אייר ט"ו אייר - יומא דהילולא של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (2 צופים)

[אחד יחיד]

רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תקמ"ט - ט"ו באייר תר"ט), "השרף ממוגלניצא", היה מהבולטים באדמו"רי פולין בזמנו. נכדו של רבי ישראל מקוז'ניץ.

נולד לפערל בתו של רבי ישראל מקוז'ניץ ולרבי אבי עזרי זעליג שפירא מגרניץ, צאצא של המגלה עמוקות. היה תלמידם של סבו, של החוזה מלובלין, של הרב מאפטא, של היהודי הקדוש מפשיסחה ושל רבי ישראל מרוז'ין. נישא לבתו של רבי אלעזר בנו של רבי אלימלך מליז'נסק.

לאחר פטירת דודו וגיסו רבי משה (בנו של המגיד מקוז'ניץ) באלול תקפ"ח, החל לנהוג באדמו"רות במוגלניצא. בתקופה זו נהרו אליו רבים מחסידי גיסו רבי משה, וחסידיו נאמדו באלפים מרובים ובהם אדמו"רים ורבנים חשובים. הוא היה האדמו"ר המרכזי בפולין של החסידים שלא השתייכו לשיטת פשיסחא, וכשנפטר רבי ישכר בר מרדושיץ, אליו נסע גם לאחר כהונתו כאדמו"ר, הצטרפו אליו רבים מחסידיו וצאצאיו. כמו כן מילא את מקום דוד אשתו רבי יעקב ממוגלניצא.

היה נשיא כולל רבי מאיר בעל הנס ליהודי פולין בארץ ישראל. נפטר בוורשה בט"ו אייר שנת תר"ט, ונקבר במאגלינצא.

אדמו"רים רבים היו נוסעים אליו בהם: רבי אלעזר מקוז'ניץ, רבי שלמה מרדומסק, רבי עמנואל וולטפרייד מפשדבורז', רבי ישראל יצחק פינקלר מרדושיץ, רבי נתן דוד רבינוביץ משידלובצא, רבי יצחק מפשיסחה, רבי יוסף ברוך מניישטאט, רבי ישכר דב מוולבורז', רבי לייבוש פסח מליפסק, רבי הלל מרדושיץ ורבי גבריאל "מלאך" מוורשה.

דברי תורתו נדפסו בספר תורת השרף ממאגלניצא. בתוכו גם 'היכל מאגלניצא' ובו תולדותיו ותולדות צאצאיו ותלמידיו.

 

[שמעון הגלילי]

קטע מספר שיחות חיים ד"ת וסיפורים ממנו.