הדור הצעיר לאן? | פורום אוצר התורה הדור הצעיר לאן? | פורום אוצר התורה

הדור הצעיר לאן?

מאן דהו

משתמש ותיק
הודעות
459
תודות
1,314
נקודות
101
אני רוצה לשתף את חברי הפורום במחשבות קודרות... על האינטרנט הפרוץ ועל הילדים הרכים שלנו שגודלים, ותמיד עולה במוחי איך הם יתמודדו? ילדים מבית טוב משפחה של בני תורה, אבל מספיק בחור בישיבה שדרדר ויחשוף אותם לעולם ההוא ואז כל עבודתנו תרד לטמיון.
אין לי ילדים בגיל הישיבות. ולכן זה תופס אותי. מה אהיה אז. [סיפורים על גבי סיפורים שחלקם שמעתי מכלי ראשון על בחורים בישיבות הכי טובות שנחשפו דווקא שם]
אפשר לדבר איתם ולספר להם כמה שזה רע וכו' וכו' אבל בינינו מספיק הצצה אחת והעסק כמעט אבוד.
מהם דרכי הפעולה -החרב והחנית שעלינו לתפוס במערכה הקשה הזו?
איך מתמודדים הכותבים בפורום שיש להם ילדים בגיל הישיבות בעיקר גדולות?
אם תוכלו לשתף כאן על ההתמודדויות ועל דרכי הפעולה. [גם אם לכם בעלי העצות זה נראה בנאלי לכתוב אותם כאן. תאמינו שעצות מנסיון עוזרות לאחרים ומפיגות חששות]
תודה
 
אין לי ילדים בגיל הישיבות. ולכן זה תופס אותי. מה אהיה אז. [סיפורים על גבי סיפורים שחלקם שמעתי מכלי ראשון על בחורים בישיבות הכי טובות שנחשפו דווקא שם]
אפשר לדבר איתם ולספר להם כמה שזה רע וכו' וכו' אבל בינינו מספיק הצצה אחת והעסק כמעט אבוד.
מהם דרכי הפעולה -החרב והחנית שעלינו לתפוס במערכה הקשה הזו?

זה תופס את כולנו, 'למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה'.


לדעתי, אין 'פתרונות קסם', זו נקודת המוצא ממנה יש להתחיל לבחון את המצב.

הדבר היחיד שיש לנו זה לשאול מה המקסימום שאנחנו כהורים יכולים לעשות, כשברור לנו שלא אנחנו קובעים את התוצאות.

ולזה ברור שאחד הדברים שמאד חשוב להעמיד אותם בחינוך הילדים, זה החיבור, החיבור להורים, והחיבור לערכים.

חובה עלינו לעשות ככל שביכולתנו שהילד ירגיש בכיף איתנו, שיהיה מחובר אלינו, זה לא קורה לבד! זה יקרה רק אם נשקיע בזה, את ליבנו ואת כוחותינו.

מלבד זאת, ברור שלא מספיק לספר להם כמה זה רע, להיפך, צריך להסביר להם כמה זה טוב, כמה זה טוב להיות עבד ה', כמה זה טוב להיות בן לעם הנבחר, כמה זה טוב לסיים את שנותינו הקצרות כאן בעולם עם חבילות חבילות של קניינים רוחניים וכו' וכו'.

חשוב גם לייצר התניה חיובית בכל מה שקשור לעבודת ה', לא להכביד והעמיס את זה רק כמעמסה, אלא בנוסח של 'וירא מנוחה כי טוב - היינו - ויט שכמו לסבול' כי זה שלוות הנפש המעולה ביותר.
 
הכי חשוב זה שלילד יהיה 'כיף' בעבודת השם.
ששום דבר לא יבוא עם נערוון וכעסים (לא סובבת את היד בנטילת ידיים!!! זה לא נקרא!!) וחומרות ללא ציון העובדה שמדובר בחומרה אלא כביכול זה הלכה פשוטה ואין חולק.
 
לכאו' גם חשוב קצת יותר להכניס גם את ה'למה'.
למה אנחנו כך, למה אנחנו שומתו"מ ב"ה.
לבנות בסיס, שגם אם מישהו כן נופל קצת, שיהיה לו יותר קל להתגבר ע"ז,
כי הרי דרכו של היצר הוא שכדי להשתיק את המצפון ולהתיר את המשך הנפילה - הוא מתחיל עם ספיקות בעיקר [לאו דווקא ספיקות קציונליים המכונים שאלות באמונה, אלא מעשיים: שווה לי, לא שווה לי וכו'],
ולכן אם יש לילד/בחור בסיס מספיק, מי אני, למה אני חי כמו שאני חי, לא רק מלומדה [כוונתי בשכל, לא צריך בשביל זה שיכוון בכל מצווה, אלא שיידע את הרעיון] זה יוריד קצת את האפשרות של השאלות שהן תירוצים, וממילא יאט ואויל יבלום הדרדרות אם חלילה תתחיל.
 
