בפשטות התורה נתנה שיעור היינו כמות שמי שאוכל מאה חתיכות נבילה מקבל מלקות
אבל אין הבדל ברמת האיסור בין חצי שיעור לשיעור
אבל בר"ן (איני זוכר אם בנדרים או שבועות) כתב דנשבע שלא יאכל חצי שיעור נבילה השועה חלה
כי אינו מושבע ועומד מהר סיני על חצי שיעור
אולי רבני הפורום יוכלו למצא את הר"ן הזה
אבל בר"ן (איני זוכר אם בנדרים או שבועות) כתב דנשבע שלא יאכל חצי שיעור נבילה השועה חלה
כי אינו מושבע ועומד מהר סיני על חצי שיעור
אולי רבני הפורום יוכלו למצא את הר"ן הזה
יסוד הדברים כתוב בר''ן דדבר שאינו מפורש בתורה חייל עליה שבועה בפ''ג דשבועות
ולענין ח''ש כ''מ בר''מ פ''ה ה''ז וכ''מ בשו''ע סי' רלט, אבל הש''ך שם הביא מתשו' הרשב''א וכמדו' גם מתוס' דחולקין וסוברים דלא חייל על ח''ש.
אני מניח שאין כונת כ''ת שיחי' לומר דענין השיעור הוא לעבור פעמים רבות, מלבד דכמדו' הוא קשה מאוד בסברא לומר כן, יקשה תו למה צריך בכדא''פ.
לכאו' כזית ורביעית הם שיעורי 'חשיבות', דפחות מכאן זה במידה מסוימת 'כלשהוא' שאינו חשוב דיו לחול עליו האיסור, או בנו''א, להחשב 'אכילה' 'שתיה' וכו'.
האם דעת כ''ת לא כן?
אמת. אך אין הכרח שאיסור חצ"ש באיכות הוא מצד חצ"ש ממש, ובפשוטו הוא מין איסור קלוש בעלמא, ונקרא חצ"ש כיון שאינו איסור גמור.
מצו"ב קובץ שכתבתי בצעירותי בעניין חצי שיעור. עיי"ש.
נתעוררתי לדון אם גם לריש לקיש דחצי שיעור אסור רק מדרבנן, אם גם קיל משאר איסורים דרבנן.
והנה הרי בעבירה דרבנן נמי אמרי' מצוה הבאה בעבירה, וא"כ לכאו' אם נרצה לדון דבחצי שיעור לא אמרי' מצהב"ע נצטרך לומר דאיסור ח"ש קיל מאיסור דרבנן, וכ"כ באמת בחכמת שלמה סי' תרל"ז (שהביא לעיל הרב "צריך עיון") בשם הש"ך, וא"כ יל"ד אי נימא דלר"ל ח"ש הוי כשאר איסורים דרבנן, א"כ נמצא דלריו"ח דח"ש אסור מה"ת ליכא בזה מצהב"ע, ואילו לר"ל דאסור רק מדרבנן יהא בזה מצהב"ע.
נתעוררתי לדון אם גם לריש לקיש דחצי שיעור אסור רק מדרבנן, אם גם קיל משאר איסורים דרבנן.
והנה הרי בעבירה דרבנן נמי אמרי' מצוה הבאה בעבירה, וא"כ לכאו' אם נרצה לדון דבחצי שיעור לא אמרי' מצהב"ע נצטרך לומר דאיסור ח"ש קיל מאיסור דרבנן, וכ"כ באמת בחכמת שלמה סי' תרל"ז (שהביא לעיל הרב "צריך עיון") בשם הש"ך, וא"כ יל"ד אי נימא דלר"ל ח"ש הוי כשאר איסורים דרבנן, א"כ נמצא דלריו"ח דח"ש אסור מה"ת ליכא בזה מצהב"ע, ואילו לר"ל דאסור רק מדרבנן יהא בזה מצהב"ע.