שמירת הלשון - גילוי בעל ה'ניק' = מגלה סוד? | הלכה ומנהג שמירת הלשון - גילוי בעל ה'ניק' = מגלה סוד? | הלכה ומנהג

שמירת הלשון גילוי בעל ה'ניק' = מגלה סוד? (7 צופים)

הנה:
הוֹלֵ֣ךְ רָ֭כִיל מְגַלֶּה־סּ֑וֹד וְנֶאֱמַן־ר֗֝וּחַ מְכַסֶּ֥ה דָבָֽר׃

רד"ק:
הולך רכיל - האדם הרכיל הוא מגלה הסוד שהפקיד לו אהובו , ומגיד אותו לשונאו.
ר' יוסף קמחי:
הולך רכיל מגלה סוד - אם יאמר לו אדם סודו , מיד יגלה אותו לאחר.

אין שום בעיה לגלות סוד לעצמו.
 
להיפך, הוא שייך רק בדבר שאדם כתב לאחרים (מכתב וכדו')
אבל לא בדבר שהוא נתן לך רשות לקרוא ורק אולי לא מעוניין שתבין מזה משהו, כמו במקרה דנן
כוונתו - עד כמה שהבנתי - הוא שבדבר שאדם פרסם לכל מאן דבעי אין חדר"ג.
ועל זה כתבתי שזה פשוט.
 
צודקים המעירים, אכן לא דייקתי בדברי
אך יל"ד מצד חדר"ג
וחדר"ג שייך רק בדבר שאדם כתב לעצמו, ולא לאחרים.
אינו כן
חרם שלא לראות בכתב חבירו ששולח לחבירו בלא ידיעתו אסור. ואם זרקו מותר (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג)

אמנם יל"ד במקרה דידן אם דומה בכלל לחדר"ג שאינו שייך לגוף הדבר הנכתב
 
כוונתו - עד כמה שהבנתי - הוא שבדבר שאדם פרסם לכל מאן דבעי אין חדר"ג.
ועל זה כתבתי שזה פשוט.
אם פרסם לכל הוא בכלל זרקו המבואר בחרם שמותר כנ"ל
 
אבל מה עם 'מאי דעלך סני, לחברך לא תעביד'?

אכן, אין בזה חיוב או לאו, אבל אולי מידת חסידות וכדומה. לא?
השואל שאל מצד מגלה סוד.
 

הודעות מומלצות

אני רוצה להציב בפניכם שאלה שהפנה המשגיח ר'...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון