ביטויים בלי מקור ברור - אימרות מחז"לות [אימרות חדשות שנעשו עם הזמן מחז"ל]

[השר מקוצי]

ועשית ככל אשר יורוך לא כתוב בשום מקום.
יש בדיחה ששואלים למה כתוב ''השמר, פן, ואל הרי זה לאוים'' ולא מוזכר ''בל'' כגון בל תשחית ועוד? והתשובה פשוטה.
אבל לגופו של ענין יש בספר אוצר הידיעות של הגרי''מ שטרן שליט''א רשימת מאמרי חז''ל שלא קיימים או ששונים מהנוסח המקובל.
אמנם עד כמה שזכור לי מצאתי שם טעויות.

ונשמרתם מאד לנפשותיכם בפשטות מדבר על הנפש ולא על הגוף בשונה מהמקובל ויש מה להרחיב בענין.
כל הכועס כאי' עובד ע''ז לא מופיע בכל הש''ס והמקור הוא בזוהר וברמב''ם.
ישועת ד' כהרף עין כמדומני שהמקור היחיד הוא ספר מכבים או חשמונאים על חנוכה.
דרך ארץ קדמה לתורה כמדומה שלא מופיע בש''ס כלל.

 

[מידה טובה]

ועשית ככל אשר יורוך לא כתוב בשום מקום.

מאי מברך מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה והיכן צונו רב אויא אמר מלא תסור רב נחמיה אמר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך (שבת כג ע"א).

 

[הצעיר שבחבורה]

ועשית ככל אשר יורוך לא כתוב בשום מקום.

ושמרת לעשות ככל אשר יורוך

 

[השר מקוצי]

אבל לגופו של ענין יש בספר אוצר הידיעות של הגרי''מ שטרן שליט''א רשימת מאמרי חז''ל שלא קיימים או ששונים מהנוסח המקובל.
אמנם עד כמה שזכור לי מצאתי שם טעויות.

 

[י"ג מידות]

א. איזה הוא חכם המכיר את מקומו. (אמר ע"ז הרב יצחק גינזבורג שהחכם של הפתגם הזה לא מכיר את מקומו)
ב. אין דבר העומד מפני הרצון - יש המשייכים את הפתגם לכתוב בזוהר ששם תרגומו "אין עז כרצון" ומובן מלשון הזוהר שיש דברים העומדים מפני הרצון אלא שמכל הכוחות המניעים את האדם כח הרצון הוא הכי חזק.

 

[צריך עיון]

א. איזה הוא חכם המכיר את מקומו. (אמר ע"ז הרב יצחק גינזבורג שהחכם של הפתגם הזה לא מכיר את מקומו)

זה כמובן מפ''ו דאבות בקניני התורה. אך באמת אינו בצורה הרגילה בפומיה דאינשי.

ב. אין דבר העומד מפני הרצון - יש המשייכים את הפתגם לכתוב בזוהר ששם תרגומו "אין עז כרצון" ומובן מלשון הזוהר שיש דברים העומדים מפני הרצון אלא שמכל הכוחות המניעים את האדם כח הרצון הוא הכי חזק.

כמדו' דהמקור הוא מזוה''ק מקץ דקצ''ה ע''ב
גם את העולם נתן בלבם כל עלמא וכל עובדוי דעלמא לא אינון אלא ברעותא דלבא כד סליק ברעותא (דלבא וכד סליק ברעותא) דבר נש
אך ככה''נ אי''ז כונת הדברים שם.

 

[תלמיד וחבר]

זה כמובן מפ''ו דאבות בקניני התורה. אך באמת אינו בצורה הרגילה בפומיה דאינשי.

