ספירת העומר ול"ג בעומר ימי הספירה - ימי סכנה?

[כהן קרב]

שגור בפי העולם כי ימי הספירה הינם ימים שצריך זהירות יתירה בהם שלא להנזק בהיות ימים אלה ימי סכנה.
שמעתי מגברא רבה דנאמן עלי כשניים שבהיותו בחור עלה עם כמה מידידיו לגדו"י
לאחר מעשה שאירע עם שנים מבני חבורתם שנלקחו באופן מחריד בקיצור ימים ושנים.

כשעלו למרן הגראי"ל זללה"ה אמר להם כי מה שמחשיב העולם ימי הספירה כימי סכנה בטעות יסודה
ונתערבב להם ימי הספירה בימי אבילות בין המצרים מפני דיני אבילות הנוהגין בשניהם.
אמנם כשנכנסו למרן הגרח"ק זללה"ה אמר להם שאכן צריך זהירות יתירה בימים אלו מפני הסכנה.

 

[נובהרדוקר]

כשעלו למרן הגראי"ל זללה"ה אמר להם כי מה שמחשיב העולם ימי הספירה כימי סכנה בטעות יסודה
ונתערבב להם ימי הספירה בימי אבילות בין המצרים מפני דיני אבילות הנוהגין בשניהם.
אמנם כשנכנסו למרן הגרח"ק זללה"ה אמר להם שאכן צריך זהירות יתירה בימים אלו מפני הסכנה.

הסיבה שכל אחד סבר אחרת, כי מרן הגראי"ל לא היה בקיא בתורת הקבלה משא"כ מרן הגרח"ק.
ידוע למי שידוע מש"כ בכתבי האר"י.

 

[כהן קרב]

הסיבה שכל אחד סבר אחרת, כי מרן הגראי"ל לא היה בקיא בתורת הקבלה משא"כ מרן הגרח"ק.
ידוע למי שידוע מש"כ בכתבי האר"י.

אני מפקפק בהנחה שהנחת, אך לא זה הנידון
אשמח למקור מכתבי האר"י

 

[נובהרדוקר]

אני מפקפק בהנחה שהנחת, אך לא זה הנידון

זכותך לפקפק

אשמח למקור מכתבי האר"י

ספר פרי עץ חיים (שער ספירת העומר פרק ז) ענין ימי העומר כבר בארנו שהם ימי הדינין וכו' ולכן מתו כ"ד אלף תלמידי ר' עקיבא בזמן העומר, וסוד הענין וכו'

 

[צריך עיון]

לשון הערוה''ש סי' תצג
אלו הימים שבין פסח לעצרת, מוחזק אצל כל ישראל זה שנות מאות רבות לימי דין וימי אבל

[זה קצת סתירה להשערת הרב @נובהרדוקר בטעמו של מרן הגראי''ל ודו''ק].

 

[כהן קרב]

לשון הערוה''ש סי' תצג
אלו הימים שבין פסח לעצרת, מוחזק אצל כל ישראל זה שנות מאות רבות לימי דין וימי אבל

[זה קצת סתירה להשערת הרב @נובהרדוקר בטעמו של מרן הגראי''ל ודו''ק].

ייש"כ
מעניין שגם הוא לא כתב כי אם "מוחזק אצל כל ישראל"

 

[שומת נזיקין]

זכותך לפקפק

ספר פרי עץ חיים (שער ספירת העומר פרק ז) ענין ימי העומר כבר בארנו שהם ימי הדינין וכו' ולכן מתו כ"ד אלף תלמידי ר' עקיבא בזמן העומר, וסוד הענין וכו'

כמדומה שהגראי"ל היה מקובל לא פחות מהגרח"ק.
וצריך לדעת איך לקרא את האריז"ל
דין לא פירושו סכנה
כמו שר"ה אינו יום סכנה
תמיד הנוקבא האשה מכונה בשם דין, וזה לא קשור לסכנה,
ויש לארבעה פרקים בשנה שהעולם נידון ואינו קשור לסכנה.
אני מוכן להמר שמרן הגרח"ק לא אמר דבר כזה.

 

[שומת נזיקין]

לשון הערוה''ש סי' תצג
אלו הימים שבין פסח לעצרת, מוחזק אצל כל ישראל זה שנות מאות רבות לימי דין וימי אבל

[זה קצת סתירה להשערת הרב @נובהרדוקר בטעמו של מרן הגראי''ל ודו''ק].

