סדרת מאמרים בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ח' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק שני' (1 צופה)

סוג המאמר

סדרת מאמרים

במאמר הקודם נתבאר שבשבת מותר לומר ושמרו או משום שמותר להפסיק בין גאולה לתפילה, או משום שהוה כגאולה אריכתא.

אמנם גם לסוברים שבשבת מותר להפסיק בין גאולה לתפילה, ביום טוב לכו"ע צריך לסמוך כמו שכותב הדרכי משה, וז"ל:

"וכתוב בהגהות אשר"י פרק קמא דברכות דבשבת אין צריך לסמוך גאולה לתפילה הואיל דנפקא לן מיענך ה' ביום צרה דכתיב בתריה דיהיו לרצון אמרי פי, ובשבת לאו יום צרה הוא. ע"כ. ואין דבריו נראין, דההוא קרא סמך בעלמא, ובלאו ההוא קרא צריך לסמוך גאולה לתפילה. ועוד דתפילת שבת במקום תפילת חול דענייה בעת צרה היא".

לחץ כדי לכווץ...

וכן מוכיח הפרי חדש מהרא"ש, וז"ל:

"ובירושלמי פ"ק דתעניות אהא דתנן העובר לפני התיבה ביו"ט האחרון של חג האחרון מזכיר פרכינן ויזכיר בשחרית, ומשני אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר ש"ץ פי' שיאמר קודם תפילת מוסף בקול רם משיב הרוח ומוריד הגשם, והאי א"א בבוקר לפי שאין יכול להפסיק בין גאולה לתפילה כן פירש הרא"ש ז"ל פ"ק דתעניות ומתוך פירושו אנו למדין שאפילו ביו"ט צריך לסמוך גאולה לתפילה אלא שאינו מחוור וכמ"ש בסי' קי"ד בס"ד".

לחץ כדי לכווץ...

ואם כן ביום טוב יקשה לכו"ע איך מותר להפסיק בין גאולה לתפילה באמירת פסוקים.

ובדרישה סימן רס"ז ס"ק ב' מקשה זאת ומתרץ. וז"ל:

"ונוהגין לומר פסוק ושמרו בני ישראל וגו' לומר שאם ישמרו שבת וכו'. צריך עיון למה אנו אומרים ברגלים וידבר משה את מועדי ה' וגו' וביום כיפור כי ביום הזה יכפר וגו' ובראש השנה תקעו בחודש שופר וגו' ובפרט שלא מצינו בשום פוסק. ואפשר דחשבינן ליה כתפלה אריכתא דכיון שבא להזכיר קדושת היום הלכך צריך להזכיר קודם לכן מעין המאורע ויש סמך לזה מהא דכתב הרשב"א שו"ת ח"א סי' רצג להתיר מה שהשמש מכריז בבית הכנסת קודם תפלת ערבית בתחלת ראש חודש יעלה ויבוא כיון דצורך תפלה הוא וק"ל".

לחץ כדי לכווץ...

היינו שכיוון שהוא מענין היום הוא נחשב כבר כתפילה.

והנה בשו"ת עמק הלכה חלק ב' סימן ל"ט מביא שמצא חידוש גדול ברוקח, וז"ל:

"ובהיותי בזה ראיתי דבר פלא ברוקח הלכות שבת סי' מ"ט שכתב וזה לשונו ואומר בלחש ושמרו בני ישראל את השבת עכ"ל והוא חידוש גדול שלא נמצא בשום אחד מהפוסקים שיאמרו שצדיך לומר ושמרו בלחש וחפשתי לקמן בהלכות יום טוב סי' ש"ב כתב ג"כ וז"ל והצבור אומרים בלחש אלה מועדי ה'. והלא דבר הוא מאי טעם הוא לאמרי בלחש".

לחץ כדי לכווץ...

ותמה העמק הלכה מדוע סובר הרוקח שצריך לאמרם בלחש.

ומתרץ העמק הלכה, וז"ל:

"ובישוב דברי הרוקח נראה דהנה כבר הבאתי לעיל דברי הפרישה בסי' רס"ז שתמה על מה שאנו אומרים פסוקים אלו וידבר משה ותקעו בחודש שופר וכו' הרי הוי הפסק בין גאולה לתפלה והרי אפילו ברכת השכיבנו פריך הש"ס ברכות דף ד' דהוי הפסק ומשני משום דהוי גאולה אריכתא ובספר האשכול סי' ט' הסביר בשם מורו דתפלת השכיבנו התפללו ישראל במצרים בעת הגאולה בשעה שאמר להם ואתם אל תצאו איש מפתח ביתו התפללו השכיבנו לשלום והסר שטן וכו' ולכן נחשב לתפלת גאולה ובטור סי' רס"ז כתב דגם ושמרו הוי כגאולה אריכתא דאם שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלת עי"ש אבל פסוקים אלו ודאי דאין להם שיכות לגאולה והוי הפסק. ולישב זה נאמר דהנה בש"ס פסחים נ"ו גבי ברוך שם כבוד מלכותו קאמר הש"ס היכי נעביד לא נימרונהו אמרו יעקב נימרונהו לא אמרו משה וכן' ולבאורה הדברים מתמיהים דמה בכך דלא אמרו משה הרי הרבה תפלות יש דלא אמרן משה ואנו אומרים. אולם הצל"ח שם כתב דקושית הש"ס הוא כיון דלא אמרן משה א"כ הוי הפסק בין שמע לואהבת ולכך פריך הש"ס הא לא אמרן. משה והנה בש"ס שם משני הלכך נימרינהו בחשאי ומבואר מזה דבחשאי לא הוי הפסק. ומעתה נגלה בעליל דברי הרוקח שכתב לומר בלחש משום דקשיא ליה הא הוי הפסק כקושית הש"ס על השכיבנו ולא ניחא ליה בתירוצו של הטור והפרישה הנ"ל ולכו כתב לאמרו בלחש דאז לא הוי הפסק כמו גבי ברוך שם כבוד. וזה לדעתי הערה יקרה בהבנת דברי הרוקח".

לחץ כדי לכווץ...

היינו שמוכח מברוך שם כבוד שאמירה בלחש אינה הפסק, ולכן כתב הרוקח שצריך לומר ושמרו והפסוקים ביום טוב בלחש.

ומה שאנו אומרים אותם בקול, בשבת לא קשיא דקיי"ל שלדברים הצריכים מותר הפסק, ואפי' אם לא – עדיין אפשר לומר כהטור שהוה כגאולה אריכתא.

וביו"ט צריך לומר שאנו סומכים על הדרישה שהוה כתפילה אריכתא.

ולסיכום השיטות בקצרה:

בשבת נפסק שאין צריך לסמוך ובוודאי שלדברים הצריכים מותר להפסיק. והטור כותב שושמרו הוא כגאולה אריכתא.

וביום טוב מתרץ הדרישה שהוה כתפילה אריכתא.

והרוקח ס"ל שהוא כן הפסק ועל כן צריך לאמרו בלחש.

 

[אחד יחיד]

חלק א':

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק א' 'מקור הדין וטעמו'

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אחד יחיד]

חלק ב':

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ב' 'האם גם בשבת צריך לסמוך'

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אחד יחיד]

חלק ג':

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ג' 'האם גם ביום טוב אין צריך לסמוך'

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אחד יחיד]

חלק ד':

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ד' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בחול'

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אחד יחיד]

חלק ה':

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ה' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק ראשון'

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אחד יחיד]

חלק ו':

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ו' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק שני'

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il