מסתבר שזה בסיס הרעיון, אבל המלל בצורה מליצית ע"פ משנה בסנהדרין פ"ד מ"ד גבי שלוש שורות של תלמידי חכמים וכ"א מכיר את מקומו

 

[הרוצה להחכים ידרים]

במהר"ץ חיות שמובא בילקוט מפרשים בגמ' מגילה דף י"ב: מביא ציון של תוס' לירושלמי מסויים, וכותב עליו דלא מצא לזה שום רמז לא בירושלמי ולא במדרש, ילקוט, ותרגום. ומוסיף דבמאמר לקיים דברי האגרת אראה עוד הרבה מאמרים מהירושלמי שהיו נוכח עיני הראשונים ואבדו. ומביא כמה דוגמאות ביניהם:
1. אמונת זו סדר זרעים-שמאמין בחיי עולם וזורע.
2. המספר בין ישתבח ליוצר עבירה בידו וחוזר מעורכי המלחמה.
3. מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה.

 

[הצעיר שבחבורה]

במהר"ץ חיות שמובא בילקוט מפרשים בגמ' מגילה דף י"ב: מביא ציון של תוס' לירושלמי מסויים, וכותב עליו דלא מצא לזה שום רמז לא בירושלמי ולא במדרש, ילקוט, ותרגום. ומוסיף דבמאמר לקיים דברי האגרת אראה עוד הרבה מאמרים מהירושלמי שהיו נוכח עיני הראשונים ואבדו. ומביא כמה דוגמאות ביניהם:
1. אמונת זו סדר זרעים-שמאמין בחיי עולם וזורע.
2. המספר בין ישתבח ליוצר עבירה בידו וחוזר מעורכי המלחמה.
3. מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה.

ירושלמי שאינו לפנינו, הוא בוודאי לא נחשב "בלי מקור ברור"
ושמא שגיתי בכוונת מר, וכוונתו שמהיום והלאה כל מאמר חז"ל שלא נדע אם יש לו מקור, נניח שהוא מהירושלמי שהיה לעיני הראשונים ולא לפנינו? גם כשאינו מצוטט מהירושלמי?

 

[מתוחכם]

הביטוי "אין נביא בעירו".
היעב"ץ (אבות פ"ג מט"ו) והחתם סופר (חו"מ סי' כב) מביאים אותו בשם "אמרו חז"ל". אבל לא נמצא.

ככל הידוע לי המקור הוא אותו האיש ימש"ו שנשאל למה היהודים לא מכבדים אותו.

 

[געגועים]

ונשמרתם מאד לנפשותיכם בפשטות מדבר על הנפש ולא על הגוף בשונה מהמקובל ויש מה להרחיב בענין.

בברכות לב: משמע שמדבר על שמירת הגוף

 

[געגועים]

ב. אין דבר העומד מפני הרצון - יש המשייכים את הפתגם לכתוב בזוהר ששם תרגומו "אין עז כרצון"

כמדו' דהמקור הוא מזוה''ק מקץ דקצ''ה ע''ב
גם את העולם נתן בלבם כל עלמא וכל עובדוי דעלמא לא אינון אלא ברעותא דלבא כד סליק ברעותא (דלבא וכד סליק ברעותא) דבר נש

ובזוה"ק תרומה קסב: כל מלין דעלמא לא תליין אלא ברעותא

 

[השר מקוצי]

בברכות לב: משמע שמדבר על שמירת הגוף

אדרבה, אתה מוכיח מהבנה של שר נכרי?
אם כבר הפסוק השני שהוא מביא באמת נוגע לענין, ''השמר לך ושמור נפשך''.

 

[צריך עיון]

אדרבה, אתה מוכיח מהבנה של שר נכרי?
אם כבר הפסוק השני שהוא מביא באמת נוגע לענין, ''השמר לך ושמור נפשך''.

לשון המנ''ח פרשת כי תצא מצוה תקמו
וגם עיקר הלימוד דכתב הר"מ דהשמר לך וכו' קאי על שמירת הגוף מבואר בברכות דף ל"ב ע"ב גבי חסיד אחד שהתפלל ונתן לו הגמון שלום ולא החזיר לו וכו' א"ל כתיב בתורתכם רק השמר לך ושמור נפשך וכו' וכתיב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם וכו' אלו הייתי חותך וכו' ואיני מבין דרק השמר וכו' כתיב כי לא ראיתם כל תמונה וכו' אבל שמירת הגוף לא שמענו. והנה על ההגמון ל"ק כי הם מינים ומהפכים דברי אלקים חיים למינות ומי יודע איזה פי' שפי' הרשע בכתוב הזה דלדעתו קאי על שמירת הגוף אך דברי רבינו הר"מ צ"ע מנלן זה דהוי עשה לשמירת הגוף מרק השמר וכו' דמיירי בענינים העומדים ברומו של עולם עיקרי הדת וצ"ע אך בודאי מצא באיזה מקום ונעלם מאתנו.

