חלאקה (11 צופים)

[רוצה להבין]

מה עניין ההשקעה בשמחת החלאקה עד כדי כך
זה היה לי שאלה אבל עכשיו שדיברתי עם בני בן 12 שנים על מירון
הוא סיפר לי במדוייק את כל הטקס החלאקה שלו שאני עשיתי לו
כולל זה שאבא הרמת אותי על הכתפיים בחצר ורקדת וכו
אז הבנתי את העניין
למי יש להרחיב?

 

[עוזי ומגני]

ואז הוא קיבל הרגש גדול באיסור של לא תקיפו פאת ראשכם, או סתם העצמה אישית?

 

[מה יפית]

בפשטות העסק הוא מהצורה היהודית שהילד מקבל.
גם אם מה שמרגש את הילדזה רק שבטקס הזה הוא נהיה ילד גדול.

 

[עוזי ומגני]

בפשטות העסק הוא מהצורה היהודית שהילד מקבל.
גם אם מה שמרגש את הילדזה רק שבטקס הזה הוא נהיה ילד גדול.

לחץ כדי לכווץ...

וזה גופא מצדיק את כל ההשקעה?

 

[אוצר הידיעות]

ואז הוא קיבל הרגש גדול באיסור של לא תקיפו פאת ראשכם, או סתם העצמה אישית?

לחץ כדי לכווץ...

בתספורת הליטאית המקובלת (מס' 3 ומעלה) אין איסור לספר כל הראש באותו המספר ואז אין כי אם:

הצורה היהודית שהילד מקבל.

לחץ כדי לכווץ...

אבל בתספורת החסידית אינו כן

 

[עוזי ומגני]

בתספורת הליטאית המקובלת (מס' 3 ומעלה) אין איסור לספר כל הראש באותו המספר ואז אין כי אם:

לחץ כדי לכווץ...

זה גופא שמעברים על ראשו תער באופן שלא עובר בלא תקיפו זה עצמו חינוך בלא תקיפו

 

[המאושר!]

או סתם העצמה אישית?

לחץ כדי לכווץ...

העצמה אישית רוחנית, שמועיל לו לכל החיים!!!

מה יותר טוב לחינוך הבנים, מכך שהבן לומד ומפנים בפנימיות ליבו ונפשו את גודל העונג והשמחה שיש לאביו, מכך שזכה לעשות על בנו את הסממן הראשון שהוא יהודי???

 

[עוזי ומגני]

העצמה אישית רוחנית, שמועיל לו לכל החיים!!!

מה יותר טוב לחינוך הבנים, מכך שהבן לומד ומפנים בפנימיות ליבו ונפשו את גודל העונג והשמחה שיש לאביו, מכך שזכה לעשות על בנו את הסממן הראשון שהוא יהודי???

לחץ כדי לכווץ...

הסממן הראשון הוא הברית קודש החתום בבשרינו,
ועוד האם איסור שלא תקיפו הוא כדי לסמן אותנו כיהודים?
או כמו מילה שהוא לא רק סימן לֶמַה שאנו יהודיים.

 

[אוצר הידיעות]

הסממן הראשון הוא הברית קודש החתום בבשרינו,
ועוד האם איסור שלא תקיפו הוא כדי לסמן אותנו כיהודים?
או כמו מילה שהוא לא רק סימן לֶמַה שאנו יהודיים.

לחץ כדי לכווץ...

מדרש שיר השירים רבה (א טו)
עיניך יונים, ... מה היונה הזאת תמה, כך ישראל נאים בהלוכן, כשהן עולין לפעמי רגלים. מה יונה זאת מצינת, כך ישראל מצינין, בתגלחת, במילה, בציצית.

 

[עוזי ומגני]

מדרש שיר השירים רבה (א טו)

לחץ כדי לכווץ...

וודאי שזה מבדיל
אבל מה"ת שזה תוכן המצווה...

 

[אוצר הידיעות]

וודאי שזה מבדיל
אבל מה"ת שזה תוכן המצווה...

