ספירת העומר ימי הספירה - ימי סכנה? (1 צופה)

[כהן קרב]

שגור בפי העולם כי ימי הספירה הינם ימים שצריך זהירות יתירה בהם שלא להנזק בהיות ימים אלה ימי סכנה.
שמעתי מגברא רבה דנאמן עלי כשניים שבהיותו בחור עלה עם כמה מידידיו לגדו"י
לאחר מעשה שאירע עם שנים מבני חבורתם שנלקחו באופן מחריד בקיצור ימים ושנים.

כשעלו למרן הגראי"ל זללה"ה אמר להם כי מה שמחשיב העולם ימי הספירה כימי סכנה בטעות יסודה
ונתערבב להם ימי הספירה בימי אבילות בין המצרים מפני דיני אבילות הנוהגין בשניהם.
אמנם כשנכנסו למרן הגרח"ק זללה"ה אמר להם שאכן צריך זהירות יתירה בימים אלו מפני הסכנה.

 

[נובהרדוקר]

כשעלו למרן הגראי"ל זללה"ה אמר להם כי מה שמחשיב העולם ימי הספירה כימי סכנה בטעות יסודה
ונתערבב להם ימי הספירה בימי אבילות בין המצרים מפני דיני אבילות הנוהגין בשניהם.
אמנם כשנכנסו למרן הגרח"ק זללה"ה אמר להם שאכן צריך זהירות יתירה בימים אלו מפני הסכנה.

הסיבה שכל אחד סבר אחרת, כי מרן הגראי"ל לא היה בקיא בתורת הקבלה משא"כ מרן הגרח"ק.
ידוע למי שידוע מש"כ בכתבי האר"י.

 

[כהן קרב]

הסיבה שכל אחד סבר אחרת, כי מרן הגראי"ל לא היה בקיא בתורת הקבלה משא"כ מרן הגרח"ק.
ידוע למי שידוע מש"כ בכתבי האר"י.

אני מפקפק בהנחה שהנחת, אך לא זה הנידון
אשמח למקור מכתבי האר"י

 

[נובהרדוקר]

אני מפקפק בהנחה שהנחת, אך לא זה הנידון

זכותך לפקפק

אשמח למקור מכתבי האר"י

ספר פרי עץ חיים (שער ספירת העומר פרק ז) ענין ימי העומר כבר בארנו שהם ימי הדינין וכו' ולכן מתו כ"ד אלף תלמידי ר' עקיבא בזמן העומר, וסוד הענין וכו'

 

[צריך עיון]

לשון הערוה''ש סי' תצג
אלו הימים שבין פסח לעצרת, מוחזק אצל כל ישראל זה שנות מאות רבות לימי דין וימי אבל

[זה קצת סתירה להשערת הרב @נובהרדוקר בטעמו של מרן הגראי''ל ודו''ק].

 

[כהן קרב]

לשון הערוה''ש סי' תצג
אלו הימים שבין פסח לעצרת, מוחזק אצל כל ישראל זה שנות מאות רבות לימי דין וימי אבל

[זה קצת סתירה להשערת הרב @נובהרדוקר בטעמו של מרן הגראי''ל ודו''ק].

ייש"כ
מעניין שגם הוא לא כתב כי אם "מוחזק אצל כל ישראל"

 

[שומת נזיקין]

זכותך לפקפק

ספר פרי עץ חיים (שער ספירת העומר פרק ז) ענין ימי העומר כבר בארנו שהם ימי הדינין וכו' ולכן מתו כ"ד אלף תלמידי ר' עקיבא בזמן העומר, וסוד הענין וכו'

כמדומה שהגראי"ל היה מקובל לא פחות מהגרח"ק.
וצריך לדעת איך לקרא את האריז"ל
דין לא פירושו סכנה
כמו שר"ה אינו יום סכנה
תמיד הנוקבא האשה מכונה בשם דין, וזה לא קשור לסכנה,
ויש לארבעה פרקים בשנה שהעולם נידון ואינו קשור לסכנה.
אני מוכן להמר שמרן הגרח"ק לא אמר דבר כזה.

 

[שומת נזיקין]

לשון הערוה''ש סי' תצג
אלו הימים שבין פסח לעצרת, מוחזק אצל כל ישראל זה שנות מאות רבות לימי דין וימי אבל

[זה קצת סתירה להשערת הרב @נובהרדוקר בטעמו של מרן הגראי''ל ודו''ק].

הערוך השלחן היה גדול הפוסקים
והאגרות משה החזיק ממנו יותר מהרבה אחרים בדורו [ואכמ"ל] והפליג בשבחו בצורה שקשה להעלות על הדעת כמה אחז ממנו.
אפשר לעשות חיפוש בבר אילן כמה הוא מובא באג"מ וכמה מחברים אחרים בני דורו ויש להאריך בפרט זה ושוה אשכול בפנ"ע.
אבל
זה לא ספר שמדקדקים בדבריו כדברי הראשונים.

