אייר כ"ו אייר - יארצהייט הרמח"ל (1 צופה)

[גרינפלד]

מצאנו בכמה מקומות שהמסילת ישרים מפרש את הגמ' אחרת מרש"י.

ובעז"ה ננסה לאסוף כמה מהם.

דוגמא אחת:
החילוק בין זהירות לזריזות,
לרש"י (ע"ז כ, ב) זהירות היא בשעת מעשה, וזריזות - שנשמר מראש שלא יבא לידי עבירה,
ולרמח"ל - זהירות היא בלאוין, וזריזות - בעשין;
ובפרט זה הגר"א ביהושע (א, ח) מפרש כרמח"ל.

 

[גרינפלד]

בשבת (קי"ד א') מנין לשינוי בגדים מן התורה [שהוא דרך כבוד לפני המקום (רש"י), ולכאורה הכוונה לבגדי שבת],
שנאמר "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים", ותנא דבי ר' ישמעאל למדך תורה דרך ארץ, בגדים שבישל בהם קדירה לרבו - אל ימזוג בהן כוס לרבו, (ועיי"ש ברש"י).

ובדף קי"ט (א') שרב ענן היה לובש בגד שחור בערב שבת, ופירש רש"י שזה להראות שהיום הוא לא נמנע מלהתעסק בתבשילי שבת, ולא איכפת לו שיטנפו בגדיו,
דתנא דבי ר' ישמעאל, בגדים שבישל בהם קדירה לרבו - אל ימזוג בהן כוס לרבו,
ופירש רש"י שראיית הגמ' היא שבישול קדירה מטנף בגדים;
ולכאורה קצת דחוק שזהו דבר מציאותי, ומדוע צריך לכך ראיות.

אבל המסילת ישרים (פרק י"ט ד"ה ונחזור לענין השבת) פירש שהכוונה שהיה לובש בגד שחור בערב שבת,
כדי שיהיה ניכר יותר כבוד השבת שהוא לובש בגדים יפים;
ולפי"ז ראיית הגמ' היא מעין הראיה בדף קי"ד.
ויל"ד בזה.
ועי' מש"כ הגראי"ש גריינימן שליט"א (שיעורים וכתבים יומא כ"ג ב' סוף ס"ק א).

ועל פי דרכו מפרש המסילת ישרים את הגמ' בגיטין (ל"ח ב') שאסור לקבוע סעודה מערב שבת, שהוא מאותו טעם שהשבת תהיה יותר מכובדת,
וכזאת פירש הפרי מגדים (סי' רמ"ט ס"ק ג), עיי"ש בביאור הלכה.

אכן רש"י בגיטין מפרש שהסיבה שאסור לקבוע סעודה בערב שבת - היא כדי שייכנס לשבת בתיאבון,
וכשיטתו בשבת שלא פירש כמסילת ישרים.

לחץ כדי לכווץ...

 

[גרינפלד]

שבת יב, א:
אמר רב יוסף הלכתא רבתי לשבת.

רש"י:
הלכתא רבתי - דבר גדול יש כאן להפרישו מאיסור שבת:

מסילת ישרים פרק יט:
והנה גם שמירת השבתות וימים טובים רבה היא, כי המשפטים רבים וכן אמרו (שבת יב): הלכתא רבתא לשבתא.

 

[גרינפלד]

שבת יב, א:
אמר רב יוסף הלכתא רבתי לשבת.

רש"י:
הלכתא רבתי - דבר גדול יש כאן להפרישו מאיסור שבת:

מסילת ישרים פרק יט:
והנה גם שמירת השבתות וימים טובים רבה היא, כי המשפטים רבים וכן אמרו (שבת יב): הלכתא רבתא לשבתא.

לחץ כדי לכווץ...

וכמדומה שיש על זה טור.

 

[גרינפלד]

וכמדומה שיש על זה טור.

לחץ כדי לכווץ...

הקדמה לאורח חיים:

אם באתי לכתוב כל הלכות שבת תרבה עלי המלאכה, כי הלכתא רבתי לשבתא (כדאיתא שבת יב.), וגם כי כל ארבעים אבות מלאכות חסר אחת ותולדותיהם ידועות ואיני צריך להאריך בהם, ולא בשיעוריהן שלא נאמרו שיעורים אלא לחיוב אבל איסורא איכא בכל שהוא, על כן לא אכתוב אלא דברים הצריכים, ואסדר דברים הדומים.​

 

[גרינפלד]

עבודה זרה יח, א:
דאמר רבי יוחנן פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי אמרו כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו מיד דקדקה בפסיעותיה.

רש"י:
דקדקה - לפסוע פסיעות נאות וכתיב (תהלים מה) כל כבודה בת מלך פנימה:

ועל זה נענשה.

אבל מהמסילת ישרים (פרק מז) נראה שפירש שדקדקה יותר בצניעות, והיה בזה קצת שלא לשם שמים כעין גאווה, כן העיר בחבצלת השרון.