"אוצר פתגמי @הייליג"| דף 2 | פורום אוצר התורה "אוצר פתגמי @הייליג"| דף 2 | פורום אוצר התורה

"אוצר פתגמי @הייליג"

אַחְוָה


אחים צריכים להיות באחדות 'תמיד'.

אסור בשום פנים לשקול דעות באחווה.

מי שמתנשא על אחיו – חוטא לעצמו.

כאב מתמשך הוא הפירוד בין אחים ואחיות.

כל מחיר שבעולם שוה לשלם בשביל האחוה.

כשאחים אדישים זה לזה – להורים יש כאב.

מי שאוהב את ההורים – אוהב את האחים.

אחים עוזרים זה לזה, אפילו אחרי ריב.

אחים טובים לא שומרים טינא על העבר.

אחים לעולם לא יעדיפו אחרים על אחיהם.

הכח המפריד בין אחים – אינו כח אמיתי.

יש חובה לאחים למצוא זמן לחיזוק האחווה.

אין ערך להתרחק משום אח, רק אכזריות.
 

אֵמוּן


אל תתנו אימון עיוור באף אדם.

אימון מופרז באדם – יביא לכם אכזבה.

אנשים נותנים הרבה אמון בעצמם.

מי שאין לו שום אימון בעצמו – לא יתן באחרים.

האימון נקנה לאחר הרבה מבחנים.

שיקום אימון שנפגע – מביא אימון עמוק יותר.

אם תתנו אימון במי שפוגע בכם – אתם טועים.

אימון יותר מדאי יחסום ממכם מידע.

אימון בחכמים מורה על חכמה.

אימון 'לא חכם' בחכמים לא ילמד דבר.
 

אֱמֶת


(א) לֹא כָל מִי שֶׁלֹּא מְשַׁקֵּר – אוֹמֵר אֶת הָאֱמֶת.

(ב) מִי שֶׁאוֹמֵר תָּמִיד אֶת הָאֱמֶת, רוֹאֶה אֶת הָאֱמֶת.

(ג) הַפַּחַד וְהָרִצּוּי גּוֹרְמִים הֲמוֹן לְאִבּוּד הָאֱמֶת.

(ד) אֵין הָאֱמֶת אֶלָּא הָאֱמֶת כֻּלָּהּ.

(ה) אֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אוֹתָהּ – אֵינָהּ אֱמֶת.

(ו) יֵשׁ אֱמֶת שֶׁאֲנָשִׁים שַׁקְרָנִים מְלַמְּדִים אוֹתָהּ.

(ז) אֶת הָאֱמֶת מְנַסְּחִים בְּנִסּוּחַ אֲמִתִּי בִּלְבַד.

(ח) הַרְבֵּה אֲמִתּוּת מִתְקַבְּלוֹת בִּגְלַל הַשְּׁקָרִים שֶׁלָּהֶם.

(ט) אֱמֶת נִבְחֶנֶת עַל יְדֵיכֶם לְבַד לֹא עַל יְדֵי אֲחֵרִים.

(י) לְכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ אֲפִלּוּ בֶּאֱמֶת אַחַת.
 
(יא) לֹא כָּל אִישׁ אֱמֶת – יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת.

(יב) יֵשׁ אֱמֶת שֶׁהַשֶּׁקֶר עָדִיף מִמֶּנָּה.

(יג) כְּשֶׁאַתֶּם מִתְנַצְּלִים אַתֶּם מְשַׁקְּרִים לְעִתִּים.

(יד) מֻתָּר לְשַׁנּוֹת מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם וְאַהֲבָה.

(טו) אֱמֶת הִיא הַתֵּרוּץ שֶׁל כָּל הַשַּׁקְרָנִים.

(טז) מִי שֶׁנִּזְהָר לְדַבֵּר רַק אֱמֶת – הוּא אָהוּב.

(יזַ) הַשֵּׁם אוֹהֵב אֶת מִי שֶׁלֹּא זָז מִן הָאֱמֶת.

(יח) לֹא בְּקַלּוּת זוֹכֶה אָדָם לִהְיוֹת אִישׁ אֱמֶת.

(יט) אָדָם נוֹטֶה לָסוּר מֵהָאֱמֶת כִּי מְפַחֵד מִמֶּנָּה.

(כ) אֱמֶת לֹא תָּמִיד נְעִימָה לְמִשְׁמַע הָאֹזֶן.
 
(כא) לֹא כָּל אֱמֶת יְכוֹלָה לִהְיוֹת מוּבֶנֶת.

(כב) לִפְעָמִים הָאֱמֶת נִרְאֵית תֵּרוּץ עָלוּב.

(כג) זוּגִיּוּת לֹא יְכוֹלָה לִהְיוֹת טוֹבָה לְלֹא אֱמֶת.

(כד) מִי שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת – אוֹהֵב אֶת הַשֶּׁקֶר.

(כה) הַצִּיּוּנִים לְמִדַּת הָאֱמֶת נִתָּנִים בְּאִחוּר.

(כוּ) אַף שֶׁהָאֱמֶת לֹא מְשַׁכְנַעַת הִיא נַכֶּרֶת.

(כז) יְדִיעַת הָאֱמֶת לֹא גּוֹרֶמֶת אֶת הַשִּׁנּוּי.

(כח) אַהֲבַת הָאֱמֶת הוֹפֶכֶת אֶת הָאוֹהֵב לֶאֱהֹב בֶּאֱמֶת.

(כט) אֲנָשִׁים מְשַׁקְּרִים הַרְבֵּה כִּי לִמְדוּ אוֹתָם לְפַחֵד.

(ל) כְּשֶׁמֵּבִין הַיֶּלֶד כִּי רַק הַשֶּׁקֶר יַצִּילוֹ – גָּדֵל שַׁקְרָן.
 
(לא) אֱמוּנָה עִם שֶׁקֶר – הִיא כְּמוֹ כְּפִירָה.

(לֵב) לִבּוֹ שֶׁל אָדָם הוּא הֲכִי פָּחוֹת מְשַׁקֵּר לוֹ.

(לג) גַּם הַשַּׁקְרָן שׂוֹנֵא כַּאֲשֶׁר מְשַׁקְּרִים לוֹ.

(לד) אַל תִּפְחֲדוּ מִן הָאֱמֶת, הִיא מָקוֹם יַצִּיב.

(לה) גַּם אִם לֹא אוֹמְרִים אֶת הָאֱמֶת, אַל תִּשְׁכָּחוּהָ.

(לו) אֱמֶת אֵינָהּ יְכוֹלָה לְשַׁקֵּר כִּי הִיא אֱמֶת.

(לז) אִמְרוּ אֱמֶת וְהִיא תָּאִיר פָּנֶיהָ אֲלֵיכֶם.

(לח) גַּם כְּדֵי לְלַמֵּד אֱמֶת אַל תִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּשֶׁקֶר.

(לט) אֱמֶת יְכוֹלָה לְהַצִּיל - הַשֶּׁקֶר יָכוֹל רַק לְהַרְגִּיעַ.

(מ) כַּאֲשֶׁר הָאֱמֶת הִיא מְסֻכֶּנֶת, הַשֶּׁקֶר הוֹפֵךְ לֶאֱמֶת.
 
(מא) אִם לֹא תוֹצִיאוּ אֶת הָאֱמֶת מֵהַלֵּב הִיא תִּתְאַיֵּד.

(מב) לֹא כָל אֶחָד רוֹצֶה לְגַלּוֹת אֶת הָאֱמֶת.

(מג) כַּאֲשֶׁר הָאֱמֶת שֶׁלְּךָ שׂוֹנֵאת – אֵינָהּ אֱמֶת.

(מד) אֱמֶת גְּמוּרָה הִיא רַק לַבּוֹרֵא וְאָדָם צָרִיךְ לִרְצוֹת אֱמֶת.

(מה) אִם הָאֱמֶת הִיא שֶׁלְּךָ – עֲדִיפָה הִיא מֵאֱמֶת שֶׁל אֲחֵרִים.

