מצורע - איך משכחת לה מציאה ממה שהטמינו האמוריים | ויקרא מצורע - איך משכחת לה מציאה ממה שהטמינו האמוריים | ויקרא

מצורע איך משכחת לה מציאה ממה שהטמינו האמוריים (7 צופים)

גרינפלד

משתמש מוביל
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,388
תודות
3,488
נקודות
375
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם (יד לד)

פירש רש"י
בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצא. והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל, דהנה בבבא מציעא כה: תנן, מצא בגל ובכותל ישן הרי אלו שלו, ובברייתא מפרש הטעם, משום דיכול לומר לו של אמוריים שהורישו אבותינו נינהו, משום דמיירי דשתיך טפי. וקשה הלא מה שהטמינו האמוריים מצאו הכל על ידי נגעי בתים, עכ"ד.

ותירץ שם דמיירי שמצא בגל או בכותל שאינו כותל של בית, וממילא אין נוהג בו טומאת נגעים. עוד תירץ שם דמיירי בארץ סיחון ועוג דלא הוי אחוזתכם ואין נוהג בה נגעי בתים.

ולכאורה יש לתרץ, דודאי היכא שהיה מטמון גדול ששוה יותר מן הבית, אז לטובתם של ישראל באו נגעים כדי שיסתרו את הבית וימצאו את המטמון, אבל בגמ' ב"מ י"ל דמיירי במטמון קטן, שאין שוה בשבילו לסתור את כל הבית, וא"כ בכה"ג בודאי לא באו נגעים לסתור את כל הבית בשביל דבר מועט, ופשוט. ושו"ר שכ"כ בספר עדות ביוסף (איטינגא) פרשת תזריע.​
 
והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל, דהנה בבבא מציעא כה: תנן, מצא בגל ובכותל ישן הרי אלו שלו, ובברייתא מפרש הטעם, משום דיכול לומר לו של אמוריים שהורישו אבותינו נינהו, משום דמיירי דשתיך טפי. וקשה הלא מה שהטמינו האמוריים מצאו הכל על ידי נגעי בתים, עכ"ד.
ולא ידעתי, מנא ליה שמצאו הכל, ואם קבלה היא נקבל.
 
ולכאורה יש לתרץ, דודאי היכא שהיה מטמון גדול ששוה יותר מן הבית, אז לטובתם של ישראל באו נגעים כדי שיסתרו את הבית וימצאו את המטמון, אבל בגמ' ב"מ י"ל דמיירי במטמון קטן, שאין שוה בשבילו לסתור את כל הבית, וא"כ בכה"ג בודאי לא באו נגעים לסתור את כל הבית בשביל דבר מועט, ופשוט. ושו"ר שכ"כ בספר עדות ביוסף (איטינגא) פרשת תזריע.
היה יכול להיות נגע שחולץ וקוצה וטח אותו במקום הנגע, ולא יחזור אחרי שבוע ויהיה הבית טהור ולא יסתרנו, ופשוט
 
ולא ידעתי, מנא ליה שמצאו הכל, ואם קבלה היא נקבל.
לשון הפסוק כי תבאו משמע שזמן ביאתם לארץ הוא הזמן לקבל את המטמוניות ולא אחרי כן
אי נמי מסתימות דברי חז''ל נראה שמצאו הכל והבא לומר שלא מצאו הכל עליו הראיה
וכאן המוצא בגל רוצה להוציא מיד בעל הבית.
 
מסתימות דברי חז''ל נראה שמצאו הכל
הרי חז"ל הם שאמרו שלא
בברייתא מפרש הטעם, משום דיכול לומר לו של אמוריים שהורישו אבותינו נינהו
כי תבאו משמע שזמן ביאתם לארץ הוא הזמן לקבל את המטמוניות ולא אחרי כן
מזמן שתבאו לארץ, ולא קודם לכן.
 
אכן.
אך הקושיא, כמדו' שאין לה על מה שתסמוך.
לשון הפסוק כי תבאו משמע שזמן ביאתם לארץ הוא הזמן לקבל את המטמוניות ולא אחרי כן
מזמן שתבאו לארץ, ולא קודם לכן.
לדבריכם מה צריך למעט קודם שבאו לארץ והרי לא באו לארץ ומה יש צורך למעט את זה וממילא יש לקושיית ר''ח פלטיאל על מה לסמוך.
שהוא למד כפשט הפסוק כי תבאו מזמן שתבואו וכמו שכתבתי
 
א. מה לא מובן ? הרי בין כה לא יקחו מטמון כי לא נכנסו עדיין לארץ ואין בזה שום נפקא מינה.
לא חשבתי שעלי להבהיר דבר ברור כ"כ
המטמון הוא טעם (אחד מתוך כמה) בנגעי בתים, דין נגעי בתים נוהג גם בלא מטמון האמוריים, ופשוט.
 
