ל"ג בעומר ל"ג בעומר בבית המדרש או בקבר הרשב"י? (5 צופים)

[חסיד המתחסד]

החתם סופר התנגד בנחרצות ליום ההילולא שקבעו ביום ל"ג בעומר בציון הרשב"י.


שו"ת חתם סופר יו"ד סימן רלג
אמנם ידעתי כי שמעתי שעכשיו אכשיר דרי וממרחק יבואו ידרושו את ה' בעה"ק צפת ביום ל"ג בעומר בהלולא דרשב"י ז"ל ואם כי כל כוונתם לש"ש שכרם רב בלי ספק ע"ד ודיגולו ודליקו נרות עלי אהבה כמ"ש תוס' ר"פ אין מעמידין אבל מטעם זה בעצמו הייתי אני מן הפרושים כבן דרותאי שלא אצטרך להיות יושב שם ומשנה מנהגם בפניהם ושלא ארצה להתחבר עמהם בזה כי כבר כמה כרכורי' כרכר בפר"ח א"ח סי' תצ"ו בקונטרס מנהגי איסור שלו אות י"ד על המקומות שעושים י"ט ביום שנעשה להם נס מהא דאמרי' פ"ק דר"ה קמייתא בטיל אחרינייתא מוסיפי' בתמי' [ובמקומו טרחתי הרבה לקיים מנהג עיר מולדתי ק"ק פפד"מ העושים פורים ביום כ' אדר א'] ומנהג מצרי' ביום כ"ג אדר שלפע"ד דאמרי' הוא מהאי ק"ו משעבוד לחירות אמרינן שירה ממיתה לחיים לא כ"ש אבל לקבוע מועד שלא נעשה בו נס ולא הוזכר בש"ס ופוסקים בשום מקום ורמז ורמיזה רק מניעת הספד ותענית מנהגא הוא וטעמי' גופא לא ידענא ובסידור מהר"יעבץ כ' ע"פי נסתר דהוה כב"ד שכלו חייב והוה זכאי דהיינו הוד שבהוד יע"ש אלא לפ"ז הי' ראוי' לקבוע כל טוב בהגיענו לגבורות ביום תשעה למב"י אלא שבלא"ה ימי ניסן הם ואין מספידים בו ואי אתיהיב רשותא לכמוני לדבר מה שהי' נ"ל י"ל דכשם שסופרים דרך ירידה ממעלה למטה ויהי' יום הראשון חסד שבחסד לעומת זה מן נוקבי' עולים ביום הראשון מלכות שבמלכות וכן לעולם חתן וכלה יוצאים זה לקראת זה ופוגשי' זה בזה בנצח שבנצח ויום כ"ה למב"י יו"ד אייר יום בחור פסח שני ולפ"ז ביום ל"ג הוא הוד שבהוד להורדות הניצוצות ולעומת זה הוא תפארת שבתפארת להיורדים להעלות בקדש ויש לבחון כי רגילים להתחיל מנהג קצת אבילות מיום ב' אייר עד יום ל"ג לעומר והנה יום ב' אייר הוא ממש ההיפך מיום ל"ג כי אז הוא הוד שבהוד להעולים ותפארת שבתפארת להיורדי' מתחילים להתאבל וביום ח"י אייר הוא היפך [מיו' ב' אייר כי אז הוא הוד שבהוד להעולים] ושמחים בו ומה שכתבתי מהעלאה ממטה למעלה כן הוא כי כל ימי הספירה מונחים בין יום שבת ליום נון כי ממחרת השבת תספרו עד יום נון וידוע מדת שבת התחתונה ונון אימא עילאה הרי שעולים בו וכנ"ל ולפי דאי' במדרש שמיום שכלה החררה שהוציאו ממצרי' הלכו ג' ימים בלא לחם ואח"כ ירד המן אם כן היה הורדת המן ביום ל"ג בעומר וראויה לעשות לזה זכר טוב. אך הוא נגד ש"ס פר"ע ושם הארכתי מ"מ לעשותו יום שמחה והדלקה ובמקום ידוע דוקא שיהי' תל תלפיות שהכל נפנים לשם לא ידעתי אם רשאים לעשות כן והוה כעין מ"ש רלב"ח במי שנדר לקבר שמואל הנביא יע"ש וכבר עלה בלבי לומר לפמ"ש רמב"ן באגרת הנפלא שלו שכל מקום המקודש יותר מחברו חרוב ושמם יותר מחברו ע"כ הואיל ובעו"ה עדיין לא הגיע עד עתה זמן בנינו ע"כ הי' זאת כדי שלא יתישב ירושלים ביתר עז כי לא זכינו לכך מי יתן ויזכני הי"ת להיות ממישבים של ירושלים ועכ"פ לא ממהרסים וממחריבים ח"ו להאריך גלות ישראל.

עיין בתשובת הגר"ש העליר זצוק"ל אב"ד צפת בקונטרס 'כבוד מלכים'.
ולגופש"ע כבר מזמן חשבתי שצע"ג... כי הטענה של לא עלו לירושלים היו יכולים לטעון אך ורק נגד הספרדים, כי כידוע האשכנזים לא אושרו לבא לגור בירושלים עיה"ק עד לאחר שנת ת"ר לאחר השתדלותם של תלמידי הגר"א כידוע. (כמדומה מהר"י משקלאוו) אבל לפני כן לא נתנו כלל לאשכנזים לגור בירושלים זולת אם התערבו עם הספרדים.

 

[צריך עיון]

א. לעיקר הקושיא מ''ש בישיבה מאחר הנישואין. כמדו' שיש חילוק שישיבה במהותה [ישיבה ליטאית עכ''פ] מעמידה את כל העלייה הנצרכת בדרכי השם רק דרך הסדרים והתפילות בין כתלי הישיבה, וגם אם המצא תמצא דבר שאפשר שיהיה מועיל ליחיד ואפילו לרבים אבל אינו מצורת הישיבה, נשלל.
הטעם בזה כמדו' ברור לכל מבין, ואי''צ להאריך.

ב. שמעתי ממקור נאמן בשם הגראי''ל זללה''ה שאמר שפעם היה מתנגד יותר לנסיעה למירון בל''ג בעומר, אבל אחר שראה [או שמע] אנשים שעשו מזה הרבה 'שטיגען' ביראת שמים, כבר אינו מדבר נגד.
נ.ב. מסתברא דלא קאי על בחורי ישיבות אלא על אברכים וכיו''ב [לתשומת לב הבחורים שחפצים לקחת מזה הצדקה...]

 

[חכמים יצפנו דעת]

מבלי להכנס לכור ההלכה, כתגובה להחסיד המתחסד שליט"א לכאו' נראה פשוט כי בכל עת כאשר יש לאדם ב' אפשרויות לפניו האחת הינה מצוה (וכ"ש דאו' וכ"ש ת"ת כנגד כולם וכו') והאחת אולי הכשר מצוה במקרה הטוב ואכ"מ, אין צריך מקור לכך שיעדיף את המצווה הדבר נכון אף לבינה"ז ובכל עת היות האדם ע"ג חלד. עם זאת יצוין שגבי בינה"ז ההנחה הרווחת היא שאין לאדם במידותינו יכולת לשבת בכל רגע מול דף הגמ' ללא היסח דעת כל דהוא וכו' ומשכך החכם עיניו בראשו ודואג לצרכי גופו ומשחד היצר אשר מושכהו לתאוות העולם אולם במה ישתוו הדברים למירון שבו האדם בא לקיים את רצון בוראו הפשוט ולהתקדש ולפיכך אף אתה אמור לו דאוקימנא 'אין קדושה כתורה'.

 

[חקר הלכה]

ולגופש"ע כבר מזמן חשבתי שצע"ג... כי הטענה של לא עלו לירושלים היו יכולים לטעון אך ורק נגד הספרדים, כי כידוע האשכנזים לא אושרו לבא לגור בירושלים עיה"ק עד לאחר שנת ת"ר לאחר השתדלותם של תלמידי הגר"א כידוע. (כמדומה מהר"י משקלאוו) אבל לפני כן לא נתנו כלל לאשכנזים לגור בירושלים זולת אם התערבו עם הספרדים.

א. רבים מהם נכנסו לירושלים בהתחפשות לחזות של יוצאי ספרד ב. החתם סופר מפנה את הביקורת לעולים. רובים היו מבני ספרד ג. משנת תקצ"ו הותר להם. והחתם סופר נפטר כמה שנים לאחר מכאן.

אברהם שלמה זלמן צורף – המכלול

www.hamichlol.org.il

רבי יהודה חסיד – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[חסיד המתחסד]

א. רבים מהם נכנסו לירושלים בהתחפשות לחזות של יוצאי ספרד ב. החתם סופר מפנה את הביקורת לעולים. רובים היו מבני ספרד ג. משנת תקצ"ו הותר להם. והחתם סופר נפטר כמה שנים לאחר מכאן.

אברהם שלמה זלמן צורף – המכלול

www.hamichlol.org.il

רבי יהודה חסיד – המכלול

www.hamichlol.org.il

הביקורת כמדומה לא היה רק נגד העולים, אלא נגד עצם ההתיישבות בגליל במקום בירושלים. (אני כותב ממה שאני זוכר מהעבר, יתכן ואני טועה.) שזה לא שייך שוב נגד האשכנזים.

 

[איש האשכולות]

ל"ג בעומר - הערה למלינים על העולים לציון הקדוש במירון | ענייני דיומא | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il