(מו) דֶּרֶךְ הַשַּׁקְרָן לְשַׁקֵּר – אֵין טַעַם לְהָטִיחַ, לָמָּה תְּשַׁקֵּר?!

(מִז) הָאֱמֶת יְכוֹלָה לְהָאִיר כְּשֶׁאֵין בָּהּ עִוּוּת.

(מח) קָשֶׁה לְהוֹצִיא עִוּוּת שֶׁהִשְׁתָּרֵשׁ לֶאֱמֶת.

(מט) אִם תְּכַבֵּד אֶת אֱמֶת זוּלָתְךָ יַקְשִׁיב לָאֱמֶת שֶׁלְּךָ.

(נ) אַל תְּפַחֲדוּ לְלַמֵּד אֶת בְּנֵיכֶם אֶת הָאֱמֶת.
 
(נא) אַל תְשַׁקְּרוּ לֶחָנִיךְ כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא לָאֱמֶת.

(נב) שֶׁקֶר הוּא כְּמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה.

(נג) מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְתִתְרַחֵק.

(נד) אֵין אֱמֶת לְלֹא רְצִינוּת.

(נה) לִפְעָמִים הָאֱמֶת יוֹתֵר פְּשׁוּטָה מֵהַשֶּׁקֶר.

(נו) כְּשֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּאי אֱמֶת – שֶׁקֶר.

(נז) אֱמֶת שֶׁאֵין לָהּ יְסוֹד, אֵינָהּ אֱמֶת.

(נח) אָדָם שֶׁבָּטוּחַ בָּאֱמֶת אֵינוֹ כּוֹעֵס.

(נט) אֵין אֱמֶת בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בִּזָּיוֹן.

(ס) אֱמֶת שֶׁיְּכוֹלָה לְצַעֵר – הִיא שֶׁקֶר.
 
(סא) יֵשׁ עִרְבּוּב בֵּין הָאֱמֶת לַשֶּׁקֶר.

(סב) אַל תְּפַחֲדוּ אִם הָאֱמֶת אִתְּכֶם.

(סג) לֹא אִשּׁוּר חֶבְרָה עוֹשֶׂה אֶת הָאֱמֶת.

(סד) אֱמֶת לֹא יְכוֹלָה לִהְיוֹת תּוֹפָעַת עֵדֶר.

(סה) הַקְשִׁיבוּ לֶאֱמֶת שׁוֹנָה גַּם לֹא צְפוּיָה.

(סו) הַכֵּנוּת גּוֹרֶמֶת לְהַכִּיר בֶּאֱמֶת.

(סז) אִם שֶׁקֶר יוֹצֵא מֵאֱמֶת, הִיא לֹא אֲמִתִּית.

(סח) עָדִיף אֱמֶת גַּסָּה מֵעֲדִינוּת שִׁקְרִית.

(סט) הַצַּדְקָנוּת לְלֹא אֱמֶת – הִיא הֶבֶל.

(ע) אַל תְדַבְּרוּ אֶת הָאֱמֶת בִּפְנֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מְעֻנְיָן בָּהּ.
 
(עא) כֵּיוָן שֶׁהָאֱמֶת יָצְאָה לָאוֹר – קָשֶׁה לַעֲצֹר אוֹתָהּ...

(עב) סוֹד לֹא מְאַפְיֵן אֶת הָאֱמֶת, הִיא עֲתִידָה לְהִתְגַּלּוֹת.

(עג) אֱמֶת שֶׁהִכְרִיחוּ אֶתְכֶם לִדְבֹּק בָּהּ אֵינָהּ אֱמֶת שֶׁלָּכֶם.

(עד) לָאֱמֶת יֵשׁ הֲמוֹן צְדָדִים, וְלִפְעָמִים גַּם צַד שֶׁל שֶׁקֶר.

(עה) הָאֱמֶת שֶׁל השי"ת אֵינָהּ אֱמֶת שֶׁל בְּנֵי אָדָם.

(עו) אִם מכירכם תָּפַשׂ אֶתְכֶם בְּשֶׁקֶר – שׁוּב לֹא יַאֲמִין.

(עז) כְּשֶׁאַתֶּם מְחַנְּכִים - הִזָּהֲרוּ בְּיוֹתֵר מֵהַשֶּׁקֶר.

(עח) אֵין אֵמוּן בַּאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם דּוֹבְרִים אֱמֶת.

(עט) אִם אֵין הַחוֹטֵא מְשַׁקֵּר מֵחֲמַת עַזּוּת - מְשֻׁבָּח.

(פ) בְּכָל חֵטְא יֵשׁ קְצָת מֵהַשֶּׁקֶר אַחֶרֶת אֵינוֹ שֶׁקֶר.
 
(פא) הַשַּׁקְרָנִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל מְרַמִּים רַק אֶת עַצְמָם.

(פב) צדקנים שֶׁהֵם מְשַׁקְּרִים הֵם מְגֹחָכִים.

(פג) לְשַׁקְרָנִים קוֹרִים הַרְבֵּה הַפְתָּעוֹת וְנִסִּים.

(פד) הַנֵּס הָאֲמִתִּי עוֹשֶׂה הַבּוֹרֵא לְאַנְשֵׁי הָאֱמֶת.

(פה) חַיִּים עִם אֱמֶת הֵם חַיִּים לְלֹא פְּחָדִים.

(פו) אַנְשֵׁי הָאֱמֶת לֹא נִזְקָקִים לְהִזָּכֵר בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ.

(פז) אַנְשֵׁי אֱמוּנָה לְלֹא אֱמֶת הֵם אֲנָשִׁים שְׁלִילִיִּים.

(פח) מִדַּת הָאֱמֶת נוֹטָה גַּם לִרְאוֹת זְכוּת בַּזּוּלַת.

(פטֻ) אֱמֶת שֶׁמְּבִיאָהּ לְמָדוֹן לֹא כְּדַאי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ.

(צ) אִישׁ צַדִּיק לְעוֹלָם לֹא יֹאמַר אֶלָּא אֶת הָאֱמֶת.
 
(צא) אִם אָדָם דּוֹבֵר אֱמֶת – השם האֱמֶת מִתְגַּלֶּה אֵלָיו.

(צב) עֶרְכֵי הַלֵּב יְכוֹלִים לִהְיוֹת אֲמִתִּיִּים רַק בְּלֵב אֱמֶת.

(צג) אִישׁ אֱמֶת לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל אָדָם שַׁקְרָן.

(צד) בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַשַּׁקְרָנִים נִתְפָּשִׂים כְּאַנְשֵׁי אֱמֶת.

(צה) צָרִיךְ לְחַנֵּךְ יְלָדִים קְטַנִּים שֶׁמֵּהָאֱמֶת לֹא מַפְסִידִים.

(צו) אֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים שֶׁלֹּא הִתְרַגְּלוּ לָאֱמֶת – אֻמְלָלִים.

(צז) אַף הַשַּׁקְרָן הֲכִי מִקְצוֹעִי – מִתְגַּלֶּה לְבַסּוֹף.

(צַח) אַהֲבָה שֶׁנִּבְנֵית לְלֹא אֱמֶת – סוֹפָהּ לְהִתְבַּטֵּל.

(צט) אַנְשֵׁי אֱמֶת – אֲהוּבִים אֵצֶל הַבְּרִיּוֹת.

(ק) אֱמֶת לֹא יְכוֹלָה אֶלָּא לִהְיוֹת אֲמִתִּית.
 
(קא) אֲנָשִׁים לְלֹא אֱמֶת – מְאוּסִים לַבְּרִיּוֹת.

(קב) לֶאֱמוּנָה יֵשׁ קִיּוּם, רַק אִם מֻשְׁתֶּתֶת עַל אֱמֶת.

(קג) אַל תְּכַבּוּ אֶת הָאֱמֶת הָאִישִׁית שֶׁלָּכֶם.

(קד) אַל תַּאֲמִינוּ לְדִבְרֵי שֶׁקֶר הַנִּרְאִים כֶּאֱמֶת.

(קה) אֱמֶת שֶׁל חַלָּשִׁים הִיא הַשְׁעָרָה.

(קו) לְעוֹלָם אַל תְּשַׁקְּרוּ לִבְנֵי זוּגְכֶם.

(קז) אֵין צֹרֶךְ לְפַחֵד מֵאֱמֶת שֶׁתַּשְׁפִּיל אֶתְכֶם.

(קח) אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׂנְאָה – הִיא מַגְזִימָה.

(קט) הַגֻּזְמָא מְבַזָּה אֶת הָאֱמֶת.

(קי) אִישׁ חֻלִּין וְהוּא קָדוֹשׁ עָדִיף מִ'צַּדִּיק' שַׁקְרָן.
 
(קִיא) יֵשׁ אֱמֶת שֶׁל תִּקְוָה וְיֵשׁ אֱמֶת מְמֻמֶשֶׁת.

(קיֵב) יֵשׁ אֱמֶת שֶׁהָאֲמִתִּיִּים בּוֹרְחִים מִמֶּנָּה.

(קיג) אֱמֶת יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּזוֹ כַּאֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֶיהָ.

(קיד) בְּדֶרֶךְ כְּלָל אַחֲרֵי חֲשִׁיבָה יֵשׁ אֱמֶת אַחֶרֶת.

(קטו) יֵשׁ אֱמֶת שֶׁל חוּץ וְיֵשׁ אֱמֶת שֶׁל פְּנִים.

(קטז) הָאֱמֶת נִשְׁאֶרֶת בַּלֵּב לְהַזְכִּיר וּלְעוֹרֵר.

(קיז) בְּרַח מֵאֵלּוּ שֶׁאֵינָם רוֹצִים שֶׁתְּגַלֶּה אֶת הָאֱמֶת.

(קיח) נַעֲרוּ אֶת הָאֱמֶת שֶׁלָּכֶם וְהָסִירוּ מִמֶּנָּה זִיפִים.

(קיט) הַתְּשׁוּקָה הִיא תָּמִיד תְּכוּנָה שֶׁל אֱמֶת.

(קכ) תַּסְכִּימוּ לְכָל אֱמֶת – אִם הִיא הָאֱמֶת.
 
(קכא) רַק דְּבַר הוי"ה הוּא אֲמִתִּי לְגַמְרֵי.

(קכב) כָּל הָאָדָם כּוֹזֵב.

(קכגַ) אִם תֹּאהַב – אַל תְּכַזֵּב.

(קכד) אַל תְּכַזֵּב לֵאלֹהֶיךָ, הֱיֵה עִמּוֹ אֲמִתִּי.

(קכה) 'שֶׁקֶר' מְבַטֵּל אֶת הַ'קֶּשֶׁר'.

(קכו) הָאֱמֶת מִתְבּוֹסֶסֶת שֶׁאַתָּה סוֹבֵל עָלֶיהָ.

(קכז) אֲנָשִׁים מַתְאִימִים אֶת הָאֱמֶת לָרֹב.

(קכח) אֱמֶת אֵין לָהּ תַחֲלִיף.

(קכט) יֵשׁ אֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אוֹתָהּ.

(קל) אִם אַתֶּם פּוֹגְעִים בְּשֵׁם הָאֱמֶת, לָמָּה לָכֶם אוֹתָהּ?
 
(קלא) אֱמֶת שֶׁגּוֹרֶמֶת צַעַר לֹא נֶאֶמְרָה מִתּוֹךְ אֱמֶת.

(קֹלֶב) יֵשׁ אֱמֶת שֶׁל מָוֶת וְיֵשׁ שֶׁקֶר שֶׁל חַיִּים.

(קלגְ) הַחַיִּים הַמֻּשְׁתָּתִים עַל שֶׁקֶר מְעִיקִים.

(קלד) הַשֶּׁקֶר הוּא אָחִיו שֶׁל הַסּוֹד.

(קלה) מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וּמִקֶּטַע שֶׁל זִיּוּף תִּשְׂחָק.

(קלו) אֵין אֱמֶת בַּהֲבָנָתוֹ שֶׁל אָדָם.