לדוג' הערוה"ש כותב שרשב"י "יצא מהמערה" בל"ג בעומר, דבר שאין לו שום תימוכין בקדמונים, וכמובן שכוונתו פשוטה שהוא יום שמחה וכו' ואין לדקדק ולהקשות בחינם.
ומינה לנ"ד.

 

[כהן קרב]

אני מוכן להמר שמרן הגרח"ק לא אמר דבר כזה.

אם תרצה את שם העד פנה אלי בפרטי

 

[שומת נזיקין]

ובכללות ידוע שאין להסתפר בימים אלו כמש"כ באריז"ל כיון שהשערות הם דין, וכו'.
ואין להאמין לשום עדות, לא מחשש משקר אלא מחמת שלא הבין
ואפשר שרצה שבנו לא יטייל אחרי החג כמנהג בחורי ישראל והביאו להגרח"ק וא"ל נכון שלא כדאי? וכו'.
וידוע שמרן הגרח"ק לא היה טיפוס ממציאן וחדשן ודי בהערה זו

 

[שומת נזיקין]

ע"ש,
ולמש"כ הכל א"ש בס"ד.

ספירת העומר ול"ג בעומר - גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה בין הרמב"ן להאר"י | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[יהודי]

כמדומה שהגראי"ל היה מקובל לא פחות מהגרח"ק.
וצריך לדעת איך לקרא את האריז"ל
דין לא פירושו סכנה
כמו שר"ה אינו יום סכנה
תמיד הנוקבא האשה מכונה בשם דין, וזה לא קשור לסכנה,
ויש לארבעה פרקים בשנה שהעולם נידון ואינו קשור לסכנה.
אני מוכן להמר שמרן הגרח"ק לא אמר דבר כזה.

כתוב בזהר פרשת בא שבזמן דין יש סכנה ואולי משם הגרח"ק לקח את זה
וְאַתֶּם לֹא תֵּצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר. מַאי טַעֲמָא, מִשּׁוּם דְּתָנֵינָן, אָמַר רִבִּי יִצְחָק, (אמר רבי ירמיה) לָא לִיבָעֵי לֵיהּ לְאִינִשׁ לְמֵיזַל בְּשׁוּקָא, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא בְּשׁוּקָא, בְּזִמְנָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּמָתָא, דְּכֵיוָן דִּרְשׁוּתָא אִתְיְיהִיב לִמְחַבְּלָא, מַאן דְּפָגַע בֵּיהּ אִתְּזַק. וְהָכָא מִשּׁוּם דְּדִינָא אִשְׁתְּכַח, לָא בַּעְיָא לְנָפְקָא לְבַר.

 

[הרועה בשושנים]

ובכללות ידוע שאין להסתפר בימים אלו כמש"כ באריז"ל כיון שהשערות הם דין, וכו'.
ואין להאמין לשום עדות, לא מחשש משקר אלא מחמת שלא הבין
ואפשר שרצה שבנו לא יטייל אחרי החג כמנהג בחורי ישראל והביאו להגרח"ק וא"ל נכון שלא כדאי? וכו'.
וידוע שמרן הגרח"ק לא היה טיפוס ממציאן וחדשן ודי בהערה זו

האיסור להסתפר לא קשור ע"פ סוד בהכרח לימי העומר שהם ימי דין אלא זה ענין בפנ"ע כמש"כ הרש"ש והראיה שבל"ג בעומר שהוא רחמים אין מסתפרים בו לפי האר"י.

 

[כהן קרב]

ואין להאמין לשום עדות, לא מחשש משקר אלא מחמת שלא הבין
ואפשר שרצה שבנו לא יטייל אחרי החג כמנהג בחורי ישראל והביאו להגרח"ק וא"ל נכון שלא כדאי? וכו'.
וידוע שמרן הגרח"ק לא היה טיפוס ממציאן וחדשן ודי בהערה זו

במילים אחרות: מה שאני לא מקבל, לא היה.
ודי בהערה זו.

 

[נובהרדוקר]

לשון הערוה''ש סי' תצג
אלו הימים שבין פסח לעצרת, מוחזק אצל כל ישראל זה שנות מאות רבות לימי דין וימי אבל

[זה קצת סתירה להשערת הרב @נובהרדוקר בטעמו של מרן הגראי''ל ודו''ק].

מה ראית ללמוד מכך שהגראי"ל לא הכיר את דברי הערוך השלחן, שהוא הכיר את דברי האר"י?

 

[צריך עיון]

מה ראית ללמוד מכך שהגראי"ל לא הכיר את דברי הערוך השלחן, שהוא הכיר את דברי האר"י?

