הלכות ק"ש תפילה סוף זמן קריאת שמע / תפילה (2 צופים)

[ישראל]

נסתפקתי האם צריך להספיק את כל קריאת שמע / תפילת שמונה עשרה קודם סיום זמנם, או שדי שיתחיל קודם סיום הזמן?
אשמח מאד למי שיש לו מקורות בענין.
תודה רבה מראש.

 

[כיכר הלקש]

מגן אברהם על אורח חיים פט – ויקיטקסט

he.wikisource.org

שולחן ערוך אורח חיים קכד ב – ויקיטקסט

he.wikisource.org

שולחן ערוך אורח חיים רלב א – ויקיטקסט

he.wikisource.org

 

[חכימא]

נסתפקתי האם צריך להספיק את כל קריאת שמע / תפילת שמונה עשרה קודם סיום זמנם, או שדי שיתחיל קודם סיום הזמן?
אשמח מאד למי שיש לו מקורות בענין.
תודה רבה מראש.

לענין תפילה מפורסם ראיית הערוך השולחן מהתוס' דסגי בהתחיל בזמנה, אמנם דעת רוב הפוסקים אינה כן.
ועוד יש בב"י תשובת הגאונים להקל בתפילת מנחה אם התחילה בזמנה.

 

[כיכר הלקש]

לענין תפילה מפורסם ראיית הערוך השולחן מהתוס' דסגי בהתחיל בזמנה, אמנם דעת רוב הפוסקים אינה כן.
ועוד יש בב"י תשובת הגאונים להקל בתפילת מנחה אם התחילה בזמנה.

והשו"ע פוסק שצריך הכל בתוך זמנה

 

[אחד יחיד]

הסברא הפשוטה אומרת, שאם הגיע הזמן והוא עוד לא סיים את המצווה - לא יצא ידי חובתו.

 

[כיכר הלקש]

הסברא הפשוטה אומרת, שאם הגיע הזמן והוא עוד לא סיים את המצווה - לא יצא ידי חובתו.

זה לעניין מנחה קר"ש וחצות, אבל לעניין סוז"ת, הסברא פחות מוכרחת.

 

[אחד יחיד]

זה לעניין מנחה קר"ש וחצות, אבל לעניין סוז"ת, הסברא פחות מוכרחת.

למה לא?
בשעת סוף זמן תפילה האדם צריך להיות "אדם שהתפלל".
והוא עוד לא התפלל.

 

[כיכר הלקש]

למה לא?
בשעת סוף זמן תפילה האדם צריך להיות "אדם שהתפלל".
והוא עוד לא התפלל.

אתה צודק בדין. אבל לגבי מנחה, אי אפשר להתפלל בלילה, וכדו'. אך לגבי סוז"ת, שאפשר להתפלל אחרי, הסברא נכונה, שצריך להתפלל לפני, אך פחות חזקה, כי אפשר להתפלל אחרי.

 

[אחד יחיד]

אתה צודק בדין. אבל לגבי מנחה, אי אפשר להתפלל בלילה, וכדו'. אך לגבי סוז"ת, שאפשר להתפלל אחרי, הסברא נכונה, שצריך להתפלל לפני, אך פחות חזקה, כי אפשר להתפלל אחרי.

הנידון פה אם הוא יצא ידי חובת זמן תפילה.
ולכן - מה זה משנה שהוא יכול גם להתפלל אחרי? תכל'ס עבר זמן תפילה והוא עוד לא התפלל.

 

[כיכר הלקש]

הנידון פה אם הוא יצא ידי חובת זמן תפילה.
ולכן - מה זה משנה שהוא יכול גם להתפלל אחרי? תכל'ס עבר זמן תפילה והוא עוד לא התפלל.

השאלה היא, האם מי שהתחיל קר"ש בזמנה, זה נחשב שהתפלל בזמן.

 

[אחד יחיד]

השאלה היא, האם מי שהתחיל קר"ש בזמנה, זה נחשב שהתפלל בזמן.

ועל זה עניתי שהסברא אומרת שלא.

 

[ישראל]

בשו"ת ארץ צבי (חלק א סימן קכא) מביא בשם הרה"ק היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע לימוד זכות על אלו המתחילים להתפלל בתוך זמן תפילה אבל תפלתם נמשכת אף לאחר זמן תפילה, שנחשב להם כאילו התפללו כל התפילה בתוך הזמן, וזאת על פי דברי תוספות במסכת ברכות, כי בגמרא (שם דף ז ע"א) איתא: אמר רבי אלעזר אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע, שאלמלי כעסתי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, והיינו דקאמר ליה בלעם לבלק (במדבר כג ח) 'מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה'', מלמד שכל אותן הימים לא זעם, וכמה זעמו רגע, וכמה רגע, אמר רבי אבין ואיתימא רבי אבינא רגע כמימריה.