(קלז) אֱמֶת אֱנוֹשִׁית מְנַסָּה לְפָרֵשׁ אֱמֶת אֱלֹהִית.

(קלח) גַּם אִם תַּפְסִידוּ בַּאֲמִירַת הָאֱמֶת תַּרְוִיחוּ בְּעָתִיד.

(קלט) עָדִיף שֶׁאוֹהַבְךָ יִצְעַק עָלֶיךָ מֵאֲשֶׁר תֹּאבַד אֵמוּנוֹ.

(קמ) גְּבָרִים מְשַׁקְּרִים יוֹתֵר מִן הַנָּשִׁים.
 
(קמא) כְּשֶׁאִשָּׁה מְשַׁקֶּרֶת לְבַעֲלָהּ הִיא מַפְסִידָה.

(קמב) בַּעַל שֶׁמְּשַׁקֵּר לְאִשְׁתּוֹ – הִיא יוֹדַעַת זֹאת.

(קמג) גַּם כְּשֶׁאַתֶּם מְחֻתָּנִים – מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחֲקוּ.

(קמד) הָאֱמֶת - בְּרוּרָה, לַשֶּׁקֶר גִּירְסָאוֹת רַבּוֹת.

(קמה) גַּם הַמְּשַׁקֵּר – הַאֲזֵן לְדִבְרֵי הָאֱמֶת שֶׁבְּשִׁקְרוֹ.

(קמו) הַרְגִּילוּ אֶת כֻּלָּם כִּי לֹא יְאַבְּדוּ אֶתְכֶם בִּגְלַל הָאֱמֶת.

(קמז) יש לוותר לחניך רק כי אמר את האמת.

(קמח) מי שאינו משנה כשצריך הרי זה שקר.

(קמט) מנהיג שקרן יכול להנהיג אנשים לשקרו.

(קנ) יש אנשי אמת שעובדים לשקר.
 
(קנא) יש אמת שיוצא עליה שם רע שהיא שקר.

(קנב) אם תסכימו להיות אתם – לא תצטרכו לשקר.

(קנג) המלמד שקרן יווכח כי הלה לא למד כלום.

(קנד) יש תלמיד אמתי של רב שקרן.

(קנה) אין איש אמונה יכול לשקר.

(קנו) המאמין שמשקר עושה שקר באמונתו.

(קנז) החכמים היו מחפשים מי שלא שיקר מעולם.

(קנח) לא כל מה שאינו נכון – הוא שקר.

(קנט) לא כל מה שלא שקר – הוא נכון.

(קס) עבודה־זרה היא טמאה כי היא שקר.
 
(קסא) עבודת אלוקים בשקר אינה אלא זלזול.

(קסב) אין המרמה בצדקנותו אלא את האליל שבלבו.

(קסג) הבטוח באמת שלו יזעם על הבטוח בדעה הפוכה.

(קסד) זעם קיצוני מעיד על שיש לזועם ספק באמת שלו.

(קסה) אנשים של אמת הם אנשים של ענוה.

(קסו) נדיר המקרה שבו השקר הועיל באמת.

(קסז) אל תביאו את עצמכם למצב ששקר יועיל.

(קסח) אם תפשתם מישהו בשקר אל תתלהבו.

(קסט) לפעמים עדיף שלא לתפוש בשקר.

(קע) השקרן החלש ראוי לרחמים.
 
(קעא) השקרן הנוכל ראוי לריחוק.

(קעב) כל ילד מנסה לבדוק אם השקר מועיל.

(קעג) לפעמים ההורים גורמים שהילדים ישקרו.

(קעד) אין דבר יותר בזוי מלשקר לאוהבך.

(קעה) אם תדברו אמת עם הבורא תהיו אמיתיים.

(קעו) יש שקרנים שמאמינים לשקר שלהם.

(קעז) יש שקרנים שיודעים שלא מאמינים להם.

(קעח) אנשי אמת מבחינים בשקר יותר מהר.

(קעט) השקרנים חושדים בכולם שהם שקרנים.

(קפ) שקרנים לא אוהבים אנשים אמתיים.
 
חזור
חלק עליון