התכונתי שכנראה לא ההסבר שהוא לא הכיר את ד' האר''י בגלל שמדובר ב'נסתרות', כיון שהערוה''ש ספר נפוץ בליטא טובא הוא בגדר 'נגלות', ולכן יותר מסתבר שיש הסבר אחר.

 

[נובהרדוקר]

התכונתי שכנראה לא ההסבר שהוא לא הכיר את ד' האר''י בגלל שמדובר ב'נסתרות', כיון שהערוה''ש ספר נפוץ בליטא טובא הוא בגדר 'נגלות', ולכן יותר מסתבר שיש הסבר אחר.

הבנתי מה התכוונת, ועל זה הערתי לך (כנראה לא היה ברור). כשם שאפשר ונשמט מהגראי"ל דברי הפוסקים, אפשר להבין בנקל שנשמט ממנו מה שידוע בשם האר"י. (אם תביא עדות גמורה שהגראי"ל התעסק בתורת הקבלה, ניחא, אבל לא ברור שישנה עדות כזו).

 

[נובהרדוקר]

והאגרות משה החזיק ממנו יותר מהרבה אחרים בדורו [ואכמ"ל]

מהמ"ב.
אם כבר כתבת אז עד הסוף.

 

[צריך עיון]

הערוך השלחן היה גדול הפוסקים
והאגרות משה החזיק ממנו יותר מהרבה אחרים בדורו [ואכמ"ל] והפליג בשבחו בצורה שקשה להעלות על הדעת כמה אחז ממנו.
אפשר לעשות חיפוש בבר אילן כמה הוא מובא באג"מ וכמה מחברים אחרים בני דורו ויש להאריך בפרט זה ושוה אשכול בפנ"ע.
אבל
זה לא ספר שמדקדקים בדבריו כדברי הראשונים.
לדוג' הערוה"ש כותב שרשב"י "יצא מהמערה" בל"ג בעומר, דבר שאין לו שום תימוכין בקדמונים, וכמובן שכוונתו פשוטה שהוא יום שמחה וכו' ואין לדקדק ולהקשות בחינם.
ומינה לנ"ד.

לא סיימוה קמיה [וזו אשמה דידי]
אעתיק לשון הערוה''ש בשלמות
אלו הימים שבין פסח לעצרת מוחזק אצל כל ישראל זה שנות מאות רבות לימי דין וימי אבל מפני שבזמן הקצר הזה מתו י"ב אלף זוגות תלמידי חכמים תלמידי ר' עקיבא כדאיתא ביבמות [ס"ב:] וכולם מתו במיתת אסכרא [שם] ועוד ראינו שעיקרי ימי הגזירות בשנות מאות שעברו בצרפת ואשכנז הוו בימים אלו כמבואר מהפיוטים שעשו קדמונינו על שבתות אלו שבין פסח לעצרת והם מליאים קינים והגה והי ויש עוד טעמים על ימים אלו שהם ימי דין

 

[צריך עיון]

בעיקר הדבר מה שימי העומר הם ימי דין אי''צ להרחיק עד תורת ה'נסתרות' [ולהכנס בכל הפולמוס דלעיל...]
אלא מקורו בדברי רבינו ירוחם נ''ה ח''ד

ומה שאין אומרי' זמן י"א לפי שאין כאן הנאה ולא שמחה כפדיון שיצא מכלל נפל וקרא חדתא וזה מורה דין ליודעין כי העומר בא מהשעורי' כמו שקבלו רז"ל מן הכתוב שאמר ואם תקריב מנחת בכורים ליי' כי על הבאת העומר הוא מדבר ואם זה אינו אלא חובה כמו אם כסף תלוה אם יהיה היובל אם מזבח אבנים ואמרו כתיב הכא אביב וכתיב התם כי השעורה אביב והוא קרבן הסוטה שבאה משעורין מלשון סערת יי' ולכן אין כונסים נשים ומגדלים שפם ואף על פי שאמרו טעם אחר משום י"ב אלף זוגות תלמידים של רבי עקיבא שמתו. ואמרו בתוספות כי מה שאמרו לג' יום אינו כמנהג העם אלא כשתסיר ז' ימי הפסח וז' שבתות וב' ימי ר"ח שהן י"ו שאין בהן אבלות נשארו מן המ"ט לג' יום וז' של"ג לעומר אמרו שיש במדרש עד פרוס עצרת והם ט"ו יום עצרת באמרם פרוס הפסח פרוס החג שהם ט"ו בניסן ובתשרי ובהסירך ט"ו נשארו לד' והם לג' שלמים ומגלחים בבקר של ל"ד כי מקצת היום ככלו ע"כ אינו מהספר

והו' דבריו בקוצר בחק יעקב סי' תצג סק''ג

ויש עוד להאריך אלא שאין הז''ג כעת