והקשו תוספות (שם ד"ה שאלמלי) מה יכל בלעם לעשות ברגע קטן זה, ותירצו (בתירוצם השני) שאם היה מתחיל את קללתו באותו רגע שהקב"ה כועס, היתה קללה זו מזיקה אף אם המשיך את הקללה לאחר שעבר הרגע שהקב"ה כועס בו.

ואמר על כך הרה"ק היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע וכל שכן במידה טובה שהיא מרובה על מידת פורעניות, שאם התחיל להתפלל בזמן תפלה וגמר לאחר מכן, דחשיב כאלו התפלל כל תפילת שמונה עשרה בזמנה[1].

---

[1] עיין שם שעל פי זה הוא מלמד זכות על אלו שמתחילים את סעודת פורים סמוך לחשיכה, ואת רוב הסעודה הם אוכלים במוצאי פורים, כי כאמור אזלינן בתר זמן תחילת הסעודה, ואם תחילת הסעודה היתה ביום הפורים, נחשבת כל הסעודה כסעודת פורים, עיי"ש.

 

[רוצה להיות יהודי פשוט]

ועוד יש בב"י תשובת הגאונים להקל בתפילת מנחה אם התחילה בזמנה.

בב"י לא הביא כזו תשובת הגאונים, אדרבא בסי' רלב הביא תשובות הגאונים שמשמעותה הפשוטה היא להיפך.
אבל יש תשובת הגאונים (ליק סי' נא) שכנראה לא היה לפני הב"י ששם בפשטות מבואר שדי בהתחלת בזמנה, וכן נקט הגרע"י בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' כב וביביע אומר ח"ז סי' לד, [והאריכו בזה בכמה ספרים].

 

[זוטא]

אמרתי להזכיר באשכול חשוב זה את דברי הגמ' בענין מעלת זמן תפילה בשחרית [וכן מוסף]
דאע"פ שיוצא יד"ח אף לאחר מכן עד חצות רק שאין לו שכר תפילה בזמנה [ויש שיטות שאם הזיד ולא התפלל עד שעבר זמן תפילה שהוא אחר ד' שעות שוב אינו יכול להתפלל מובא במשנ"ב פט סק"ו] אך יש גם להזכיר את חומר העניין הזה כמו שמובא בברכות כח. א"ר אלעזר כל המתפלל תפלה של שחרית לאחר ארבע שעות לר' יהודה עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי ממך היו מאי משמע דהאי נוגי לישנא דצערא הוא דכתיב דלפה נפשי מתוגה רב נחמן בר יצחק אמר מהכא בתולותיה נוגות והיא מר לה וכתב רש"י מחמת שהעבירו מועדי התפלות וחגים יהיו נוגים ואסופים וכלים עכ"ל

 

[והב בסופה]

פשוט לכל בר דעת, שאי אפשר להתפלל תפילה אחר זמנה רק בגלל שהתחיל בזמנה. הרי תקנת חכמים להתפלל 19 ברכות בזמן מסוים, ואם התפלל 2 ברכות ועבר הזמן, איך ה-17 ברכות שנאמרו אחרי זמן תפילה, יכולות להצטרף למה שהיה לפני כן, הרי בפועל הוא התפלל רק חצי תפילה?! הוי כאילו קיים חצי מצוה...
א) דעת השו''ע שיש לגמור התפילה בתוך הזמן, כמבואר בריש סימן רל'ג, ואין שום סברא לחלק בין לחש לחזרת הש''צ
ב) דעת המגן אברהם כנ''ל, וכן פסקו המ''ב והחזו''א, וכ''פ הבא''ח ברב פעלים, והכה''ח בסימן רל'ג
ג) הראיה מתוספות בברכות, אינה ראיה כלל - כי שם לא איירי על תפילת 19 ברכות שתיקנו חז''ל להתפלל בזמן מסוים, עד כמה שידוע לי בלעם לא נהג להתפלל תפילת שמונה עשרה שתוקנה ע''י אנשי כנסת הגדולה... בסה''כ, לענין שעה של רצון ולהיפך, די להתחיל הקללה/תפילה באותו הזמן, כמו תפילה בנץ שמתחילים בנץ שהוא עת רצון
שאין שום דמיון לסוף הזמן, דהרי עבר זמנו בטל קרבנו, ולא מדובר על ''עת רצון'' אלא על זמן המצווה, ולא על 'עת רצון' או איפכא
ועוד, דלא ילפינן מדברי אגדה, וגם יש 2 תירוצים בתוספות שם, ולא יעלה על הדעת שמי שמתחיל ק''ש חצי דקה לפני סוף הזמן זה בסדר, גם לפי האשל אברהם הוא היקל רק בתפילה, אך כאמור אין שום סברא לחלק, ויש לילך לפי פשטות השכל וסתימת הפוסקים דבעינן לגמור כל התפילה ובפרט דאפשר בתשלומין ועדיף לא להיכנס לחשש ברכה לבטלה

