פורים

שמעתי מת"ח א' שליט"א שטען שהשנה לבני ירושלים אין דין לאכול סעודה דוקא ביום שהרי כל הטעם שאוכלים דוקא ביום כי כתי' ימי משתה ושמחה, אבל בשנה זו שאינו רק דין תשלומין ואינו יום פורים א"כ אפי' בלילה יוצא יד"ח, ואדרבה י"ל דזריזין מקדימין, או דנימא שעיקר התקנה לאכול ביום א' נקבעה כפי גדרי מצות פורים...

ברמ"א תרצ"ה ס"ד כתב שהשולח מנות לחבירו והלה מסרב לקבלם יצא השולח יד"ח וכבר האריכו האח' בדבריו היכן מקורו באשכול זה נדון בדברי האחרונים בעניין זה

בחזו"א או"ח קנ"ה סוסק"ב כתב שבפורים המשולש לכאו' עדיף לתת משלוח מנות ביום שישי ולא בראשון מב' טעמים א' שהרי משלוח מנות ומתל"א הם מאותו טעם של להרבות ריעות ועדיף לקיימם יחד. ב' כיוון דהוא עיקר הזמן לרוב העולם. האם נוהגים כך תלמידי החזו"א?

אנשים רגשיים בפורים ובהכנות אליו (אם אינך נמנה על אלו - אין כאן מקומך!) הנה ימים באים! הנה הנה כבר מגיע חג הפורים, עוד פחות משבוע ואנו עומדים ומתחילים לשמוע את ה'ויהי בימי אחשורוש'. בעיני רוחי אני כבר רואה את עצמי נכנס לבית המדרש, עם עוד הרבה מתפללים. כמובן שאני מגיע מוקדם – לתפוס ולשמור את...

אלו ארבעה עניינים יש בלימוד התורה ביום הפורים במיוחד?

במגילה (י"ג א') אמרו שאסתר הייתה ירוקה, וכתב רש"י כהדסה זו. והאחרונים בהלכות אתרוג מביאים בשם הזוהר שהייתה ירוקה כאתרוג. ואפשר לרמוז שבקידושין (ע' א') מכונה אתרוג [בשפה מסויימת] "אתרונגא", ו"אתרונגא" - בגימטריא אסתר. מיהו הגמ' שם אומרת שזו גסות הרוח לקרוא כך לאתרוג, ויתכן בדרך דרוש שזה הגסות...

כתוב במדרש דרשה על הפסוק "מי זאת עולה מן המדבר יפה כלבנה" - שזה הולך על ישראל בימי אסתר, ואולי אפשר לרמוז ש"יפה" ר"ת: ימיני פתחיה [כינויים למרדכי] הדסה [אסתר]. והנה הם משבט בנימין, צאצאים של שאול כמבואר בגמ', ואבנו של בנימין היא ישפה, ר"ת: ימיני שאול פתחיה הדסה.

בענין פורים המשולש א. בפורים יש ארבע מצוות, מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, וסעודת פורים, גם תיקנו חכמים לומר על הניסים, וקריאת התורה. ב. שו"ע סימן תרפ"ח סעיף ו' יום חמשה עשר שחל להיות בשבת אין קורין את המגילה בשבת אלא מקדימים לקרותה בערב שבת, וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו...

בשנה זו מי שגר בירושלים ונוסע לבני ברק לליל י"ד לשמוח אצל הוריו, וחושש שמא לא יצליח לחזור לירושלים בלילה, ומתכנן שאם יחזור יעשה פורים דמוקפין, ואם לא יעשה פורים דפרזים. האם עליו לדעת בשעת קריאת המגילה באיזה יום יעשה פורים או שמא זה לא מעכב.

מש"כ בבשלח: הגר"א (אמרי נועם, דברי אליהו): יש לומר על דרך הרמז שכל הגאולות נרמזים בתיבת "אמחה". והכוונה "מחה" דהיינו כל המחיות יהיה ע״י א׳מ׳ח׳ה'. גאולת מצרים היה ע״י אהרן משה חור ה׳ ית״ש. גאולת בבל ג״כ ע״י "אמחה" אסתר מרדכי חרבונה ה׳ ית״ש. וכן גאולה העתידה תהיה ע״י "אמחה" אליהו משיח ח׳ נסיכים...

