דיון אריה אחד 3 גרסאות

[חזקי]

גירסא א.
כאשר שימש השאגת אריה כרבה של וואלוז׳ין, יצא פעם לדרכו, וישב במרכבה, מעוטף בטלית ומעוטר בתפילין. במשך כל הדרך, לא הסיח דעתו מעסק התורה. גם העגלון, איש פשוט, תם וישר, היה לבוש בתפילין, ושפתותיו מרחשין בתפילה. כשעברו תוך יער עבות, יצאו לפתע מבין העצים, חמשה גזלנים, חמסנים, וכלי זיין בידם. תן לנו את כל המעות שבידך - צווחו לעבר העגלון. ה״שאגת אריה שהעמיק בלימודיו, לא ראה ולא שמע מכל המתרחש סביבו. לשמע הצווחות והצעקות של העגלון, הביט עליהם הגאון, ומרוב אימה ופחד שהטיל עליהם במבטו, ברחו משם במהירות הבזק. פנה העגלון לגאון, ושאלו: ילמדנו רבינו, מדוע, איפוא, פחדו הגנבים יותר מהרבי - הנראה כזקן וחלוש, ולא ממני - איש צעיר לימים, ובעל כח וגבורה?
ענהו ה״שאגת אריה״: לא ממני ברחו, אלא מפני אור קדושת התפילין שעלי. הלא כך אמרו חז״ל: ״מנין שהתפילין עוז הם לישראל ? דכתיב (דברים כ״ח, י׳): וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך, ויראו ממך. ותניא, ר׳ אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש״ (ברכות ו.). התפילין הפחידו אותם, עד כדי ניסה ובריחה. ומה עם התפילין שלי - למה לא יראו מסגולת ה״אור״ שעלי?
הסביר הגאון לעגלון: לכשתדייק, תראה, שלשונו של ר׳ אליעזר הגדול, אינו: ״אלו תפילין שעל הראש״, אלא: ״אלו תפילין שבראש״ - קדושת התפילין, צריכה להיות קבועה וחקוקה בתוך הראש, במוח. זוהי כוונת המצוה: ״ועל הראש נגד המוח, שהנשמה שבמוחי, עם שאר חושי וכוחותי, כולם יהיו משועבדים, לעבודתו יתברך שמו״ (תפילת ״לשם יחוד״, שקודם הנחת תפילין). אם הנחת התפילין נעשית כ״מצות אנשים מלומדה״, אין בה אותה סגולה של ״ויראו ממך״. ובחרת בחיים.

גירסא ב.
סיפור די דומה עם אותו מסר מובא בשינויים קלים ומסופר על הגר"א.


גרסה שלישית
על ה"פני יהושע" מובא בספר "ומתוק האור": בוקר אחד יצא לתפילה מעוטר בטלית ותפילין, וראה שהרחובות ריקים. הוא לא הבין מה קרה. לפתע ראה מולו אריה, ואז הבין היטב מדוע הרחובות ריקים...
מה עשה?
הרים את הטלית וגילה את התפילין שעל ראשו. כשהאריה ראה את התפילין - ברח, כמו שכתוב: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח, י).
וה"פני יהושע" ניצל. כך מספרים.

הווארט על תפילין שבראש ולא על הראש, ידוע גם בשם בעל התניא. (בפרי צדיק לר' צדוק הכהן, ומסתמא כבר מובא לפני כן).
ואילו הסיפור עצמו במאפינים דומים מצאנו אצל השאגת אריה והגר"א. והמקור היותר מוסמך מספר על האחרון. וק"ק לומר שבשני הגדולים הללו התרחש אותו סיפור דומה עם אותו וורט.

 

[אוהב ספר]

כמדומה שהכי מוסמך זה אצל הגר"א, שכן סיפר את זה תלמידו הגר"ח מוואלוז'ין