אוסיף מעט לדברים הטובים שכתבו הרבנים דלעיל
1.
להרבות בתפילה אין קץ, זו פשוט ההשתדלות הכי טובה [וראה מ''ב סי' מז סק''י מהשל''ה הק'].
2. מסגרת משפחתית חמה ותומכת, שמירה מעולה מאין כמוה בזמני נסיונות.
3. קשר טוב בין ההורים לילדים, לא בסגנון חברי של שווים במעלה, אלא שהילד ירגיש שההורים רוצים רק בטובתו, ולמרות שהם חרדים עד אין קץ על מצבו הרוחני, הם לא מבקרים אותו אלא מסייעים לו [קל לכתוב קשה לבצע, אבל זה בהחלט אפשרי].
4. למקד את המלחמה במקומות שרחוקים מהחזית בעצמה.
5. 'גאות יחידה' לילד מותר וחשוב לדעת שאנחנו לא עושים כל דבר שאחרים מחשיבים אותו למותר [אם זה נכון כמובן...] ואנחנו גאים בזה [כן, סליחה על המילה]
6. לא לדבר על המכשול בדברים האלו כמו משהו שאין לו תקנה לעולם [דיבורים דומים על נושא אחר דומה/שונה גרמו להרבה נערים ואנשים הרבה תקלות, ואכמ''ל].
7. להרבות בתפילה, כי שוב זו באמת ההשתדלות הכי טובה ויעילה.
 
תודה לכולם.
אבל שאלה שאשמח לקבל עליה תשובה. האם כתבתם מניסיון או בתיאוריה?
כי בתיאוריה אני יכול לענות לעצמי אינסוף תשובות. אני רוצה לשמוע בעל ניסיון שהתמודד.
 
לענ"ד עדיין לא הועלה התשובה הכי בסיסית.
צריכין שאידישקייט של עצמנו - ההורים, יהיה עם לחלוחית דקדושה, עם געשמאק. והילידים יבחנו שאצל ההורים אידישקייט זה חוויה. כיצד ההורים עואכים שלחן שבת בהתרוממות, כיצד חיים את הפרשה, כיצד חיים את הדלקת נר חנוכה. הצפייה לפסח, השמחה של מצווה. וממילא כולם יריצו בדרך שמחה ומרוממת.
נ. ב. מדובר כאן גם מנסיון ב"ה.
 
אני רוצה לשתף את חברי הפורום במחשבות קודרות... על האינטרנט הפרוץ ועל הילדים הרכים שלנו שגודלים, ותמיד עולה במוחי איך הם יתמודדו? ילדים מבית טוב משפחה של בני תורה, אבל מספיק בחור בישיבה שדרדר ויחשוף אותם לעולם ההוא ואז כל עבודתנו תרד לטמיון.
אין לי ילדים בגיל הישיבות. ולכן זה תופס אותי. מה אהיה אז. [סיפורים על גבי סיפורים שחלקם שמעתי מכלי ראשון על בחורים בישיבות הכי טובות שנחשפו דווקא שם]
אפשר לדבר איתם ולספר להם כמה שזה רע וכו' וכו' אבל בינינו מספיק הצצה אחת והעסק כמעט אבוד.
מהם דרכי הפעולה -החרב והחנית שעלינו לתפוס במערכה הקשה הזו?
איך מתמודדים הכותבים בפורום שיש להם ילדים בגיל הישיבות בעיקר גדולות?
לרוב חניך שגדל בחברה בריאה ובבית בריא גם אם ייחשף למה שייחשף זה לא יוריד את כל חינוכו אלא קצת יקרר אותו ובשביל קצת קרירות הלזו לא נראה שיש פתרון, בשביל שהיחשפות לא תוביל לשאול מטה צריך לגדל ילדים בצורה בריאה.
 