לחץ כדי לכווץ...

יעוי' ספר החינוך

 

[עוזי ומגני]

יעוי' ספר החינוך

לחץ כדי לכווץ...

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כְּדֵי לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ וּלְהַשְׁכִּיחַ מִבֵּין עֵינֵינוּ וּמִכָּל מַעֲשֵׂינוּ כָּל עִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה וְכָל הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילָהּ, וּבָאָה הָאַזְהָרָה מְפֹרֶשֶׁת בְּדָבָר שֶׁיַּעֲשׂוּ לָהּ בְּנֵי אָדָם בְּגוּפוֹתָם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא לְמַזְכֶּרֶת עָוֹן תָּמִיד אַחַר שֶׁהוּא דָּבָר קָבוּעַ בַּגּוּף. וּמִפְּנֵי שֶׁזֶּה מֵעִקְּרֵי טַעַם הַמִּצְוָה, הָיוּ צְרִיכִין זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁיְּבָאֲרוּ כִּי הַקָּפַת כָּל הָרֹאשׁ גַּם כֵּן בִּכְלַל הַלָּאו, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁתַּכְלִית מָה שֶׁנֶּאֱסַר כְּדֵי שֶׁלֹּא נִדְמֶה לָהֶם, וְהֵם לֹא יְגַלְּחוּ כָּל הָרֹאשׁ כֻּלּוֹ, לִמְּדוּנוּ שֶׁגַּם זֶה בִּכְלַל הָאִסּוּר הוּא, כְּמוֹ שֶׁבָּא בִּיבָמוֹת (ה, א) שֶׁאָמְרוּ שָׁם הַקָּפַת כָּל הָרֹאשׁ שְׁמָהּ הַקָּפָה. וְאֶפְשָׁר כִּי הַתּוֹרָה אָסְרָה הַכֹּל מִשּׁוּם דּוֹמֶה לְדוֹמֶה (עי סהמ"צ ל"ת מג).

לחץ כדי לכווץ...

אין האיסור כדי להצטיין כיהודי אלא כיון שכך הוא חוקות העבודה זרה נצטוונו להרחיק מכך
אבל הוא לא לסימן שאנו יהודיים

 

[אוצר הידיעות]

ייש"כ על שהעלית דברי החינוך.

אין האיסור כדי להצטיין כיהודי אלא כיון שכך הוא חוקות העבודה זרה נצטוונו להרחיק מכך
אבל הוא לא לסימן שאנו יהודיים

לחץ כדי לכווץ...

למה אתה מתכוון סימן שאנחנו יהודים? השתייכות אתנית?

 

[עוזי ומגני]

ייש"כ על שהעלית דברי החינוך.

למה אתה מתכוון סימן שאנחנו יהודים? השתייכות אתנית?

לחץ כדי לכווץ...

האיסור לעשות כתובת קעקע הוא גם לסימן שאנו יהודיים,?
האיסור לשרוט על המת הוא גם לסימן שאנו יהודיים?
וה"ה האיסור להקיף פאת הראש הוא לא לסימן שאנו יהודיים,
דא"א לסמן באופן שלילי,
אלא הוא איסור שנתרחק מהעבודה זרה,
ומה שכתוב בשה"ש, משום שכשכולם עושים כמו שעושים לע"ז, וישראל לא, יש בזה סימן שהוא יהודי.

 

[המאושר!]

העצמה אישית רוחנית, שמועיל לו לכל החיים!!!

מה יותר טוב לחינוך הבנים, מכך שהבן לומד ומפנים בפנימיות ליבו ונפשו את גודל העונג והשמחה שיש לאביו, מכך שזכה לעשות על בנו את הסממן הראשון שהוא יהודי???

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי ווארט, ואיני זוכר מקורו.
אבל לגודל חביבותו אציענו בפני החברים, ואשמח אם מישהו ישיב לי אבידתי ויזכיר לי מקומו ואומרו.
וזה הווארט:
להזהיר גדולים על הקטנים (רש"י בתחילת אמור) אינו מלשון אזהרה, אלא מלשון זוהר, שצריכים הגדולים להעביר את זוהר נועם המצוות והתורה אל הקטנים.

לחץ כדי לכווץ...

 

[אחד יחיד]

@המאושר לא עלה בדעתי לקשר את זה לענין החלאקה.
ייש"כ גדול!

 

[איש אשכולות]

לפני שנים רבות ראיתי כדלהלן, באחד הקונטרסים, טעם לשמחת החלאקה על ציון התנא האלוקי דייקא.
בשם האדמו"ר מטשערנאביל שליט"א.
הגמרא במעילה י"ז מביאה סיפור נורא הוד, ומשם תקחנו.
באותה העובדה, חזינן לרבי שמעון שביטל את הגזירות אצל מלכות רומי, למרות שהופיע בלבושו ו"עם יידישע צורה" פיאות וזקן.
לכן, משמגיע הילד לקיום מצוות "לא תקיפו", אזלינן לקיימה דווקא אל מי שקיימה בגאון, ולא חת מפני הגויים בלבושו, ואף חפץ ה' עלה בידו!

(אביא בקצרה: בימי מלכות רומי, מעט אחר חורבן הבית, גזרו ג' גזירות על ישראל. שלא ימולו, שלא ישמרו שבת, ו"שיסגרו את מקוואות הטהרה". עיין שם.
נשלח רבי ראובן בן איסטרובלי לרומי.
משהגיע לרומי, הסתפר "קומי" כצורת הגויים דשם, לבש כמותם, ולמעשה התחזה לאחד מהמקומיים.
בהמשך "התיידד" עם אנשי מלכות רומי, עד שעלה בידו לייעץ להם, ואף קיבלו עצותיו:
הרי אנו שונאים היהודים, וממילא אנו חפצים שיחלו, והרי הברית מחלשת את האדם. כמו כן, מעדיפים אנו שיעשו עניים, והרי בשבת הם אינם עוסקים במלאכתם. והמשיך לשכנע שטומאת הנידה, הרי ממעטת את האוכלוסין.
אכן ביטלו את הגזירות אחת לאחת.
לאחר זמן הכירו בו שהוא יהודי ו... החזירום. (שוטים שכמותם).
או אז יצא רבי שמעון בר יוחאי המלוב"ן (כלשון הגמרא) לבטל את הגזירה.
השד בן תמליון נחלץ לעזרה, נכנס בבת הקיסר, ונשתגעה.
משהופיע רבי שמעון אצל הקיסר, לחש לאוזן הבת המשוגעת: "בן תמליון צא!".
משחזרה לבריאותה, קיבל רבי שמעון רשות לרדת לגנזי המלך, ושם קרע את רוע הגזירה).

אגב, זכיתי להרצות הדברים בשם אומרם לפני הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט"א, והתלהב מהם ביותר.
ואפציר שוב: אל תסתפקו במועט המוגש כאן. עיינו בגמרא שם, ותרוו נחת!

 

[איש אשכולות]

וודאי שזה מבדיל
אבל מה"ת שזה תוכן המצווה...

לחץ כדי לכווץ...

מהתלהבותו של מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל.
פעמים רבות כשהיו נכנסים אליו, אלו המעוטרים בפיאות ארוכות ארוכות,
היה מלטפם בחיבה גלויה ויתירה, וכידוע.

 

[אוצר הידיעות]

מהתלהבותו של מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל.
פעמים רבות כשהיו נכנסים אליו, אלו המעוטרים בפיאות ארוכות ארוכות,
היה מלטפם בחיבה גלויה ויתירה, וכידוע.

לחץ כדי לכווץ...

אני תוהה מה המסקנא שלך לגבי כובע עם קנייטש למעלה. וד"ב

 

[רוצה להבין]

מה שבאתי לומר זה שלא מדובר בילד בן שלוש והוא לא זוכר כלום
אחרי זה בגיל 12 הוא עדיין זוכר את המעמד ואת הריקודים שרקדו איתו וכו