לימוד בחברותא הוא עניין גדול שהגמ׳ מכבירה אודותיו כמה פעמים.
היתרונות שלו ברורים בבירור העניינים הדק היטב, גם בגלל שהם עומדים בכור המבחן אצל החבר שלומד עימו וגם שעצם ההוצאה בפה היא מעלה נשגבה בלימוד התורה (חיים הם למוצאיהם, למוציאם בפה)
אמת, הרבה פעמים יותר נכון ללמוד לבד, לפעמים רוצים להספיק משהו, ולבד יילך הרבה יותר טוב וכדו׳ ואין לקבוע מסמרות, אך חשוב לזכור שבחברותא יש מעלה גדולה.
אך אחטא לאמת אם לא אציין שמרן החזו״א היה דרכו ללמוד ללא חברותא וכן מרן הגריש״א והם מצאו את דרכם הסלולה במעלה בית ה׳ באופן הזה דייקא, מה שמוכיח שבכללים הללו יש שיוצאים מן הכלל.