גדולי ישראל שלא זכו לזרע של קיימא - מחברי ספרים.

[קלונימוס הכהן]

רבי צבי הירש ברוידא חתן הסבא מקלם [בנו היחיד נפטר בילדותו]​

 

[י"ג מידות]

אור החיים הק' [לכאורה]

למה לכאורה?

 

[גנזי נסתרות]

זה שונה כי היה לו ילדים שנהרגו בשואה.
עניין הסגולה ללמוד בספרים של צדיקים של היה להם ילדים הוא משום שאת כוח הילודה שלהם הכניסו בתוך הספרים.

כנ"ל מהר"א מבעלזא זיע"א

 

[מתחילים מחדש]

ר' אהרון מבעלז
אני לא יודע האם השאיר אחריו ספרים?

יש תורות ממנו.
נלקטו בספר "הבינה והברכה".
וכן בספר "לקט אמרי קודש" שהם קצת קשה להבנה.

 

[איש]

למה לכאורה?

כי יש שטוענים שהם מזרעו כגון דא:
אך למעשה [לי] לא ידוע 'באמת' מה קורה שם

 

[חם לבי בקרבי]

האדמור מהוסיאטין [האחרון]

לר ישראל מהוסטין יש צאצאים שחיים עמנו לאורך ימים טובים ושנים

 

[חם לבי בקרבי]

רבי מנחם מנדל מויטבסק [היו לו צאצאים שנפטרו ללא זש"ק]

יש כאלה שטוענים שהם מצאצאיו

 

[קלונימוס הכהן]

לר ישראל מהוסטין יש צאצאים שחיים עמנו לאורך ימים טובים ושנים

כוונתי הייתה להאדמו"ר ה'שיח יצחק' - רבי יצחק פרידמן

 

[קלונימוס הכהן]

האדמו"ר מקאליב
רבי יואל כהן - החוזר

 

[קלונימוס הכהן]

יש כאלה שטוענים שהם מצאצאיו

יש על זה נדון ארוך ואאל"ט באיזה פורום העלו קובץ PDF של הנדון

 

[קלונימוס הכהן]

הרמח"ל
הדמשק אליעזר מויזניץ
רבי יהודה זרחיה סג"ל
רבי משה יוסף הופמן מפאפא
רבי נפתלי וסרמן הי"ד
רבי חיים סלוויציק [בן הגרי"ז] [אומרים שהוא היה שברי לוחות]

 

[קלונימוס הכהן]

אוצר:מיזמים/טוב מבנים – אוצר הספרים היהודי השיתופי

wiki.jewishbooks.org.il

מיזם של אוצר הספרים היהודי השיתופי

 

[קלונימוס הכהן]

[במאמר המוסגר - שרה שנירר ע''ה]

 

[עוזי ומגני]

פחד יצחק
היה לו בת יחידה הרבנית ברוריה דייוד בלא זש"ק
אולם

עניין הסגולה ללמוד בספרים של צדיקים שלא היה להם ילדים הוא משום שאת כוח הילודה שלהם הכניסו בתוך הספרים.

 

[שמעון הגלילי]

הרה"ק ר' אברהם חיים מזלאטשוב בעל 'אורח לחיים'

כשחותנו בזוו"ר בעל ההפלא"ה רצה לנסוע לפרנקפורט, התנגד לו האורח לחיים, כי הייתה עיר רחוקה מהחסידות, ואמר לו חמיו (כי חשש שעכשיו יעזוב את אשתו- בתו, כי לא היו לו ילדים איתה), זה לא יעזור לך כלל, עם אחרת גם לא יהיה לך, וכן הוה ר"ל.
ופ"א בא איש אחד ששמו אברהם חיים אל מרן הדברי חיים מצאנז זי"ע ובקשתו לישועה בפקודת דבר ישועה ורחמים, שזה שנים הרבה מעת נשואיו וכו', שאלו הד"ח, על שם מי הנך נקרא, ואמר לו ע"ש הגה"ק האורח לחיים, ענה לו הד"ח בבכי, מה אעשה לך איני יכול לעזור לך, ההקפדה של ההפלא"ה היתה כל כך, עד שגם הבאים אחריו ששמם על שמו הם רח"ל חשוכי בנים.​

 

[בקופא דמחטא]

שרה שנירר ע''ה

בלי מאמר המוסגר.
כתביה הו"ל בספרי "אם בישראל" הוצאת נצח.
ואין כמותם להבנת רוח בית יעקב הטהורה (טרם עלות ה"צענזור" על רוח זו).

 

[נתאי הארבלי]

יש "עניין" גדול ללמוד בספרים של גדולי ישראל שלא השאירו אחריהם זרע של קיימא.

והעניין, כי כל המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו, וכל המושג של קשר בין אב לבנו במובן של נחת (כי מהיכ"ת שיהיה קשר בין נפש האב לזו של בנו הרי חוץ ממה שהוליד אותו אין מקור לכך שהוא כחלק ממנו) שהבן עושה לאביו כשהוא כבר בעוה"ב זה רק בגלל שאחת המצוות שיהודי חייב בה ואינה כתובה בתורה בפירוש (כוונתי שהיא מדת חסידות, ובמס"י להדיא כתב את זה) היא לדאוג שבעולם יעבדו את הקב"ה בין בזמן שהוא חי ובין אחר מותו ואם השאיר ילדים הרי שדאג לזה ועשה מה שיכל ואם לא השאיר אינו יכול לפטור עצמו בטענת הייתי פטור מפריה ורביה משום שאין החובה אלא לדאוג והיה לו לעשות בכל דרך אחרת כדי להשיג ד"ז.
ולכן כשעוסקים בתורתם שכתבו עוזרים להם להגשים את החובה המוטלת עליהם.