אדר כו אדר. יומא דהילולא דהג''ר חיים ברים זללה''ה. ניגון בלי מילים?? ועוד דברים מפליאים! (2 צופים)

[צריך עיון]

שמועות רבות נשתמרו ע''י ממרן החזו''א זללה''ה.
הנה כמה מהם.

 

[צריך עיון]

עוד מהגאון הנ''ל:

 

[ישראל]

דמות רבת אנפין ורב גונית, כאמור, היה תלמיד מובהק למרן בעל ה'חזון איש' זצ"ל, לא רק בקניית דרך הלימוד - שגם בה דבק באופן מוחלט - אלא גם בלימוד אורחות חיים ודרכי יושר. ובד בבד היה בטל ומבוטל ודבוק בלב ונפש של הרה"ק רבי מרדכי שלמה מבאיאן זי"ע.

ככלל, משחר ימיו כמהה נפשו לקנות דעת וחכמה, ביקר בהיכלם של גדולים וצדיקים רבים, וינק מבארות מים חיים רבים.

בפקחותו העצומה ובטהרת ליבו ידע להכיל ולמזג בקרבו דרכים ואסכולות שונות, ולעיתים רבות, אף מנוגדות זו לזו.

עד אחרית ימיו נשאר דמות יחודית שכל אחד ואחד נדמה לו כאומתו, אצל תלמידי החזון איש הוא היה 'ה'תלמיד המובהק בה' הידיעה, עד שחלקם לא העלו על דעתם שהוא 'חסיד'. {כשהגרח"ק קנייבסקי זצ"ל עיין בספר 'מרבה חיים' משיחותיו של רבנו זצ"ל התבטא: לא ידעתי שרבי חיים ברים היה חסיד והיה לו שייכות עם 'רביים'. כך גם התבטא כאשר אחד מנכדיו נכנס אליו לקבל ברכה והציגו אותו כנכד של רבינו זצ"ל, התפלא הגרח"ק זצ"ל ושאל : לרבי חיים ברים יש נכדים חסידים?}.

כמו"כ הרביץ תורה ויראה בישיבות ליטאיות, רבים מבני ליטא קנו אצלו תורה ודעת, החשיבו אותו כרבם המובהק. וכידוע, גם היה מחותנו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, {בתו הבכורה נשואה להגר"מ אלישיב שליט"א בן הגרי"ש זצ"ל}.

מאידך, היה חסיד אמיתי בכל אורחותיו, והרביץ תורה וחסידות למאות ולאלפים.

גר בתוככי שכונת מאה שערים, צמוד לשטיבלאך המיתולגיים 'ישועות יעקב', וחוגי הקנאים העריכו והעריצו אותו עד למאד.

גם כאשר התעוררו מחלוקות קשות בתוך היהדות החרדית, השכיל בפקחות עצומה להלך בין הטיפות, ולהישאר בידידות עם כל הצדדים. {הן בשנת תשמ"ט בפילוג בין דגל לאגודה, כאשר גדולי ישראל מב' המחנות עלו לביתו באופן אישי להפציר בו שייאות להצטרף למועצת גדולי התורה של מפלגתם, והוא סירב בנימוס אך בתוקף, וכחכם עדיף מנביא אמר להם: הרי לא ירחק היום ויבקשו לעשות שלום בין המחנות, ויחפשו מישהו 'ניטרלי' שיגשר ביניהם, אם אצטרף כעת לאחת מב' המחנות, מי יישאר הניטרלי שיוכל לגשר ביניהם בעתיד?. כמו"כ היה ידיד נפש וקרוב מאד להגר"ח גריינימן זצ"ל, ובד בבד קרוב מאד להגרא"מ שך זצ"ל. וכן כאשר היו מחלוקות בין חצרות שונות, ידע תמיד להלך בין הטיפות ולהישאר מוערך על כל הצדדים}.

ולא נגענו בצדקותו ופרישותו וטוהר מידותיו, ועוד חזון למועד אי"ה.