 

[י"ג מידות]

יש וארט אינני זוכר של מי שכתוב בפרשת מקץ "וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם" שאם יבואו המתנגדים ויטענו על החסידים כיצד יתכן שקוראים קריאת שמע אחר זמנה,
יענו שיש את שיטת הכסף משנה בדעת הרמב"ם שמדאו' קר"ש זמנה כל היום שזה זמן שאנשים ערים כמו שקר"ש של ערבית זמנה כל היום.
כמובן שזה דרך מליצה,
ויתכן שהעתקתי את שיטת הכסף משנה באופן לא מדוייק.

 

[כיכר הלקש]

יש וארט אינני זוכר של מי שכתוב בפרשת מקץ "וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם" שאם יבואו המתנגדים ויטענו על החסידים כיצד יתכן שקוראים קריאת שמע אחר זמנה,
יענו שיש את שיטת הכסף משנה בדעת הרמב"ם שמדאו' קר"ש זמנה כל היום שזה זמן שאנשים ערים כמו שקר"ש של ערבית זמנה כל היום.
כמובן שזה דרך מליצה,
ויתכן שהעתקתי את שיטת הכסף משנה באופן לא מדוייק.

על כאלה וארטים נאמר, מתוך שחסידים הם תורתן משתמרת, שזוכרים את כל השיטות הדחויות.

 

[י"ג מידות]

על כאלה וארטים נאמר, מתוך שחסידים הם תורתן משתמרת, שזוכרים את כל השיטות הדחויות.

סילוף מהוארט שיצא תחת ידי.
זה וארט שנאמר רק על יום השבת ולא על אמצע השבוע.
ששם המקור לאחר את התפילה קדום יותר.
ומובא כבר במרדכי כידוע

 

[כיכר הלקש]

סילוף מהוארט שיצא תחת ידי.
זה וארט שנאמר רק על יום השבת ולא על אמצע השבוע.
ששם המקור לאחר את התפילה קדום יותר.
ומובא כבר במרדכי כידוע

אבל דיברת על קר"ש, שזה לא קשור. וגם מה שאמרו לאחר, זה לא לאחרי סוז"ת.

 

[יהודי פשוט]

בשו"ת ארץ צבי (חלק א סימן קכא) מביא בשם הרה"ק היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע לימוד זכות על אלו המתחילים להתפלל בתוך זמן תפילה אבל תפלתם נמשכת אף לאחר זמן תפילה, שנחשב להם כאילו התפללו כל התפילה בתוך הזמן, וזאת על פי דברי תוספות במסכת ברכות, כי בגמרא (שם דף ז ע"א) איתא: אמר רבי אלעזר אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע, שאלמלי כעסתי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, והיינו דקאמר ליה בלעם לבלק (במדבר כג ח) 'מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה'', מלמד שכל אותן הימים לא זעם, וכמה זעמו רגע, וכמה רגע, אמר רבי אבין ואיתימא רבי אבינא רגע כמימריה.

והקשו תוספות (שם ד"ה שאלמלי) מה יכל בלעם לעשות ברגע קטן זה, ותירצו (בתירוצם השני) שאם היה מתחיל את קללתו באותו רגע שהקב"ה כועס, היתה קללה זו מזיקה אף אם המשיך את הקללה לאחר שעבר הרגע שהקב"ה כועס בו.

ואמר על כך הרה"ק היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע וכל שכן במידה טובה שהיא מרובה על מידת פורעניות, שאם התחיל להתפלל בזמן תפלה וגמר לאחר מכן, דחשיב כאלו התפלל כל תפילת שמונה עשרה בזמנה[1].

---

[1] עיין שם שעל פי זה הוא מלמד זכות על אלו שמתחילים את סעודת פורים סמוך לחשיכה, ואת רוב הסעודה הם אוכלים במוצאי פורים, כי כאמור אזלינן בתר זמן תחילת הסעודה, ואם תחילת הסעודה היתה ביום הפורים, נחשבת כל הסעודה כסעודת פורים, עיי"ש.

לא מובן מה הקשר לסעודת פורים, וגם מתוס' רואים רק שאם מתחילים בעת רצון אז גם אם ממשיכים אח"כ זה משתייך לעת רצון ונפעל ומתקבל כאילו נאמר בעת רצון, ולכן לגבי זמן תפילה אם נקבל את החידוש שזמן תפילה זה ענין של עת רצון שייך להביא ראיה מתוס', (וזה חידוש עצום שזה גדר זמן תפילה) אבל לגבי כל שאר דיני הזמנים אין ראיה מהתוס' שאם מתחילים בזמן אפשר להמשיך אח"כ וזה נקרא בזמן.