כ' אדר
הג''ר שלמה זלמן אוירבך זללה''ה
תרע – תשנה
הג''ר שלמה זלמן אוירבך זללה''ה
תרע – תשנה
אחד הנדונים היותר מצויים בשבת קודש הוא 'פתיחת בקבוקים' ממיץ ענבים או יין לקידוש, ועד סתם משקה קל או מוגז למצות 'עונג שבת'.
רבים מן הפוסקים אסרו לפתוח פקק הסגור בשרשרת מכמה טעמים, 'מכה בפטיש' בעשיית כלי, שבפתיחת הפקק נגמרה עשייתו של הפקק והכנתו לשימוש, אחרים החמירו גם להחשיב את הבקבוק עצמו ככלי אטום, שהעושה לו פתח הרי הוא כעושה כלי, ועוד דנו לאסור מצד מחתך שרוצה הוא בחיתוך ה'שרשרת' מהפקק בצורה זו שהיא מתוקנת לשימוש הכלי.
אך ידוע ומפורסם שהג''ר שלמה זלמן ז''ל הקיל בזה [בחלק מהמקרים], נביא מדבריו ב'מנחת שלמה', ולבסוף נוסיף מה שיש לשאול אם הדברים נכונים גם למציאות בימינו.
הנה דברי רבינו בתשובה להגרי''מ אהרונסון ז''ל [מנחת שלמה ח''א סי' צא אות יב]:
ע"ד שאלתו בענין פקק של פח אשר בפעם הראשונה שפותחים אותו נפרד ממנו חלק התחתון ונשאר כטבעת על צואר הבקבוק.
פשוט הדבר שאיסור גמור הוא לפתוח בו לראשונה בשבת, כיון שאף אם היו שוברים את הצלוחית ומוציאים את שברי הזכוכית מהפקק, מ"מ כל זמן שהפקק מחובר לחלק התחתון אינו ראוי כלל לכסות בו בקבוק אחר כזה, ונמצא דלא נעשה פקק אלא ע"י זה שחתך את הטבעת מהפקק וכיון שכן הו"ל ודאי תיקון כלי, וכמו שאסור לקטום קיסם כדי לחצוץ בו פעם אחת בלבד את שיניו ואח"כ יזרקנו משום תיקון כלי כמבואר בגמרא ובש"ס או"ח סי' שכ"ב כ"ש שאסור לעשות פקק לבקבוק ע"י זה שחותך ממנו מקצת ועי"ז נעשה ראוי להשתמש בו כפקק.
ובהמשך התשובה הוא מדבר על בפקק פרח [כמו זה המצוי ב'בירה' בבקבוק זכוכית, שם הוא נוטה להתיר שלא כדעת החזו''א].
כאן אנחנו מוצאים את דעתו לאיסור בפתיחת פקק הבקבוק.
ובתשובתו שבח''ב [סי' לב] כותב רבינו עוד:
מה שכתבתי בפשיטות לאסור פתיחת פקק הברגה, הוא רק כשהטבעת הנלחצת היא ממש חלק בלתי נפרד מגוף הפקק, ולכן אף אם קלקולו הוא רק בגלל ההידוק מכל מקום יש לראותו כפקק מקולקל אשר רק ע"י הניתוק מהטבעת הוא שוב חוזר להיות פקק יותר קצר ומתוקן, מה שאין כן סוג פקק של נידון דידן הרי גם לפני שהרכיבו אותו על הבקבוק, הרי הטבעת הזאת נפרדת ברובה מהפקק עצמו וניכר לכל אדם שהטבעת הזאת היא מיועדת רק להידוק הפקק על הצואר, והיא גם יותר דק מהפקק, ולכן אף שגם טבעת זו מחוברת בחלקה עם הפקק, מכל מקום ניכר ממש שהוא דבר נפרד ורואים שהפקק הוא העיקר והטבעת היא כמו עור או שעוה שמסביב למכסה ולכן הרי הם כשני דברים נפרדים... ולכן נראה לענ"ד לענין נידון דידן דשפיר שרי להסיר אותו בשבת.
מחלק רבינו בין פקק מתכת ששם ה'שרשרת' נראית כחלק מן הפקק ולכן אף שהיא חתוכה במקצת אסור מן התורה להפריד אותה מהפקק, לבין פקק פלסטיק שניכר שהוא דבר נפרד שהוא כמודבק על הפקק שבזה אין איסור להפריד ביניהם.
ועל כן יש להעיר שהיום המציאות הפוכה, ודוקא פקקי הפלסטיק של בקבוקי השתיה נעשים ונראים ממש כמקשה אחת עם הפקק, ורק סדק מפריד ביניהם, ולפי זה לדעת הגרשז''א זללה''ה אסור לפותחם מן התורה!