לרוב חניך שגדל בחברה בריאה ובבית בריא גם אם ייחשף למה שייחשף זה לא יוריד את כל חינוכו אלא קצת יקרר אותו ובשביל קצת קרירות הלזו לא נראה שיש פתרון, בשביל שהיחשפות לא תוביל לשאול מטה צריך לגדל ילדים בצורה בריאה.
לא ממש
זה בתחילה מאוד יבלבל אותו, ויוריד אותו הרבה, ואם התמזל מזלו ואביו או רבו יתפסו את זה בזמן, וידעו איך לעבוד איתו, אתה צודק שלא חייב להיות התרסקות.
אבל הרבה פעמים עד שאביו או רבו יודעים מזה, כבר קורה ההתרסקות שמאוד קשה לקום ממנה.
אבל כמובן שכמה שהבסיס יותר חזק, יש יותר סיכוי שידע להקים את עצמו, או ללכת להתיעץ אם אביו או רבו, לפני ההתרסקות.
וה' ירחם על כולנו!
 
אני רוצה לשתף את חברי הפורום במחשבות קודרות... על האינטרנט הפרוץ ועל הילדים הרכים שלנו שגודלים, ותמיד עולה במוחי איך הם יתמודדו? ילדים מבית טוב משפחה של בני תורה, אבל מספיק בחור בישיבה שדרדר ויחשוף אותם לעולם ההוא ואז כל עבודתנו תרד לטמיון.
אין לי ילדים בגיל הישיבות. ולכן זה תופס אותי. מה אהיה אז. [סיפורים על גבי סיפורים שחלקם שמעתי מכלי ראשון על בחורים בישיבות הכי טובות שנחשפו דווקא שם]
אפשר לדבר איתם ולספר להם כמה שזה רע וכו' וכו' אבל בינינו מספיק הצצה אחת והעסק כמעט אבוד.
מהם דרכי הפעולה -החרב והחנית שעלינו לתפוס במערכה הקשה הזו?
איך מתמודדים הכותבים בפורום שיש להם ילדים בגיל הישיבות בעיקר גדולות?
אם תוכלו לשתף כאן על ההתמודדויות ועל דרכי הפעולה. [גם אם לכם בעלי העצות זה נראה בנאלי לכתוב אותם כאן. תאמינו שעצות מנסיון עוזרות לאחרים ומפיגות חששות]
תודה
רק תפילות.
 
אני רוצה לשתף את חברי הפורום במחשבות קודרות... על האינטרנט הפרוץ ועל הילדים הרכים שלנו שגודלים, ותמיד עולה במוחי איך הם יתמודדו? ילדים מבית טוב משפחה של בני תורה, אבל מספיק בחור בישיבה שדרדר ויחשוף אותם לעולם ההוא ואז כל עבודתנו תרד לטמיון.
אין לי ילדים בגיל הישיבות. ולכן זה תופס אותי. מה אהיה אז. [סיפורים על גבי סיפורים שחלקם שמעתי מכלי ראשון על בחורים בישיבות הכי טובות שנחשפו דווקא שם]
אפשר לדבר איתם ולספר להם כמה שזה רע וכו' וכו' אבל בינינו מספיק הצצה אחת והעסק כמעט אבוד.
מהם דרכי הפעולה -החרב והחנית שעלינו לתפוס במערכה הקשה הזו?
איך מתמודדים הכותבים בפורום שיש להם ילדים בגיל הישיבות בעיקר גדולות?
אם תוכלו לשתף כאן על ההתמודדויות ועל דרכי הפעולה. [גם אם לכם בעלי העצות זה נראה בנאלי לכתוב אותם כאן. תאמינו שעצות מנסיון עוזרות לאחרים ומפיגות חששות]
תודה
אני מבין את סיבת מחשבות הקדרות שעוברים עליך.

אבל כמה נקודות אור:

א.
אכן, תהומות הרוע בדורינו "זכו" לשדרוג ע"י הסט"א שפושט ולובש צורה בכל דור לפי ענייני הזמן.
אך מאידך ניתן גם לומר שהשפע הרוחני בדורינו מתחרה לגמרי לא רע עם הקשיים. מעולם לא היה
שפע גדול כ"כ של אפשרויות ברוחניות וגשמיות לכל מבקש אלוקים לשבת וללמוד ולהתענג על התורה.
ישיבות, בתי מדרש, נוחות, ספרים מפוארים, שסי"ם מבוארים בבלי וירושלמי, כבוד והדר ללומדי תורה וכו' וכו'
כל הטוב והשפע שבעולם מוכנים עבורך "הושט ידך וגע בם"....

ב.
מנסיוני שנים רבות עם בחורי ישיבות מתמודדים אי אפשר שלא לראות את יד ההשגחה העליונה המופלאה
גם אצל אלו שהגיעו לדיוטא התחתונה ועד בכלל... בכל סחי ומאוס הטכנולוגי, והם מצליחים לעלות משם
ולהתחיל חיים רוחניים, ומתעלים עד שמי שמים לרום. אין זאת אלא שכפי שהבטיח בורא עולם כי יעזור לשבים
כאשר אין יד טבעם משגת וכלשון הזהב של אדוננו רבינו יונה בשערי תשובה.

ג.
למרבה הפלא כל מתבונן יכול לראות כיצד דווקא בדור עני ושפל זה נעשים רבבות אלפי ישראל הרחוקים מכל
זיק של דת לבעלי תשובה ולמתקרבים לקב"ה. בכל פינה ובכל מקום אתה רואה נערים וצעירים חילוניים ש"פתאום"
לובשים כיפות וציציות ומתחזקים, וכל אחד מבין שמשהו גדול קורה. כנראה שדווקא מתוך הסחי והמיאוס מתגלה
ביתר שאת היופי והתשוקה לרוחניות ולקרבת אלוקים.

ד.
אסור לשכוח כי בורא עולם לא פשט את הרגל.... והרבה דרכים למקום. ולא ידח ממנו נידח. בקיצור, אין מקום לייאוש!
 
אפשר לדבר איתם ולספר להם כמה שזה רע וכו' וכו' אבל בינינו מספיק הצצה אחת והעסק כמעט אבוד.
המסקנה מהשיחות הנ"ל הם אחת ויחידה
אם כל היום אבא מדבר כמה זה מעניין וסוחף אז בא נראה כבר מה יש שם...........
(שמעתי על בחור שהאדמו"ר שלו דיבר חוצב נגד הבינה המלאכותית ושלושה ימים הוא ישב על המחשב לראות מה כל כך מעניין שם)

היסוד מה ששמעתי בשם אחד מגדולי אנשי החינוך
שהאינטרנט זה לא הבעיה של הדור אלא הפיתרון....
אם בחור בנוי בצורה טובה ע"פ רוב הוא לא מתקלקל מזה
איך עושים את זה אינני יודע
 
נערך לאחרונה:
בנוגע לנקודה שהביא ידידי @הרב מרודוש (אוי, איזה שם נפלא!)
קצת מזכיר לי שבילדותי נסענו כל הכיתה לטיול אי שם בצפון, הגיע קטע שהרבה צעק באוטובוס, לא להסכל בצד ימין יש שם 'פריצעס'.
כל העיניים באופן אוטמטי (א"א לא אשם בזה, זוהי נפש האדם) הופנו לצד ימין, כאשר כל ילד גוער בחברו תוך כדי שהוא עצמו מסתכל, מסתמא זה סיטואציה שכל אחד עמד בה.
אלו לא חידושים, זה כללי נפש האדם שאם מעדכנים אותך שיש דבר מה חריג בסביבתך אז יצר הסקרנות, פועל בצורה אוטמטית ולא בצורה משכנעת.
מקווה שהבנו למה אני מתכוון.
 
אני מסכים עם הנחת רוב חברי הפורום שצריך אהבה ואהדה וחיבור עמוק לילדים בבית, ואם הילד מרגיש שטוב לו בבית הוא לא מחפש דברים אחרים.
אמנם אני חושב שלהסביר לילדים שמי שמסתכל בטכנלוגיה הוא מחר מוריד את הכיפה זה לא נכון, שהרי הילד בהמשך חייו [בעיקר בישיבה גדולה] יפגש ויחסף לאנשים הקרובים אליו ושהוא מעריך אותם [ברמה מסוימת כמובן] שמשתמשים באמצעים אלו, ויראה שהם יראים ושלמים [עכ"פ לפי ראיה חיצונית], וכן אדם בדר"כ במשך חייו נחשף לזה ויראה שזה נח ולא כ"כ רע.
לכן לדעתי כמובן שצריך להסביר כמה שיש להתרחק מזה, אבל לא כאילו שזה חרב חדה על צווארו.
אפשר להסביר את המעלות, ולהסביר שעל אף המעלות אנחנו משתדלים להתנזר מזה, אבל לא להסביר שזה בכלל לא נח ורק מקשה וכ"ו.
 
