אייר - ט"ו אייר - יומא דהילולא של רבי אריה לייב שפירא מווילנא | יומא דהילולא אייר - ט"ו אייר - יומא דהילולא של רבי אריה לייב שפירא מווילנא | יומא דהילולא

אייר ט"ו אייר - יומא דהילולא של רבי אריה לייב שפירא מווילנא (3 צופים)

אחד יחיד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,000
תודות
2,163
נקודות
305
הרב אריה לייב שפירא (מווילנה) (תס"ב, 1702[1] – ט"ו באייר תקכ"א, 19 במאי 1761) היה ספרא דדיינא בעיר וילנה שבליטא, אב"ד קהילת וילנה ומחבר "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" על מסכת סופרים. דור עשרים לרש"י ואבי סבו של רבי ליבלי קובנר.

רבי אריה לייב שפירא נולד בשנת תס"ב (1702) בעיר דרהוביץ שבליטא, דור עשרים לרש"י, מצד יוכבד בתו הבכורה של רש"י ודרך בנה הריב"ם. הוא גם היה נצר לאחת המשפחות העתיקות ביהדות אשכנז, משפחת שפירא, שמוצאה מתחיל מהרב שמואל שפירא מהעיר שפייר שבאשכנז (גרמניה) וחתנו של הרב מתתיהו טריוויש (ע"ש עיר הולדתו של רש"י - טרויש, כיום טרואה). אביו הרב יצחק שפירא, מחבר הספר "אלף המגן", ועוד ספרים, נולד במינסק וכיהן כרב העיר דרהוביץ ואב"ד של קהילתה. שם אמו מרת נחמה. סבו היה הרב אליעזר שפירא ממינסק - "הרא"ש". חיבר הספר "פי' הרא"ש על העברונות" (כנראה לא נדפס מעולם). והוא היה נכד רבי נתן נטע שפירא הראשון (בעל ה"אמרי שפר"), שהיה אב"ד בהורדנה (נפטר ב-1577). האב הרב יצחק שפירא נפטר ביום ב' כ"ה אדר ה'תע"א (1711), בק"ק לבוב, כשרבי אריה לייב היה כבן תשע בלבד, וקרוב משפחה [דרוש מקור] לקח את הילד תחת חסותו והביאו לווילנה. כשהגיע הרב אריה לייב שפירא לגיל 13 הוא שודך לבתו של הקצין רבי מרדכי בן הקצין רבי עזריאל מחשובי העדה בווילנה, וחמותו פעסי' בת מהר"ש זנוויל מייזלש, שדאג לפרנסתו בכבוד ואיפשר לו לימודים בלי דאגות כלכליות.

בשנת תצ"ב (1732), כשהיה רבי אריה לייב בן שלושים, הוא הוציא לאור את "מסכת סופרים" עם שני ביאוריו: "נחלת אריאל" (בפשט) ו"מעון אריות" (בפלפול). בהקדמת המחבר המופיעה בשער הספר, נכתב: "...ובמעט חכמת הנדסה ודקדוק ומסורת והגיון בללתיו", ומכאן אנו למדים שהיה לו ידע גם במקצועות כלליים אלה ולא רק בלימודי קודש. הספרים עשו רושם גדול על גאוני התורה בווילנה וסללו את דרכו של רבי אריה לייב שפירא, להפוך לאב"ד של קהילת וילנה, תפקיד בו כיהן עד יום פטירתו בט"ו אייר תקכ"א - 1761. ימי כהונתו בעיר וילנה מקבילים לימי שהות הגאון מווילנה בעיר.

כתבים ידועים נוספים שלו שנותרו עד היום הם: "קבוצת כסף", ספר דקדוק עברי שהוא הוציא לאור ב- ה'תק"א (1741) ואחת מתשובותיו מ-ה'תקי"ד (1754) במסגרת השו"ת, בספר "תשובת שמואל" של רבי שמואל מאינדורה, שיצא לאור ב-ה'תרי"ט (1859).
 

הודעות מומלצות

המשך מהשאלות הקודמים ע"פ סדר האל"ף...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון