חידת אירוע - מה לא ראוי בתמונה? | חידות בתמונה | פורום אוצר התורה חידת אירוע - מה לא ראוי בתמונה? | חידות בתמונה | פורום אוצר התורה
  • שדרוג מדור המאמרים – מידע חשוב! לכל חו"ר הפורום שליט"א אנו שמחים לעדכן כי בעקבות בקשות רבות מצד הכותבים, מערכת המאמרים באתר עומדת בפני שדרוג גדול שיעניק חויית קריאה, תגובה וניהול מתקדמת יותר כולל סטטיסטיקות מאמרים תגובות ועוד ועוד. בשלב זה אנחנו מעבירים את מאות המאמרים למדור המשודרג. ואי לכך מדור המאמרים הנוכחי נחסם לפרסום מאמרים חדשים ותגובות, עד לפתיחתו הרשמית של המדור החדש בשבוע הבא בעזרת ה'. לתשומת לבכם: בעקבות מעבר התכנים ממערכת המאמר הישנה לחדשה כל המאמרים והתכנים יועברו בשלמותם. אך מספר התגובות שנספר בפרופיל אישי עשוי לרדת, מכיון שהמערכת החדשה סופרת תגובות בנפרד ממערכת הפורומים הרגילה. זו פעולה תקינה ומוכרת במערכת ואין מדובר באובדן תוכן, אלא בשינוי טכני בספירת ההודעות. תודה על הסבלנות וההבנה, וב"ה מובטחת חוויית שימוש טובה יותר לכל כותב וקורא! בברכה צוות ההנהלה
טעיתי
לא אמרו אלא לגבי תפילה
אבל כמדומה שיש ספרים שכתבו שמעלה ללמוד בעשרה שכל בי עשרה שכינתא שריא
אבל @הספרן מבקש חז''ל

אולי לא טעיתי בזה

באור הלכה סימן קנה סעיף א
* ויקבע וכו' - והנה עצם הלמוד אף שכשהוא לומד ביחידי הוא ג"כ מקיים מ"ע של ת"ת מ"מ לכתחלה מצוה להדר כל מה שיכול ללמוד בחבורה שעי"ז יש כבוד שמים יותר וכן אמרו חז"ל בכמה מקומות ברב עם הדרת מלך וכבר אמרו חז"ל [ברכות ו'] שיש נפקא מינה בין מי שלומד ביחידי דאף שהקב"ה קובע לו שכר על זה מ"מ לא מכתבן מליה בספר הזכרונות משא"כ כשלומד שלא ביחידי נאמר עליהם בכתוב אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו' ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו וכש"כ כשלומדים בעשרה יחד דאז קדמה שכינה ואתיא כדכתיב אלהים נצב בעדת אל וגם אמרו חז"ל אין התורה נקנית אלא בחבורה עוד אמרו חז"ל [ברכות ס"ג] על הפסוק הסכת ושמע ישראל וגו' עשו כתות כתות ועסקו בתורה גם עי"ז נושא הקדוש ברוך הוא פנים לישראל כדאיתא בתנד"א פ' כ"ג תשובת הקדוש ברוך הוא למדת הדין ששואלת לפניו למה הוא נושא פנים לישראל והלא כתיב האל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים והשיב הקדוש ברוך הוא איך לא אשא פניו לישראל וכו' ולא עוד אלא שהן מלמדים את התורה ויושבים אגודות אגודות ועוסקים בתורה עי"ש. וכן המנהג כהיום בכל קהלות ישראל שקובעים ללמוד בחבורה אחר התפלה בביהכ"נ ואומרים קדיש דרבנן. ואין אומרים קדיש דרבנן אלא על תורה שבע"פ ולא על פסוקים וכן על דברי אגדה אומרים קדיש דרבנן [אחרונים]. עוד כתבו דלענין אמירת הקדיש אין מעכב שילמדו דוקא בעשרה דאפילו אחד או שנים שלמדו יוכלו לומר קדיש רק שיהיו עשרה בביהכ"נ. וגם דאפילו איש אחר שלא למד יוכל לומר הקדיש:
 
אולי לא טעיתי בזה

באור הלכה סימן קנה סעיף א
* ויקבע וכו' - והנה עצם הלמוד אף שכשהוא לומד ביחידי הוא ג"כ מקיים מ"ע של ת"ת מ"מ לכתחלה מצוה להדר כל מה שיכול ללמוד בחבורה שעי"ז יש כבוד שמים יותר וכן אמרו חז"ל בכמה מקומות ברב עם הדרת מלך וכבר אמרו חז"ל [ברכות ו'] שיש נפקא מינה בין מי שלומד ביחידי דאף שהקב"ה קובע לו שכר על זה מ"מ לא מכתבן מליה בספר הזכרונות משא"כ כשלומד שלא ביחידי נאמר עליהם בכתוב אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו' ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו וכש"כ כשלומדים בעשרה יחד דאז קדמה שכינה ואתיא כדכתיב אלהים נצב בעדת אל וגם אמרו חז"ל אין התורה נקנית אלא בחבורה עוד אמרו חז"ל [ברכות ס"ג] על הפסוק הסכת ושמע ישראל וגו' עשו כתות כתות ועסקו בתורה גם עי"ז נושא הקדוש ברוך הוא פנים לישראל כדאיתא בתנד"א פ' כ"ג תשובת הקדוש ברוך הוא למדת הדין ששואלת לפניו למה הוא נושא פנים לישראל והלא כתיב האל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים והשיב הקדוש ברוך הוא איך לא אשא פניו לישראל וכו' ולא עוד אלא שהן מלמדים את התורה ויושבים אגודות אגודות ועוסקים בתורה עי"ש. וכן המנהג כהיום בכל קהלות ישראל שקובעים ללמוד בחבורה אחר התפלה בביהכ"נ ואומרים קדיש דרבנן. ואין אומרים קדיש דרבנן אלא על תורה שבע"פ ולא על פסוקים וכן על דברי אגדה אומרים קדיש דרבנן [אחרונים]. עוד כתבו דלענין אמירת הקדיש אין מעכב שילמדו דוקא בעשרה דאפילו אחד או שנים שלמדו יוכלו לומר קדיש רק שיהיו עשרה בביהכ"נ. וגם דאפילו איש אחר שלא למד יוכל לומר הקדיש:
ברור שיש בזה מעלה עצומה
אבל לא אמרו חז''ל לעשות כן
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון