קדושים עוסק במצוה האם פטור מלאו דלא תלין (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר (יט יג)

בכתבי הגאון האדר"ת כתב, שאירע לו מצות "ביומו תתן שכרו" בזמן שהיה עוסק במצוה, ונסתפק האם עוסק במצוה פטור ממצות "ביומו תתן שכרו". וכתב שם די"ל דכיון דאיכא ג"כ לאו ד"לא תלין פעולת שכיר" או לאו ד"לא תבוא עליו השמש", אין שייך בזה פטור עוסק במצוה.

אך באמת מצינו לגבי מצות צדקה, דאית ביה פטור "עוסק במצוה" כדחזינן בדין "פרוטה דרב יוסף", ואע"פ שבצדקה איכא לאו ד"לאו תאמץ את לבבך" ו"לא תקפוץ את ידך", וכבר עמד בזה בבית יעקב כתובות מט: דכיון שיש לאו מדוע איכא פטור עוסק במצוה, עי"ש. ועל כרחך דלאו שמקיימים בקום ועשה שייך בו ג"כ פטור עוסק במצוה, וא"כ י"ל דהוא הדין הכא, עכ"ד האדר"ת.

אמנם בקובץ הערות יבמות סי' ח' אות ט' כתב ליישב את קושיית הבית יעקב, דהלאוין של לא תאמץ ולא תקפוץ תלויים בעשה, דרק כאשר הוא מחוייב מצד העשה לתת צדקה אז עובר, וכיון דפטור מן העשה מדין עוסק במצוה, ממילא אינו עובר בלאו. ולפי"ז יש לדון בלאו דלא תלין פעולת שכיר, האם הוא תלוי בהעשה של ביומו תתן שכרו, או דהוא לאו העומד באנפי נפשיה, וצ"ע.

עוד יש לדון בעיקר הדבר, דאפשר דהחיוב לתת השכר ביומו הוא חוב ממוני, ואין שייך בזה דין "עוסק במצוה", כמו שהעוסק במצוה אינו פטור מפריעת בעל חוב.​