הערוך השלחן היה גדול הפוסקים
והאגרות משה החזיק ממנו יותר מהרבה אחרים בדורו [ואכמ"ל] והפליג בשבחו בצורה שקשה להעלות על הדעת כמה אחז ממנו.
אפשר לעשות חיפוש בבר אילן כמה הוא מובא באג"מ וכמה מחברים אחרים בני דורו ויש להאריך בפרט זה ושוה אשכול בפנ"ע.
אבל
זה לא ספר שמדקדקים בדבריו כדברי הראשונים.

לדוג' הערוה"ש כותב שרשב"י "יצא מהמערה" בל"ג בעומר, דבר שאין לו שום תימוכין בקדמונים, וכמובן שכוונתו פשוטה שהוא יום שמחה וכו' ואין לדקדק ולהקשות בחינם.
ומינה לנ"ד.

 

[כהן קרב]

אני מוכן להמר שמרן הגרח"ק לא אמר דבר כזה.

אם תרצה את שם העד פנה אלי בפרטי

 

[שומת נזיקין]

ובכללות ידוע שאין להסתפר בימים אלו כמש"כ באריז"ל כיון שהשערות הם דין, וכו'.
ואין להאמין לשום עדות, לא מחשש משקר אלא מחמת שלא הבין
ואפשר שרצה שבנו לא יטייל אחרי החג כמנהג בחורי ישראל והביאו להגרח"ק וא"ל נכון שלא כדאי? וכו'.
וידוע שמרן הגרח"ק לא היה טיפוס ממציאן וחדשן ודי בהערה זו

 

[שומת נזיקין]

ע"ש,
ולמש"כ הכל א"ש בס"ד.

ספירת העומר ול"ג בעומר - גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה בין הרמב"ן להאר"י | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[יהודי]

כמדומה שהגראי"ל היה מקובל לא פחות מהגרח"ק.
וצריך לדעת איך לקרא את האריז"ל
דין לא פירושו סכנה
כמו שר"ה אינו יום סכנה
תמיד הנוקבא האשה מכונה בשם דין, וזה לא קשור לסכנה,
ויש לארבעה פרקים בשנה שהעולם נידון ואינו קשור לסכנה.
אני מוכן להמר שמרן הגרח"ק לא אמר דבר כזה.

כתוב בזהר פרשת בא שבזמן דין יש סכנה ואולי משם הגרח"ק לקח את זה
וְאַתֶּם לֹא תֵּצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר. מַאי טַעֲמָא, מִשּׁוּם דְּתָנֵינָן, אָמַר רִבִּי יִצְחָק, (אמר רבי ירמיה) לָא לִיבָעֵי לֵיהּ לְאִינִשׁ לְמֵיזַל בְּשׁוּקָא, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא בְּשׁוּקָא, בְּזִמְנָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּמָתָא, דְּכֵיוָן דִּרְשׁוּתָא אִתְיְיהִיב לִמְחַבְּלָא, מַאן דְּפָגַע בֵּיהּ אִתְּזַק. וְהָכָא מִשּׁוּם דְּדִינָא אִשְׁתְּכַח, לָא בַּעְיָא לְנָפְקָא לְבַר.

 

[הרועה בשושנים]

ובכללות ידוע שאין להסתפר בימים אלו כמש"כ באריז"ל כיון שהשערות הם דין, וכו'.
ואין להאמין לשום עדות, לא מחשש משקר אלא מחמת שלא הבין
ואפשר שרצה שבנו לא יטייל אחרי החג כמנהג בחורי ישראל והביאו להגרח"ק וא"ל נכון שלא כדאי? וכו'.
וידוע שמרן הגרח"ק לא היה טיפוס ממציאן וחדשן ודי בהערה זו

האיסור להסתפר לא קשור ע"פ סוד בהכרח לימי העומר שהם ימי דין אלא זה ענין בפנ"ע כמש"כ הרש"ש והראיה שבל"ג בעומר שהוא רחמים אין מסתפרים בו לפי האר"י.

 

[כהן קרב]

ואין להאמין לשום עדות, לא מחשש משקר אלא מחמת שלא הבין
ואפשר שרצה שבנו לא יטייל אחרי החג כמנהג בחורי ישראל והביאו להגרח"ק וא"ל נכון שלא כדאי? וכו'.
וידוע שמרן הגרח"ק לא היה טיפוס ממציאן וחדשן ודי בהערה זו

במילים אחרות: מה שאני לא מקבל, לא היה.
ודי בהערה זו.