דבחצי שיעור לא אמרי' מצהב"ע נצטרך לומר דאיסור ח"ש קיל מאיסור דרבנן, וכ"כ באמת בחכמת שלמה סי' תרל"ז (שהביא לעיל הרב "צריך עיון") בשם הש"ך, וא"כ יל"ד אי נימא דלר"ל ח"ש הוי כשאר איסורים דרבנן, א"כ נמצא דלריו"ח דח"ש אסור מה"ת ליכא בזה מצהב"ע, ואילו לר"ל דאסור רק מדרבנן יהא בזה מצהב"ע.

שו"ר בגליון מהרש"א יו"ד רל"ט אם נשבע על חצי שיער, דלריו"ח חיילא השבועה, ולר"ל לא חיילא (ומשום דאית ביה לא תסור).