כתוב בפסוק עַל־כֵּ֡ן קָֽרְאוּ֩ לַיָּמִ֨ים הָאֵ֤לֶּה פוּרִים֙ עַל־שֵׁ֣ם הַפּ֔וּר, ולפני"ז כתוב הִפִּ֣יל פּוּר֩ ה֨וּא הַגּוֹרָ֜ל, כלו' שפור הוא בלשון פרסי וגורל הוא בלשון הקודש ויש לשאול שלכאו' יותר מתאים לקרא לפורים 'גורלים' על שם הגורל שהרי זה בלשון הקודש, ולמה קוראים לחג על שם לשון פרס.

התפרסם היום מכתב מגדולי הרבנים, שאין לקנות מגילה מסופר שאינו בקי בהלכות אלו כמו בהלכות סת"ם, ונימוקם הוא, שהרי עיקר מה שנהגו בכך המתחילים לכתוב מגילה גם בלי תעודה, הוא מהטעם שבמגילה אפי' רובה כשירה, אבל מאחר שהיינו רק בדיעבד והיינו באופן שאין לו מגילה אחרת, אבל לכתחילה כיון שיש לו אחרת לא יקנה...

ו' אדר ר' דוד (יהושע) פוברסקי זללה''ה ראש ישיבת פונביז' תרסב - תשנט האם גם בפורים יש דין 'להשם'? פסחים דף ס''ח ע''ב אמר רב יוסף 'הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם', מ"ט, ימי משתה ושמחה כתיב ביה. וצ"ע, דמשמע דעכ"פ זה ודאי דאיכא מצות שמחה לד', ורק דקאמר דלכם נמי הוי. ולכאורה היכן מצינו בפורים...

ו' אדר רבי חנוך צבי הכהן (ב"ר פנחס יעקב) לוין מבענדין בעל 'יכהן פאר' על התורה וחידושים תרלא - תרצה מקדים שקלים לזכור דהגם דהסדר מקודם יראה ואח"כ אהבה כדאי' בספרים הק', עם כל זה מקדים אהבה קודם. והנה מחיית עמלק עיקר על ידי גודל היראה כדאיתא 'ולא ירא אלקים' ומזה היה כוחו לבוא, אולם מחמת גודל...

מצורף הדרכה לקיום מצוות שתייה עד דלא ידע ללא כאבי ראש שקבלתי במייל.

האם ומתי יש חיוב זכור מהתורה??? >>> האם יש חיוב מדאורייתא לקרוא דוקא בספר תורה??? >>> המצוה לזכור או למחות??? >>> האם מועיל זכירה בלב??? >>> האם נשים חייבות בשמיעת 'זכור'??? >>> האם יש מצוה לזכור תמיד??? >>> מדוע אין מברכים על מצות זכירת מעשה עמלק??? >>> מדוע החיוב רק פעם בשנה??? >>> האם מועיל...

ב'טללי אורות' (מגילת אסתר, פרק ה, עמ' רב) הביא מה'מנות הלוי' את נוסח שטר מכירת המן למרדכי, וז"ל: אני המן בן המדתא האגגי, שלח אותנו המלך אני ומרדכי להלחם על העיר הנדיקא לכובשה, ונתן לנו מזון של ג׳ שנים. ובאתי לפני מרדכי ללוות ממנו ולא אבה, באומרו, איננו מלוה בריבית, לפי שיעקב ועשו אחים היו והתורה...

ה' אדר רבי שמואל אבא מסלאוויטא זצוק"ל תקמד - תרכד ואם כל המועדים יהיו בטלים ימי הפורים לא נבטלים (יוצר לשבת זכור). הקושיא ידועה, חדא, איך יתכן דהמועדים יהיו ח"ו בטלים, הלא כולם כתובים בתורה הקדושה שהיא נצחיית. ותו, דאמר דימי הפורים הם יותר טובים וגדולים מכל המועדים, ואיך יתכן זה, א' הלא פורים...

האם ישנו מקור להיותו של חג הפורים המוני וחיצוני כל כך? מדוע ההתרחשויות בו הם כל כך רחוביות ומוחצנות? אמנם, יש תחפושות וסממנים שיכולים היו לגרום לכך, אך האם זהו משהו ביסודו של החג הזה או רק צרמוניה שהשתלטה עליו בהתאם ובגלל הנסיבות שעלולות היו לגרום לכך?

השאלות בחרוזים התשובות לפי אלף בית ערך והגיש בקול הלשון הרב חנוך גבהרד שליטא