סדרת מאמרים - בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ו' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק שני' | פורום אוצר התורה סדרת מאמרים - בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ו' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק שני' | פורום אוצר התורה

סדרת מאמרים בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ו' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק שני'

במאמר הקודם נתבאר הובא מהבית יוסף שעל פי הזוהר אין להפסיק באמן בין גאולה לתפילה.

אמנם הלבוש (סימן קי"א סעיף א') מביא את הזוהר, ואחר כך כותב שעל פי הסוד כן צריך לענות אמן – וכך סבירא ליה להלכה למעשה. וז"ל:

"ויש אומרים שיש לו לענות. ולפי סודו של אמן שהוא המשכת השפע כמבואר ברקנ"ט פרשת בשלח, נ"ל שיש לענות אמן אחר החזן וכן נוהגין".

עד כאן הבאנו את דעות הפוסקים לכאן ולכאן, אם מותר לענות אמן על ברכת גאל ישראל או לא.

אבל יש בפוסקים שלא רצו להכניס ראשם למחלוקת זו, ולכן הציעו פתרונות איך להיפטר משאלה זו.

המגן אברהם (סימן ס"ו סעיף קטן י"א) מביא שתי פתרונות אפשריים, וז"ל:

"ויש אומרים דעונין. והמדקדקים ממתינים בצור ישראל כדי לענות אמן, ובסעיף ט' משמע שיש להמתין בשירה חדשה. ונראה לי דאם ירצה יוכל לכוין לסיים עם הש"ץ ואז אינו מחויב לענות אמן, עיין סימן נ"ט סעיף ד'".

הפיתרון הראשון שמציע המגן אברהם הוא, להמתין בצור ישראל או בשירה חדשה עד שהחזן יסיים הברכה ואז עונה עליה אמן, ואחר כך גומר הברכה ומתחיל שמונה עשרה.

והפיתרון השני הוא, לסיים ביחד מילה מילה עם הש"ץ את הברכה, שבכך נפטר מעניית אמן – כמו שיש שעושים כך בברכת אוהב עמו ישראל.

אמנם באליה רבה (סימן ס"ו סעיף קטן י"ג) מפקפק על הפיתרון הראשון, וז"ל:

"גם בר מן דין יש לי להשיב על המדקדקים הנזכרים דאף שלא הי' לו דין דבין גאולה לתפלה - מ"מ דין באמצע הפרק מיהו יש לו אפי' קודם שירה חדשה, וקי"ל בסעיף ב' דאין היתר לענות אלא קדיש וברכו ואמן דאחר האל הקדוש, אבל עניית אמן זה מי התיר להם דהא לא מצינו תקנה לעיל בסי' נ"ט ס"ד ובסי' זה אלא שיקדים ויסיים הברכה קודם שיסיים החזן כדי לענות אמן - אבל שיענה אמן קודם שיסיים הברכה לא מצינו אלא הוי כמו הפסק באמצע ברכה, גם ראוי להתחיל תפילת י"ח עם הש"ץ והקהל. לכן נ"ל דלאו שפיר עבדי אלא יש לסיים גאל ישראל עם הש"ץ ולא יענה אמן. ועס"י קי"א".

היינו שהאליה רבה מפקפק בפיתרון הראשון מצד ב' טעמים.

א' שאם עונה אמן באמצע הברכה, הוי הפסק. ואם כן ביקש לתקן ונמצא מקלקל, שאמנם סומך גאולה לתפילה – אבל מפסיד את הברכה.

ב' שראוי להתחיל שמונה עשרה ביחד עם הש"ץ.

ולכן מסיק האליה רבה, שטוב לנהוג כפיתרון השני שהביא המגן אברהם ולסיים את הברכה ביחד עם הש"ץ וכך נפטר מעניית אמן, וממילא אינו מפסיק באמצע הברכה וגם מתחיל תפילתו ביחד עם הש"ץ והקהל.

גם הפרי מגדים באשל אברהם סעיף קטן י"א מצטרף לתמיהתו הראשונה של האליה רבה, וז"ל:

"עיין מ"א. ולא הבינותי זה, דבאמצע ברכה אסור להפסיק כי אם לב' אמנים, ועיין סימן נ"א במ"א אות ג' בזה. ואם לומר דסוברים כיש אומרים כל אמנים, זה לא ניתן להאמר כלל. ועיין סימן נ"ט סעיף ד' דכל שסיים עם הש"ץ הוה עונה אחר ברכותיו, עיין סימן נ"א במ"א אות ב', וצ"ע כעת. ובאליה רבה ס"ק י"ג הרגיש בזה".

וכן הגר"א בסעיף קטן ו' תמה בזה, וז"ל:

"קשה לי, דבזה מגרע גרע דהוי באמצע פרק, ואף המתירים אחר גאל ישדאל משום דקאי התם, כמו שמברך על ברכת קריאת שמע בסיומו וצ"ע".

ובאמת בספר חיי אדם (א' כ"א י"ח), הביא רק את הפיתרון השני של המגן אברהם. וז"ל:

"צריך להסמיך גאולה לתפילה, ואסור להפסיק ביניהם כלל, אפילו בעניית קדיש וקדושה. ונכון שיסיים עם הש"ץ, דאז פטור מעניית אמן".

ולהלכה פסק בערוך השולחן כדעת השולחן ערוך (סימן ס"ו סעיף קטן ט"ז) שאין להפסיק באמן, וז"ל:

"אבל מכל מקום מנהגינו אינו כן, ואין מברכין על התפילין ולא אמן דגאל ישראל".

וכן במשנה ברורה (סימן ס"ו ס"ק ל"ה) מסיק שראוי לעשות כפיתרון השני של המגן אברהם, וז"ל:

"יש מדקדקים שרוצים לצאת לכו"ע וממתינים בצור ישראל או בשירה חדשה כדי לענות אמן אחר הש"ץ, וכתבו האחרונים שלא יפה הם עושים שהרי הוא באמצע הפרק של אמת ויציב ואין לענות שום אמן לבד משתי אמנים הנ"ל בסעיף ג' בהג"ה. גם לכתחילה ראוי להתחיל תפילת י"ח עם הש"ץ והקהל בשווה אלא עצה אחרת יש ונכון לעשותה כדי לצאת לכו"ע שיכוין לסיים עם הש"ץ בשווה ואז אינו מחויב לענות אמן או שיתחיל שמ"ע מעט קודם הש"ץ דהיינו הפסוק ה' שפתי וגו' דבזה המעט ודאי ליכא קפידא דאין ניכר כלל הקדמתו".

והמשנה ברורה מוסיף פיתרון שלישי, להתחיל לומר פסוק ה' שפתי קודם שהחזן מסיים הברכה.
 
חזור
חלק עליון