אייר כ"ו אייר - יומא דהילולא של ר' שלומקע מזוועהיל (5 צופים)

[אחד יחיד]

אחד חלה ר"ל בצרעת, ומי שמכיר את תולדות הישוב בתקופה ההיא יודע, שלדאבון לב רבים היו אלו שסבלו ממחלה זו שנחשבה אז לחשוכת מרפא. גם הוא פנה בצר לו לרבינו הרה"ק רבי שלמה זי"ע וביקש את ברכתו לרפואה שלמה. רבינו ציווה עליו למרוח משחה כלשהי על גופו, ומיד כשמרח את המשחה פרחה כל הצרעת מגופו והבריא כביום היוולדו.

 

[אחד יחיד]

בשנים שהיה הרה"ק רבי שלומ'קה מזוועהיל זי"ע דר בעיה"ק ירושלים, היה נוהג ללכת כל יום לכותל המערבי. פעם בדרך חזרתו פנה רבי שלומ'קה ללכת דרך 'שער שכם' – כי שם היה המקום ריק מראיות אסורות, אך משמשו ר' אליהו ראטה זצ"ל אמר שעדיף ללכת דרך 'שער האשפות', כי בשער שכם היתה קצת סכנה להלך.
למעשה עשו כדברי הרבי. בעברם ב'שער שכם' פגע בהם ערבי רשע, ובאגרופו הכה את הרבי מכה חזקה מאד. פנה הגבאי ואמר: "ראה נא מה היה לנו"… כמרמז שהיה מן הראוי לעשות כדבריו וללכת דרך 'שער יפו' מפני הסכנה.
נענה רבי שלומ'קה והשיב: "מקובלני מאבותי, שכאשר יהודי מסיים תפילתו והוא מקבל איזו מכה, הרי זה סימן לדבר שעלתה תפילתו לרצון לפני אדון כל". סיים רבי שלומק'ה: "עדיף לקבל מכה בגוף ולא מכה בנפש חלילה" (להיכשל בראיה אסורה).

 

[אחד יחיד]

אמר רבי שלומק'ה, שכאשר האדם מבקש ומתפלל מהקב"ה על ענין מסוים, וזמן קצר אחר תפילתו אירע לו איפכא ממה שביקש, כגון שמבקש לרפואת החולה ובתום תפילתו נודע לו שהחמיר מצבו של החולה, ידע נאמנה שתפילתו התקבלה, ואילו אם רואה תיכף את הישועה אינו מוכרח שיהיה לזה קיום.

 

[אחד יחיד]

משמשו של הרה"ק רבי שלמה [בן רבי מרדכי] מזוועהיל זי"ע, רבי אליהו ראטה היה עוסק בחינוך, ופעם אמר לו רבי שלמ'קה שחינוך הבנים הוא כמו תרנגולת שיושבת על הביצים כ"א יום כדי שיצא האפרוח, התרנגולת צריכה לתת מספיק חום לביצה כדי שיצא ממנה אפרוח, אם תחממו מדי הרבה ותדחקנו בכח, הרי תישבר הביצה.
הרי שהתרנגולת צריכה לשמור כל אותם כ"א יום מצד אחד לתת חום ולא יכנס שום קרירות, אך מצד שני לא לדחוק ולא לשבור. דבר פלא נורא שעשה הקב"ה נס נפלא, שיחו בכל נפלאותיו, כשאוכלים חתיכת עוף יכולים להתבונן איזה נס נפלא עשה הקב"ה שהכניס מחשבה בכל תרנגולת שתשב כ"א יום על ביצה, בסבלנות יום אחר יום, והיא יודעת היטב איך לשבת, כמה זמן לתת חום ולעת להיזהר שלא לשבור הביצה. ויודעת המידה המדויקת לכך.
כך יוצאים ונולדים מיליוני תרנגולים מדי יום ביומו, ביניהם יש מעט מן המעט שהאמא לחצה בדוחק ונשברה הביצה, או שהתרוממו מדי ונתקררה הביצה, אך רובא דרובא ידעו היטב איך לשבת על הביצים. [אולי יכולים לכוון על זה בברכת הנותן לשכוי בינה]
כך אנו נתן לנו הקב"ה ברוך הוא וברוך שמו ילדים בבית, עלינו להיזהר לתת להם חום, חמימות בתורה ועבודת ה' ואמונת צדיקים, להיזהר מאד שלא להתרומם מדי ולא יכנסו רוחות של קרירות בליבם ח"ו, רחמנא ליצלן. ומאידך צריכים כ"כ להיזהר שלא לדחוק מדי, כי יש פעמים שהאדם רוצה להיזהר מהקרירות הוא לוחץ מדי והילד נשבר. ואנחנו לעומת התרנגולת שעושה את זה אוטומטית, אנו צריכים לבכות בכל יום על חינוך הבנים כמובא במ"ב, כי עלינו להיזהר תמיד בשני אלו הזהירויות, לתת חום ולא ללחוץ מדי.