 

[ישראל]

 

[ישראל]

היה מוסר שיעורים קבועים בביתו מדי יום ביומו במקצועות שונות בתוה"ק, אחד השיעורים היה בספר 'חובת הלבבות' שהיה דבוק בו ביותר, ושגור על פיו. היה מפליג נוראות בשבח מחברו וספרו, ומרגלא בפומיה דאי איישר חילו היה קורא לספר זה בשם 'ספר החכמה', אשר כשמו כן הוא, ששופך חכמה ואור השכל במוחו של האדם, והרבה פעמים היה מתבטא בזה"ל: איני מסוגל להבין כיצד לא פקעה ולא פרחה נשמת המחבר בשעת כתיבת ספרו.

כשנתיים קודם פטירתו עבר 'התקף לב' חמור, ולמשך תקופה הופסקו כל השיעורים, לאחר תקופת החלמה והתאוששות חזר למסור את כל שיעוריו כסדר, חוץ מהשיעור בספר 'חובת הלבבות' אותו לא אבה לחדש. משתתפי השיעור הפצירו בו כו"כ פעמים שיחדש שיעור זה, וטענתם בפיהם, שאם הוא מסוגל למסור שיעורים בסוגיות עמוקות בש"ס בוודאי שאין מניעה שימסור את השיעור בחובת הלבבות, אך רבינו זצ"ל לא נענה להפצרותיהם והתחמק מהם בתואנות שונות.

באחת מהפעמים בהם אחד ממקורביו ביותר ממשתפי השיעור הרבה להפציר בו בענין חידוש השיעור בחובת הלבבות, ענה לו ברגע של גילוי לב: אינך מבין, ברגע שאני רק פותח את הספר 'חובת הלבבות', פעימות ליבי מתחילות לדפוק בחוזקה, ליבי חלש, זה מסוכן עבורי, 'ונשמרתם'...

 

[מה ידידות]

מימין רבי יוסף שלום אלישיב משמאל רבי חיים ברים

 

[מה ידידות]

הסטייפלר בכותל המערבי מאחריו רבי חיים ברים

 

[ישראל]

מימין רבי יוסף שלום אלישיב משמאל רבי חיים ברים

לחץ כדי לכווץ...

באמצע: אחיו הגאון רבי יהושע העשיל זצ"ל ראש ישיבת רוז'ין באיאן.

 

[מה ידידות]

כתבה על רבי חיים ברים והקשר לחזו"א:

 

[מה ידידות]

עוד כתבה

 

[צריך עיון]

רצ''ב קונ' מרבה חיים
דברים מהגרח''ב ז''ל שהביא משמיה דהחזו''א כפי שהובאו בס' מעשה איש

 

[ישראל]

מצו"ב שיעורו של הגאון רבי שמעון שפיצר שליט"א מהיום - יום ד' פרשת פקודי, יום היא"צ - כו אדר. בו הוא משוחח בארוכה על דמותו הפלאית והעילאית של רבינו זי"ע.
הצג קובץ מצורף יום_ד__פרשת_פקודי_תשפה___הגהח_ר__חיים_ברים_זצל___ובענין_ביטול_וענוה.mp3

 

[כהן קרב]

שמעתי מגאון אחד שליט''א שנכח בשעת מעשה...
מעשה בישיבתו של הגאון 'אהל יעקב' שבבני ברק, ששמו הבחורים לב שחפצים החלו 'להעלם' מהם, ההשערה היתה כי ידו של אחד מבני הישיבה שככל הנראה קיבל על עצמו שלא ללכת ד''א בלא נטילת ידים במעל, אך לאף אחד לא היה מושג במי המדובר.
כשדיברו בזה רבני הישיבה עם הגר''ח ברים ז''ל השיב, מה הבעיה תנו לי כמה דקות ואני אטפל בזה, הלך הגאון ז''ל בביהמ''ד הלוך ושוב, לפתע קרא לא' מן הבחורים לחדרו דיבר עמו מספר רגעים, ואחר כך חזר לרבני הישיבה באמרו 'דיברתי אתו ויותר הוא לא יעשה כן'. וכך הוה!
הרבנים הנדהמים שאלוהו 'מנין לו מי עשה כן? השיבם הגאון בפליאה 'וכי אינכם רואים'??