ותירץ שם דמיירי שמצא בגל או בכותל שאינו כותל של בית, וממילא אין נוהג בו טומאת נגעים. עוד תירץ שם דמיירי בארץ סיחון ועוג דלא הוי אחוזתכם ואין נוהג בה נגעי בתים.
או בירושלים
 
לא חשבתי שעלי להבהיר דבר ברור כ"כ
המטמון הוא טעם (אחד מתוך כמה) בנגעי בתים, דין נגעי בתים נוהג גם בלא מטמון האמוריים, ופשוט.
באמת שאני לא מבין את דבריך
הרי אנחנו רוצים להבין את הטעם הזה ומה שייך לומר שזה רק אחד מתוך כמה

ועוד שבתחילה לא כתבת כן
אלא כתבת מנין לר''ח דבר זה ולא הזכרת את דבריך האחרונים
דהיינו שהיה קשה לך מה המקור לדברי ר''ח

ועל זה כתבתי מקור
וכתבת לי שאינך מבין את המקור

ועל זה חזרתי ואמרתי והסברתי את המקור
ואם תרצה תקבל ואם לא תרצה לא תקבל
אבל מה שייך כעת לבוא ולומר שהמטמון הוא רק אחד מן הטעמים
באמת שאני לא מבין את דבריך
 
באמת שאני לא מבין את דבריך
הרי אנחנו רוצים להבין את הטעם הזה ומה שייך לומר שזה רק אחד מתוך כמה

ועוד שבתחילה לא כתבת כן
אלא כתבת מנין לר''ח דבר זה ולא הזכרת את דבריך האחרונים
דהיינו שהיה קשה לך מה המקור לדברי ר''ח

ועל זה כתבתי מקור
וכתבת לי שאינך מבין את המקור

ועל זה חזרתי ואמרתי והסברתי את המקור
ואם תרצה תקבל ואם לא תרצה לא תקבל
אבל מה שייך כעת לבוא ולומר שהמטמון הוא רק אחד מן הטעמים
באמת שאני לא מבין את דבריך
די נגעי בתים, שייך גם במקרה שהאמוריים לא הטמינו מטמון כמובן.
ולכך מיעטה התורה, שאינו נוהג אלא משעת ביאה לארץ.

אלא שאינו בהכרח עונש, אלא שיתכן שיבוא בכדי שימצא מטמון האמוריים בקירות ביתו.

וע"ז נסובה השאלה, האם יש מקום להנחה מוכרחת, שכל המטמונות נמצאו בימים ראשונים, או לא.

דין נגעי בתים עצמו ודאי נהג גם בבתים שנבנו מחדש, כעונש, כפי שמבואר בכמה מקומות בדברי חז"ל.
 
די נגעי בתים, שייך גם במקרה שהאמוריים לא הטמינו מטמון כמובן.
ולכך מיעטה התורה, שאינו נוהג אלא משעת ביאה לארץ.

אלא שאינו בהכרח עונש, אלא שיתכן שיבוא בכדי שימצא מטמון האמוריים בקירות ביתו.

וע"ז נסובה השאלה, האם יש מקום להנחה מוכרחת, שכל המטמונות נמצאו בימים ראשונים, או לא.

דין נגעי בתים עצמו ודאי נהג גם בבתים שנבנו מחדש, כעונש, כפי שמבואר בכמה מקומות בדברי חז"ל.
זה אתה צודק שנגעים שייך גם ללא ענין מטמונות אמוריים
אבל מה שהצעתי מקור לדברי ר''ח מדכתיב תבאו
והנך אומר שאפשר לדרוש לדבר אחר דהיינו שאין דין נגעים קודם שבאו לארץ
אין בזה קושיה על ר''ח
אאכ תמצא חז''ל שדורש כמו שהנך מציע אז יהיה בזה קושיה על ר''ח
אבל כל זמן שאין חז''ל כזה ממילא יכול ר''ח לפרש את הפסוק כמו שהבאנו
 
אבל מה שהצעתי מקור לדברי ר''ח מדכתיב תבאו
והנך אומר שאפשר לדרוש לדבר אחר דהיינו שאין דין נגעים קודם שבאו לארץ
אין בזה קושיה על ר''ח
אאכ תמצא חז''ל שדורש כמו שהנך מציע אז יהיה בזה קושיה על ר''ח
סבור הייתי שזה ברור לכל

ספרא מצורע פרשה ה
(א) כי תבואו יכול משבאו לעבר הירדן תלמוד לומר אל הארץ, אל הארץ המיוחדת. (ב) יכול משבאו לעמון ומואב ת"ל אשר אני נותן לכם, ולא עמון ומואב. (ג) לאחוזה עד שיכבשו מנין אתה אומר כיבשו אבל לא חילקו חילקו למשפחות ולא חילקו לבית אבות ואין כל אחד ואחד מכיר את שלו, יכול יהו מטמאין בנגעים תלמוד לומר ובא אשר לו הבית עד שיהא כל אחד מכיר את שלו.​
 

הודעות מומלצות

האם אפשר בער"פ שחל להיות בשבת (הבעל"ט) לעשות...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון