מנהגים משונים ומקורות

[חכימא]

מניח שרבני הקהילה לוקחים זאת בחשבון, ועכ"ז נוהגים כן.

מי הם הרבנים?

ובכלל, מה עם "ליהודים היתה", שם אין הפסק?

ומה לי בהפסק בפסוקים שאינם אלא מנהג בעלמא, ואף לכתחילה מותר להפסיק בהם.

 

[חסיד המתחסד]

מה המקור לזריקת 26 תפוחים? בעל הדברי חיים או מנהג עתיק יותר?

מקורו אכן עוד מהרה"ק הד"ח מצאנז זי"ע, אך מקורו קדום יותר כמדומה שמופיע בדברי ה'תרגום שני' על מגילת אסתר. בענין השה"י פה"י שאמר אמן, בין השאר אמר שנוהגין לזרוק תפוחין.

 

[זוטא]

מקבץ מנהגים מוזרים בהבדלה

יש שאומרים אחרי הבדלה וברכת הלבנה יצחק יצחק יצחק?

אולי כדאיתא בבמדבר רבה פרשה ב' אברהם נמשל בחמה ויצחק בלבנה וכן כמאמר הפייט אל נא יהי עולם בלי ירח

 

[חסיד המתחסד]

יש שנוהגים שלא לומר למנחמים בבית האבל לשבת
והוא טעות שרק להאבל אין לומר שכביכול אומרים לו שב והשאר באבלותך

ממש לא. ראיתי בעצמי מעשה רב אצל הגה"צ ר' אהרן מרדכי רוטנער זצ"ל (מי שהיה בקיא מאוד גם במנהגים קדמונים ובעניני הלכה) שפעם הגיע לנחם אבלים ומישהו הציע לו כסא לשבת, דער רב זאל זיך זעצן.... למרות היותו במרומי גילו, קפץ כנשוך נחש וברח החוצה, ורק אח"כ חזר ולקח זמן עד שחזר לעצמו.

 

[חסיד המתחסד]

מקבץ מנהגים מוזרים בהבדלה

לטבול את הזרת בצלחת הגביע עם היין ולמרוח על המצח או לשים בתוך הכיס לעשירות?

יש שאומרים אחרי הבדלה וברכת הלבנה יצחק יצחק יצחק?

יש ספרים שצוחקים בסיום ברכת הגפן של הבדלה למה?

היש מקור לכך שכולם אומרים בהבדלה "ליהודים היתה אורה?

מוזרים? מה שנוהגים לשפוך מיין של הבדלה גם בזה יש ' סימן ברכה' כמובא בגמ' (כל בית שאין נשפך שם יין כמים אינה רואה סימן ברכה) ובהחלט להכניס לכיס יש לזה מקורות מוסמכים.
אני לא שמעתי שאומרים 'יצחק יצחק' אלא מחפשים מישהו בשם 'יצחק' כדי לאחל לו חודש טוב. וכך נהגו בקהילות קדושות בישראל, וראיתי פעם את המקור, ושכחתי כרגע.

 

[זוטא]

מקבץ מנהגים מוזרים בהבדלה

לטבול את הזרת בצלחת הגביע עם היין ולמרוח על המצח או לשים בתוך הכיס לעשירות?

בכף החיים [פלאג'י] סי' לב' כתב וז"ל ובספר עמק ברכה כתב דיכבה הנר בשיורי היין של הבדלה, וקיצור של"ה כתב, דהיינו מהדחה במים, ומזה גם כן יעביר על עיניו, ואפשר לקיים שתיהם, (כמו שכתב בפרקי ר"א פרק כ'), ויאמר מצות ה' ברה מאירת עינים, ויכוין בתיבת בר"ה גימטריא ר"ז דיגלה לו הקדוש ברוך הוא סודות התורה, עיין שם, ואם ירצה יעשנו מהיין עצמו ממה שנשפך בקערה, (וכן נראה מלשון רש"ל שהביא הקיצור של"ה שם), ובעמודי שמים דף פ"ו ריש ע"ב כתב דמריחין בעשן הכיבוי לחבב המצוה, (עיין שם, ובאשל מפרי שם, ועיין לקמן אות כ"ח).
עוד כתב וז"ל מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כל בית שנשפך יין כמים, נאמר על כוס של הבדלה שיהא נשפך לחוץ, (עמק ברכה דף ס"ט ע"א, וספר יש נוחלין דף מ"ב ע"ג), ולכך נוהגין להביא הכוס תוך קערה אחת להבדלה, מה שאינן נוהגים כן בקידוש אפילו ביום דהוא מיושב, וכבר כתבנו דלפי פרקי רבי אליעזר צריך להדיח הכוס במים ולשתותו, ולהעביר על עיניו משום חיבוב מצוה, (ועיין ברכי יוסף סימן רצ"ו, ובשיורי ברכה סימן ק"צ, וחסד לאלפים סימן רכ"ח, ורש"י בספר הפרדס דף ז' ע"ב, ובלק"ש אות ה', ובזכור לאברהם מערכה ה'), ובספר עמק ברכה דף ס"ט ע"ב הוסיף לומר, ורוחצים פניהם מהיין של הבדלה, (ועיין קיצור של"ה, ועמודי שמים דף ת"ו ריש ע"ב, וספר דרך החיים יעויין שם), והשתא מי שרוצה לעשות רחיצת פנים מהיין שנשפך גם זה טוב דהוא בשיורי מצוה

 

[זוטא]

מקבץ מנהגים מוזרים בהבדלה

היש מקור לכך שכולם אומרים בהבדלה "ליהודים היתה אורה?

כף החיים בשם הלבוש כתב לומר שלשה פסוקים קודם ההבדלה על הסדר, כוס ישועות נגד בורא פרי הגפן, הנה אל ישועתי נגד הנפש שהוא הבשמים, ליהודים היתה אורה נגד הנר

 

[זוטא]

אולי כדאיתא בבמדבר רבה פרשה ב' אברהם נמשל בחמה ויצחק בלבנה וכן כמאמר הפייט אל נא יהי עולם בלי ירח

שוב מצאתי בכף החיים סימן לו' שכתב וז"ל בברכת החמה טוב לראות פני אברהם, ובברכת הלבנה טוב לראות פני יצחק. (לפי מ"ש בילקוט מלכים, והוא נמי במדרש תלפיות דף ב' ע"ג יעויין שם, ועיין בספר והוכיח אברהם לבני ידי"ן הי"ו בפרק דר"ח, ועיין ב"ח בסימן יעק"ב, ובעולת שבת) עכ"ל
אבל לא הבנתי הלשון לראות פני אברהם או יצחק

 

[צריך עיון]

כף החיים בשם הלבוש כתב לומר שלשה פסוקים קודם ההבדלה על הסדר, כוס ישועות נגד בורא פרי הגפן, הנה אל ישועתי נגד הנפש שהוא הבשמים, ליהודים היתה אורה נגד הנר

הוא כותב שכולם יאמרו או רק המבדיל?

אגב, יעו' בלשון המהרי''ל שנראה שכולם אומרים באמת אבל רק עד ליהודים היתה גו' שמשם מתחיל המבדיל

 

[זוטא]

הוא כותב שכולם יאמרו או רק המבדיל?

אין משמעות מלשונו לא לכאן ולא לכאן, העתקתי את לשונו בהודעה הנ"ל

 

[ארזי ביתר]

מקבץ מנהגים מוזרים בהבדלה

לטבול את הזרת בצלחת הגביע עם היין ולמרוח על המצח או לשים בתוך הכיס לעשירות?

להלן כמה מקורות, למנהג מוזר זה...

גם שופכין מן הכוס לאחר הבדלה ומכבין בו הנר ורוחצים בו עיניו, משום חיבוב המצוה.

גם נוהגין לשפוך על השלחן מן יין הנשאר בכוס אחר שתיית המבדיל ומכבין בו הנר כדי שיהא נראה לכל שלא הודלק נר זה אלא למצוה לנר של הבדלה לברך עליו ונוהגין לרחוץ עיניהם מיין של שפיכה זו משום חבוב מצוה:

מרן הגרח"ק - דרך אמונה - שביעית




הנהגות רבי שכנא זאהן:

 

[ארזי ביתר]

להלן כמה מקורות, למנהג מוזר זה...




מרן הגרח"ק - דרך אמונה - שביעית
הצג קובץ מצורף 525

הצג קובץ מצורף 526

הנהגות רבי שכנא זאהן:
הצג קובץ מצורף 527



הצג קובץ מצורף 528

רבי משה אריה פריינד זצ"ל:


מנהגי יהדות לוב:




רבי זאב איידלמן:

 

[מידה טובה]

רבי משה אריה פריינד זצ"ל:
הצג קובץ מצורף 529

מנהגי יהדות לוב:
הצג קובץ מצורף 530

הצג קובץ מצורף 531

רבי זאב איידלמן:
הצג קובץ מצורף 532

לענ"ד הכותב בסה"כ ניסה להבין את המקורות למנהגים אלו, והביטוי 'מוזרים' נפלט לו בטעות.

 

[אחד יחיד]

יש מנהג לזרוק מגבות על חתן שמבדיל במוצאי שבת השבע ברכות שלו.

 

[צריך עיון]

ראיתי [בהסרטה] את מרן הגראי''ל זללה''ה טובל ב' זרתות ידיו ביין שבצלחת ושם ע''ג העינים
בכיסים הוא לא שם [מסתמא חשש משום שהוא סגולה לעשירות...]

 

[תורה תמימה]

להלן כמה מקורות, למנהג מוזר זה...

בעיני זה היה נראה מוזר, לכן בקשתי מקור ותודה שהבאת.

 

[תורה תמימה]

אין משמעות מלשונו לא לכאן ולא לכאן, העתקתי את לשונו בהודעה הנ"ל

המשמעות מלשונו שהמבדיל אומר לא כולם.

 

[תורה תמימה]

מוזרים? מה שנוהגים לשפוך מיין של הבדלה גם בזה יש ' סימן ברכה' כמובא בגמ' (כל בית שאין נשפך שם יין כמים אינה רואה סימן ברכה) ובהחלט להכניס לכיס יש לזה מקורות מוסמכים.

בגמ' מדובר על יישן שנשפך במכוון?

אני לא שמעתי שאומרים 'יצחק יצחק' אלא מחפשים מישהו בשם 'יצחק' כדי לאחל לו חודש טוב. וכך נהגו בקהילות קדושות בישראל, וראיתי פעם את המקור, ושכחתי כרגע.

לא שמעת אינה ראיה. יש שאומרים ג' פעמים יצחק.

 

[תורה תמימה]

אצלנו בקהילה נכנס לאחרונה מנהג שכולם אומרים גם "בין ישראל לעמים".
מעניין לברר את המקור.

איזו קהילה?

 

[הצעיר שבחבורה]

בגמ' מדובר על יישן שנשפך במכוון?

כמדו' שרק לדעת הט"ז לא, ואינו תח"י כעת.