אמור כוונת המדרש - "אינה זזה ממנו עד סוף כל הדורות" (2 צופים)

[געגועים]

אמור אל הכהנים בני אהרן

במאור ושמש: במדרש רבה (ויקרא רבה כו, ו) אמור אל הכהנים, הדא הוא דכתיב (תהלים יט, י) יראת ה' טהורה עומדת לעד, אמר ר' לוי, מיראה שנתיירא אהרן מלפני הקדוש ברוך הוא, זכה ונתנה לו הפרשה הזו שאינה זזה ממנו ולא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות.

צריך להבין, שלכאורה נראה שבעוונותינו הרבים נפסק זאת, שכולנו טמאי מתים, ודברי התנאים ברוח הקודש נאמרו.

ונראה בזה על פי מה דאיתא בגמרא (ברכות כא:) מנין לבעל קרי שאסור בדברי תורה דכתיב והודעתם לבניך ולבני בניך, וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב (דברים ד, י), מה להלן ברתת ובזיע ובאימה וביראה, אף כאן באימה וביראה ברתת ובזיע, נמצא למידין מכאן שאי אפשר לו לאדם שישיג תכלית יראת ה' אלא אם נזהר בטבילת עזרא וכו'. ובזמנים הקודמים שהיה דבר ה' יקר בימים ההם ולא היו יודעים מיראת הרוממות כלל, זאת היה מחמת שהיו לומדים תורה ולא נזהרו בטבילה זו, והכת ש"ץ ימ"ש שהיו אז בימים ההם, ומזה נעשו אפיקורסים, שלמדו ספרי קבלה בטומאת הגוף, והיה העולם שמם עד שבאו שני המאורות הגדולים לעולם, הבעל שם טוב הקדוש, ואדמו"ר הרב רבינו אלימלך נשמתם בגנזי מרומים, והם פתחו שער לה' צדיקים יבואו בו, שלא יהרהר אדם שום הרהור תורה על שיטבול עצמו וכו'.

וזהו פירוש המדרש הנ"ל הדא הוא דכתיב יראת ה' טהורה עומדת לעד, ר"ל כשיראת ה' טהורה, ר"ל שלומד בטהרה, שהוא זהיר בטבילת עזרא כנ"ל, היא עומדת לעד, אמר ר' לוי מיראה שנתיירא אהרן מלפני הקדוש ברוך הוא זכה ונתנה לו הפרשה הזו שאינה זזה ממנו ולא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות, פירוש על ידי שאהרן נהג עצמו בקדושה ובטהרה כל ימיו השיג פנימיות היראה כל כך שאור קדושתו מופיע על תלמידיו ותלמידי תלמידיו עד סוף כל הדורות.

וזה פירוש הפסוק גם כן, אמור אל הכהנים בני אהרן, פירוש שתאמר לעובדי השם שמכונים בשם כהן, שיהיו תלמידי אהרן, שגם הם יתנהגו על טהרת הקודש כמו אהרן, ואז לנפש לא יטמא בעמיו, ר"ל שלא יטמא שוס נפש מישראל המתקרבת אליו, ואדרבה שיקרב נשמות ישראל להבורא יתברך, ואור קדושתו יופיע עד סוף כל הדורות כנ"ל.

עיי"ש עוד דיבורים יקרים.
[המשך בקטע הבא]​

 

[געגועים]

המשך

ובזה אפשר להבין מ"ש במדרש רבה פ' חקת: אמר ר"י דסכנין בשם ר' לוי, על כל דבר ודבר שהיה הקב"ה אומר למשה אומר לו טומאתו וטהרתו, כיון שהגיע לפרשת אמר אל הכהנים, אמר לו משה רבש"ע אם נטמא זה במה תהא טהרתו, לא השיבו, באותה שעה נתכרכמו פניו של משה, כיון שהגיע לפרשת פרה אדומה, אמר לו הקב"ה באותה שעה שאמרתי לך אמר אל הכהנים ואמרת לי אם נטמא זה במה תהא טהרתו לא השבתיך, זו טהרתו ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת.

ותמהו המפרשים למה לא השיבו מתחילה עד שנתכרכמו פניו.

ולהנ"ל יובן לפי שבפנימיות הענין נתכוין לטהרה שלא תפסק לעולם, ועל זה שאל במה תהא טהרתו גם בדורות המאוחרים, ולכן לא השיבו, לרמז על הדורות שיבטלו חכמים טבילת עזרא לפי שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה, ומזה נמשך כת ש"ץ, ולכן נתכרכמו פניו של משה, וכשהגיע לפרשת פרה אמר לו "באותה שעה וכו' לא השבתיך", דהיינו על אותה שעה של דורות המאוחרים לא השבתיך [ונרמז "לא השבתיך" על כת שבתי], ויהיה העולם שמם עד שיבואו שני המאורות הגדולים לעולם, הבעל שם טוב הקדוש ואדמו"ר הרב רבינו אלימלך נשמתם בגנזי מרומים, ויחדשו הטהרה בעולם, זו טהרתו ולקחו לטמא וכו' ורחץ במים, שכמו שאפר פרה היה ממנו גם לאמוראים [וכמ"ש במדבר קדמות להחיד"א (מערכת א' אות כ"ו) בשם הראשונים ממ"ש (חגיגה כה.) חבריא מדכן בגליל, והוסיף שם חידוש שפשיטא לו שגם האריז"ל היה נטהר באפר פרה על יד אליהו זכור לטוב ואז נחה עליו רוח הקדש להפליא, עיי"ש] כן גם טבילת עזרא תהיה תמיד שאינה זזה מבני בניו עד סוף כל הדורות, [וכן תמצא שב' המאמרים הנ"ל של פרשתן ושל פרשת חקת נאמרו בשם ר' לוי].

והנה כתבו המקובלים שעזרא היה של גלגול אהרן הכהן, ולפי"ז אתי שפיר שמיראה שנתיירא אהרן מלפני הקב"ה זכה ונתנה לו הפרשה הזו שאינה זזה ממנו ולא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות, דהיינו שאהרן בעצמו יבוא בגלגול עזרא ויתקן טבילה.

אמור אל בגי' עזרא.​