מכירים את האנשים שלא מוכנים לקבל שיש עוד צד - בנושאים מסוימים?
ואני לא מדבר על ענייני השקפה פוליטיקה וכיו"ב, שבהם יש לכל אחד כמעט נטייה מפלגתית, כמין רפלקס המכריח אותו להיצמד לצד אחד ולשלול את הצד השני,
אז על מה כן?
על נושאים הלכתיים והנהגות.
ולא, אני לא מדבר במקרה שמישהו מכריע כצד אחד.
שכן ההכרעה תלויה איך בנאדם למד את הסוגיא, ומה יצא לו. (ובמקרה פחות טוב ההכרעה ההלכתית נקבעת עפ"י איך שהוא נוהג..)
אלא אני מעורר על חלק אחד - למה אנשים צריכים לשלול שיש עוד צד?
דוגמאות? בבקשה!
פאה נכרית. החלק של ע"ז בפא"נ. גאונים ור"ת. קשר של תפילין. דרכי הלימוד. הנהגת הבית. ועוד ועוד..
אגב, בכל הנידונים הללו, ישנם משני הצדדים שמכחישים את הצד השני. זה אמור להיות כך?
ואני לא מדבר על ענייני השקפה פוליטיקה וכיו"ב, שבהם יש לכל אחד כמעט נטייה מפלגתית, כמין רפלקס המכריח אותו להיצמד לצד אחד ולשלול את הצד השני,
אז על מה כן?
על נושאים הלכתיים והנהגות.
ולא, אני לא מדבר במקרה שמישהו מכריע כצד אחד.
שכן ההכרעה תלויה איך בנאדם למד את הסוגיא, ומה יצא לו. (ובמקרה פחות טוב ההכרעה ההלכתית נקבעת עפ"י איך שהוא נוהג..)
אלא אני מעורר על חלק אחד - למה אנשים צריכים לשלול שיש עוד צד?
דוגמאות? בבקשה!
פאה נכרית. החלק של ע"ז בפא"נ. גאונים ור"ת. קשר של תפילין. דרכי הלימוד. הנהגת הבית. ועוד ועוד..
אגב, בכל הנידונים הללו, ישנם משני הצדדים שמכחישים את הצד השני. זה אמור להיות כך?