 

[געגועים]

האימרה
"יותר משישראל שמרו את השבת, השבת שמרה עליהם"
האגרות משה חשב שיש כזה מאמר חז'ל
ובמחילה, המקור לזה הוא ח. נ. ביאליק

אמנם הרעיון נמצא בספר הכוזרי מאמר שלישי אות י': אמר הכוזרי כבר חשבתי בענינכם וראיתי שיש לאלקים סוד בהשאירכם ושהוא שם השבתות והמועדים מהגדול שבסבות בהשאיר תארכם והדרכם כי האומות היו מחלקות אתכם ולוקחות אתכם לעבדים בעבור בינתכם וזוך דעתכם והיו משימים אתכם עד אנשי המלחמה לולי אלה העתים שאתם שומרים אותה השמירה הזאת המעולה;

ובאגרת השבת של הראב"ע: "ושמרתיך בכל ימים למען שמרתני מאד מימי נעורים".​

 

[השר מקוצי]

לשון המנ''ח פרשת כי תצא מצוה תקמו
וגם עיקר הלימוד דכתב הר"מ דהשמר לך וכו' קאי על שמירת הגוף מבואר בברכות דף ל"ב ע"ב גבי חסיד אחד שהתפלל ונתן לו הגמון שלום ולא החזיר לו וכו' א"ל כתיב בתורתכם רק השמר לך ושמור נפשך וכו' וכתיב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם וכו' אלו הייתי חותך וכו' ואיני מבין דרק השמר וכו' כתיב כי לא ראיתם כל תמונה וכו' אבל שמירת הגוף לא שמענו. והנה על ההגמון ל"ק כי הם מינים ומהפכים דברי אלקים חיים למינות ומי יודע איזה פי' שפי' הרשע בכתוב הזה דלדעתו קאי על שמירת הגוף אך דברי רבינו הר"מ צ"ע מנלן זה דהוי עשה לשמירת הגוף מרק השמר וכו' דמיירי בענינים העומדים ברומו של עולם עיקרי הדת וצ"ע אך בודאי מצא באיזה מקום ונעלם מאתנו.

אם אני מבין נכון אז ''ונשמרתם'' פשוט גם לר''מ וגם למנח''ח שלא הולך על הגוף, וכל הנידון הוא על ''רק השמר לך וגו' ''?

 

[געגועים]

שהקב"ה מדקדק עם חסידיו/צדיקיו כחוט השערה
במקור: מדקדק עם סביביו
וברש"י: עם סביביו עם צדיקים ההולכים אחריו

 

[צריך עיון]

האימרה
"יותר משישראל שמרו את השבת, השבת שמרה עליהם"
האגרות משה חשב שיש כזה מאמר חז'ל
ובמחילה, המקור לזה הוא ח. נ. ביאליק

אם כבר. לא הוא אמרו אלא אחר, בנו של ר' ישעיה גינצבורג מהעיירה סקיורא

 

[צריך עיון]

אם אני מבין נכון אז ''ונשמרתם'' פשוט גם לר''מ וגם למנח''ח שלא הולך על הגוף, וכל הנידון הוא על ''רק השמר לך וגו' ''?

הערה נכונה. המנ''ח מביא את הגמ' בברכות דל''ב כמקור לרמב''ם ושם מוזכר גם 'השמר לך' וגם 'ונשמרתם' אך כל פלפולו וקושיותיו שם על השמר לך ולא על ונשמרתם. ויל''ע.

 

[תורה תמימה]

אם כבר. לא הוא אמרו אלא אחר, בנו של ר' ישעיה גינצבורג מהעיירה סקיורא

אפשר שתרחיב?