לרוב חניך שגדל בחברה בריאה ובבית בריא גם אם ייחשף למה שייחשף זה לא יוריד את כל חינוכו אלא קצת יקרר אותו ובשביל קצת קרירות הלזו לא נראה שיש פתרון, בשביל שהיחשפות לא תוביל לשאול מטה צריך לגדל ילדים בצורה בריאה.
לא ממש
זה בתחילה מאוד יבלבל אותו, ויוריד אותו הרבה, ואם התמזל מזלו ואביו או רבו יתפסו את זה בזמן, וידעו איך לעבוד איתו, אתה צודק שלא חייב להיות התרסקות.
אבל הרבה פעמים עד שאביו או רבו יודעים מזה, כבר קורה ההתרסקות שמאוד קשה לקום ממנה.
אבל כמובן שכמה שהבסיס יותר חזק, יש יותר סיכוי שידע להקים את עצמו, או ללכת להתיעץ אם אביו או רבו, לפני ההתרסקות.
וה' ירחם על כולנו!
ולכן מאד מועיל קשר בריא ופתוח בין אבא לבן כך שהבן יכול להיות פתוח עם האבא ולספר לו בלי לפחד מתגובותיו של האבא, וכך האבא יכול לעזור לו,
כיון שבדר"כ בחור נורמלי שקיבל חינוך חרדי, שנחשף לאינטרנט, לאחר מעשה יש בלבו הרהורי חרטה רק קשה לו להתמודד עם זה ומסתבך בתוך עצמו ועל ידי כך הוא נופל עוד ועוד, ולכך יכול מאד להועיל קשר בריא עם אבא. (ולאו דוקא אבא אלא גם עם איש חינוך שאין הבחור מפחד ממנו שיזרוק אותו וכו').
 
אמנם ילדי היו בגיל העשרה לפני עשרים שנה, אבל גם בימים הרחוקים של ההיסטוריה היו נסיונות
כתושב רכסים הרגועה והמעט מעורבת, וכתלמיד של הרב יעקובסון - הניסיונות לא הועברו למחלקת ההשתקה, אלא הדברים הועלו ודוברו בקול
ממש ממש לא מנעתי מילדי לצפות בתוכן אינטרנטי, ובשום אופן לא הייתי השוטר, אלא לכל היותר המכוון
היום, לאחר עשרים שנה, העיסוק שלהם באינטרנט הרבה פחות משלי...
בתי גיבורה בסביבת עבודה חילונית וגויית, במחלקת יולדות בבי"ח, ובני אברך, ומחנכים את ילדיהם באותה שיטה
יראת השמים הוחדרה בכייף בלימוד משותף החל מגיל שנתים ועד חתונתם
הם היו יד ימיני בעירוב ובטיפול במקוואות, כן, נער ונערה שמגיעים לסייע לאבא לנקות אוצרות למרות כל השילוט שמסביב
והעירוב עם כל אתגריו - היה אטרקציית ילדי השכנים שהצטרפו בפעמים רבות, ואצ"ל ילדי שנטלו חלק פעיל
היום הנכדים נוטלים חלק פעיל ביותר בטיפול בעירוב, ולומדים עם סבא הרבה
פשוט, דקדוק ההלכה והיראת שמים מגיעים בשילוב המון כייף
אין לי ספק שזו דרך הרבה יותר יעילה ומחסנת מאשר לצעוק צעקות מרות.
 
אתה ר"ל שנתת לילדים שלך באופן חופשי לצפות באינטרנט פתוח, והם גדלו יר"ש?
פתוח?
החברותא שלי עוד מימי הישיבה, וידיד טוב עד היום, הוא מי שהקים את סינון נתיב.
הפריצות נמצאת ברחוב, בחיפה וקרית אתא - שהן 'העיר הגדולה' של רכסים
ובטיולי בין הזמנים
למדו להתייחס לזה כפי שההלכה דורשת, ולא עשו מהזבוב פיל
מזכיר לי את הסיפור על ההוא שהחליט לגדל את בנו בקדושה ולא הוציא אותו מהבית
בגיל העשרה הוציא אותו לגן החיות לאחר שוידא שאין שום אשה בסביבה
לגמרי במקוה הנער ראה שם אשה, ושאל את אביו מה זה
והאב השיב - זברה
לאחר שחזרו שאל את בנו ממה הכי נהנה - והשיב שמהזברה!

הקב"ה ברא את האדם עם יצה"ר, אבל קרא לזה 'טוב מאד'
כשלומדים לשלוט בו - הרי שהוא טוב מאד
וכשטומנים את הראש בכרית - הרי שהנפילה קרובה לבוא בעת נסיון

אם מדברים גלוי על הנסיונות, והנער לומד שהעולם נברא באופן כזה של נפלתי קמתי, והקימה היא שבונה
הרי שאכן יקום וימשיך הלאה
ואם ילמדו אותו להתעלם מהטבע האנושי - מה יחזיק אותו בעת נסיון?
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון