מדוע המנהג שנשים אינן נוטלות מים אחרונים?| דף 2 | פורום אוצר התורה מדוע המנהג שנשים אינן נוטלות מים אחרונים?| דף 2 | פורום אוצר התורה

מדוע המנהג שנשים אינן נוטלות מים אחרונים?

נו, היום עידן הבעלי תשובה אפשר להאמין הכל
כשאני חזרתי בתשובה לפני כארבעים שנה - זה היה רק מנהג של בעלות תשובה
והגר"ע יוסף זצ"ל ניסה להכניס זאת לנשים
כנראה שהוא הצליח...
??
רבי משה שטרנבוך
הגר"ש ואזנר (בשו"ת שבט הלוי חלק ד סימן כג)
ושמעתי ששאלו את הגרי"ש אלישיב מדוע אכן אין נוהגים כן, והשיב
"דע לך, שלכולם יש מקום בגיהנם"!!!
כל אלה ועוד רבים שכתבו את זה זה סתם?
מנהג בעלי תשובה?
 
זה מה שאמרו לי אז, שזה מנהג של בעלות תשובה
הסתובבתי בהתחלה בלא מעט בתים מסוגים שונים ומשונים - וממש לא היתה הנהגה כזו רווחת

לשמועות בשם רבנים אפשר להתייחס מאד בספקנות
הרב זוננפלד ברכסים ששימש שנה וחצי את הגריש"א, אמר לי פעם שהגריש"א אמר לו - "אל תאמין לשום שמועה בשמי, היחיד שנאמן [במילה הזו אני לא בטוח איך הוא התנסח, אולי אמר 'היחיד שמבין אותי', לא זוכר בדיוק] זה אפרתי"

לא הבנתי מה כבודו ראה בספרים שהביא מהם?
בשבט הלוי כתוב:
"לענין מים אחרונים אין הבדל בין אנשים לנשים מעיקר הדין אכן להפוסקים באו"ח סו"ס קפ"א דגם בזה"ז שייך חיוב מים אחרונים - והמנהג שאין הנשים נוטלות כל כך הוא ע"פ השו"ע שם דבזה"ז לא שייך כלל מים אחרונים ורק מחמירים לעצמם, ונשים לא קבלו עליהם".
ובתשובות והנהגות כתוב:
"ולכן אף דבשו"ע ר"ס קפ"ב פסק כרמב"ם וש"פ דאף האידנא מים אחרונים חובה, מ"מ בסוף הסימן הובאה שיטת התוס' דיש נוהגים שאין נוטלים, ואף דכתב המג"א בשם המקובלים ובברכ"י להחמיר בזה. [עיין במג"א בשם המקובלים דחמיר חיובו טובא] מ"מ נשים לא נהגו בחומרות שיסודם בסוד ה', אבל לפי שיטת הגר"א זצ"ל מים אחרונים חיוב מדינא, פשיטא דשייך בנשים כבאנשים. וראיתי גם אצל חסידים ואנשי מעשה שגם נשים נהגו במים אחרונים, ולכן אף שיש יסוד ועיקר מן הדין לנשים לא ליטול כיון שלשיטתם אינו אלא חומרא וכמ"ש, מ"מ כשמחמירות יקבלו על כך שכרן, ובלבד שלא יבלוט באופן דיהיה מיחזי כיוהרא".
 
זה מה שאמרו לי אז, שזה מנהג של בעלות תשובה
שום קשר לבעלי תשובה.
אנחנו משפחה ירושלמית שורשית, ואני לא מכיר אחד בסביבתי שהנשים אצלו לא נוטלות את ידיהם.
 
כל אחד מכיר את מה שהוא מכיר. מי שאמר לי כנראה לא הכיר אותך ואת סביבתך...
ואתה כנראה לא מכיר את הסביבה שבה לפני ארבעים שנה רק בעלות תשובה נטלו מים אחרונים...
 
אעתיק בכאן קטע מהספר ילקוט יוסף למען הרבות ידיעה בפולמוס זה אחר שנראה כי עיקר הפולמוס נסוב אחר ההיכרות הסביבתית במנהגם של נשים צדקניות. יען כי נראה לב' הצדדים הלוחמים במלחמתה של תורה או שבזמן הזה דין מים אחרונים הוא רק חומרא, כמאמר הרב
ברור שהמנסים לחדש שנשים גם תטולנה מים אחרונים לא הבינו שמה שהגברים נוטלים אף שלפי הפשט אין לזה מקום - הוא כי גברים לפעמים מחמירים כתורת הנסתר, אולם לנשים אין להחמיר לנהוג כתורת הנסתר
או שאין כלל מנהג קדום שנשים אינם נוטלות מים אחרונים כמאמר הרב
שום קשר לבעלי תשובה.
אנחנו משפחה ירושלמית שורשית, ואני לא מכיר אחד בסביבתי שהנשים אצלו לא נוטלות את ידיהם.
ואמרתי להשכין שלום בין התלמידים. הנה בילקוט הנזכר סי' קפא הערה ב' וזה לשונו:
כן מסתבר, שמאחר וטעם נטילה זו הוא משום מלח סדומית, מה לי נשים ומה לי אנשים, וכן לטעם שאמרו והייתם קדושים אלו מים אחרונים, גם הנשים שייכות בזה. וכן כתב בשו"ת שלמת חיים [להגרי"ח זוננפלד] חלק ד (סימן ג) שנכון להודיע לנשים שהן חייבות, להטעם דוהייתם קדושים אלו מים אחרונים. וכן לטעם משום מלח סדומית, דמאי שנא נשים מאנשים. ע"ש. אולם בשו"ת שבט הלוי חלק ד (חלק אורח חיים סימן כג) כתב, דהאידנא הוא משום חומרא, אבל נשים לא קבלו עליהן חומרא זו. ע"ש. ובספר הליכות בת ישראל (עמוד נח) הביא בשם הגרש"ז אויערבאך שליט"א, שיתכן והנשים שאינן מקפידות ליטול למים אחרונים, מסתמכות על המעשה המובא בגמרא, מים אחרונים הוציאו אשה מבעלה, ואף הרגו את הנפש (חולין קו. ויומא פג ב) ומשום כך נמנעות מלקבל על עצמן נטילה זו, אבל לדעתו אין להן על מה לסמוך. והרה"ג רבי יונה מרצבך זצ"ל אמר, שהמנהג היה באשכנז, אפילו בבתי החרדים לדבר ה', שהנשים לא נטלו ידיהן למים אחרונים. [ובפרט שבזמנינו מקפידות הנשים לאכול במזלג, וליכא טעמא דידים מלוכלכות מהאוכל, ומלח סדומית אינו מצוי בינינו וכו']. אמנם העיקר לדינא שאין לחלק בזה בין האנשים לנשים, וכמו שכתב בערוך השלחן (סימן קפא) שיזהיר האדם את בני ביתו ליטול מים אחרונים. וכן כתב בשו"ת שבט הקהתי חלק א (סימן צג) שטוב שגם הנשים תטולנה ידיהן מים אחרונים. ע"ש.
ואחר כתבי כל זאת ראיתי למרן אאמו"ר שליט"א בהסכמתו לספר אור אברהם חלק ב (תשמ"ט), שכתב וזו לשונו: ואעיר בקצרה על מה שכתב בתשובה (סימן כ) בענין מים אחרונים, שמרן השלחן ערוך (סימן קפא סעיף א) פסק בסתם: מים אחרונים חובה, ושוב כתב (בסעיף י) שיש נוהגים שאינם נוטלים מים אחרונים. וכתב, שזהו כסתם ויש דקיימא לן הלכה כסתם וכו'. הנה תנא דמסייע ליה הוא הגאון רבי יונה נבון בשו"ת נחפה בכסף חלק א (דף קנג ע"ד), דמרן השלחן ערוך לא ניחא ליה במנהג זה. ע"ש. וכן פסק הגר"א. והן אמת שהגאון היעב"ץ בספר מור וקציעה (סימן קפא) כתב שיש לחלק בין זמנם לזמנינו, כי הם היו נוהגים לאכול בלי כף ומזלג, מה שאין כן בזמנינו שעל פי הרוב אין דרכנו לאחוז התבשיל בידינו אלא על ידי כפות ומזלגות, ולכן אין צורך למים אחרונים אפילו על פי הקבלה. ע"ש. והובאו דבריו בספר יפה ללב שם. [ולא זכר שר מדברי התוספות בעירובין (יז ב) דהיינו טעמא שהיו מטבלים אצבעותיהם במלח, שהוא קרוב לטעם המור וקציעה]. ובמחכ"ת אינו מחוור, שהרי כתב הרמב"ם (שם) כל פת שיש בו מלח צריך נטילת ידים באחרונה, משום מלח סדומית או מלח שטבעו כמלח סדומית, והרי מחזיקים הפת בידים בלי כף ומזלג. [שוב ראיתי שכן הקשה בספר בני ציון ליכטמן (סוף סימן קפא) והוכיח שם מהגמרא נדרים שגם בזמנם היו אוכלים על ידי כף או מזלג]. והנה פשוט שאין הבדל בזה בין אנשים לנשים. ובשו"ת מקוה המים חלק ג (ריש סימן יז) כתב גם כן לחלק בין זמנם לזמנינו שאוכלים על ידי כף ומזלג, אלא שנהגו להחמיר על פי הקבלה, ולכן הנשים לא נהגו. ע"ש. ולפי האמור העיקר שלא לחלק בין האנשים לנשים בזה, וכן ראוי לנהוג ולהנהיג. עכ"ל
והרבנים מוזמנים בס"ד לעיין למען ידעו את אשר יצוו לביתם
ודרך אגב בעניין מה שהקשה בספר בני ציון שגם בזמנם היו אוכלים ע"י כלי אכילה יש על זה מאמר נפלא בספר היו דברים מעולם להרב ישראל דנדרוביץ ח"א סימן ל' הנקרא כמובן בשם "על קצה המזלג" בו מביא את דברי ר"ח במרכזה של סוגיא למדנית מובהקת [כלשונו] שמגלה לנו כי היוונים נהגו לאכול במזלג אפס, הוא כותב.. כי האמת היא שעיון מעמיק בסוגיא יגלה כי מדובר דוקא במנהג יהודי שנהג בימי המשנה! עכ"ל
הרבה נחת!
 
מעולם לא שמעתי על כך שיש שנוהגים שנשים אינם נוטלות ידיהם למים אחרונים.
אצלנו המנהג פשוט שגם הן נוטלות.
כשראיתי הכותרת גם לי זה היה מוזר, אצלינו מעולם לא ראיתי שהנשים יזלזלו בזה.
 
מור וקציעה סימן קפא:
לפי שאין מלח סדומית בינינו והמברך נמי כיון (כיון ב׳ נמחק) כו׳ ולא מקרו לדידן ידים מזוהמות. ע״כ. ודאי אין כל זה כדאי לחלק, אבל טעם אחר יש לי לחלק בין זמנם לזמננו, כי הם היו נוהגין לאכול באצבעותיהם בלי כף ומזלג, כדאיתא בנדרים (רפ״ט) [מט, ב] דא״ל חד לחבריה עד מתי אתה מאכילני רוקך, כה״ג הוא דחובה היא משום דנפיש זוהמא משו״ה אחמירו בה. משא״כ אנו במדינה זו שדרכנו לאכול בכפות ומזלגות ואין אנו אוחזין התבשיל בידים ע״פ הרוב, מסתברא דלא צריך נטילה, אפילו לדעת בעלי הקבלה, דמידי הוא טעמא אלא משום זוהמא. מיהו אם אינו נזהר שלא ליגע בתבשיל אלא ע״י דבר אחר, ודאי צריך ליטול לעולם. אבל מי שברי לו שלא נגע, פשיטא לי שאין מקום לנטילה זו כל עיקר. ואפשר מפני כך נשים שלנו האסטניסות אין נוהגות בנטילת ידים אחרונים. אך אותן שאין זהירות לאכול בכף ומגרפה, ואין ידיהן נקיות, ודאי גם הנה חייבות בנטילת ידים אחרונים כמו אנשים בלי שום הפרש, וצריך להודיען.​
 
 
אצל גברים מקפידים שלא לדבר בין מים אחרונים לברכת המזון.
האם יש להקפיד זאת גם אצל נשים?
משום מעשה שהיה .
 
חזור
חלק עליון