אמונה או ידיעה (11 צופים)

[בד קודש]

כל יהודי יודע לומר "אני מאמין בד'".
אבל האם המילה "אמונה" אכן מדוייקת?

בתורתנו הקדושה ציווה לנו הבורא "וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ד' הוא האלוקים אין עוד מלבדו".
הציווי על ידיעת הבורא ולא להאמין בו.
וידיעה כידוע, סותרת לאמונה. כי כשאני יודע שיש קיר מולי אני לא צריך להאמין שיש קיר מולי...

כך ידעתי עד לא מזמן.
אך השבוע התברר לי שיש כאלו שטוענים שהמצווה היא להאמין בלבד.
לפיכך אני שואל את תלמידי החכמים דכאן, האם יש לכך בסיס או מקור?

 

[אחד יחיד]

כל יהודי יודע לומר "אני מאמין בד'".
אבל האם המילה "אמונה" אכן מדוייקת?

בתורתנו הקדושה ציווה לנו הבורא "וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ד' הוא האלוקים אין עוד מלבדו".
הציווי על ידיעת הבורא ולא להאמין בו.
וידיעה כידוע, סותרת לאמונה. כי כשאני יודע שיש קיר מולי אני לא צריך להאמין שיש קיר מולי...

כך ידעתי עד לא מזמן.
אך השבוע התברר לי שיש כאלו שטוענים שהמצווה היא להאמין בלבד.
לפיכך אני שואל את תלמידי החכמים דכאן, האם יש לכך בסיס או מקור?

לחץ כדי לכווץ...

עד כמה שידוע לי זאת מחלוקת ראשונים.
אבל איני יודע את מקור הדברים.

 

[מחכה]

דרמ''צ לצמח צדק (חב''ד) מצוות האמנת אלוקות סוף אות ב'
שלפי שעיקר ענין זה דידיעת האלהות הוא מושג ונרגש כנ"ל א"כ לא יתכן ציווי ע"ז כי הציווי אינו נופל אלא בדבר שיש בו בחירה (כמ"ש הרמב"ם פ"ב מן השמנה פרקים) אם בדעות או במחשבה ודבור לחשוב או לא לחשוב, לדבר או לא לדבר, לעשות או לא לעשות אבל דבר המורגש ונראה לעין מה יתכן ציווי ע"ז להרגישו או למנוע מהרגיש אחר שמורגש שהרי אנו רואים העולם חי וקיים מחיי החיים וכמשנת"ל פ"א לכן לא מנה זו במנין המצות אמנם הרמב"ם וסיעתו ור' יונה וסיעתו שמנו זה במנין המצות טעמם כי הציווי הוא על העמקת הדעת וההתבוננות בדבר זה הידוע שע"ז יתכן ציווי כי גם שהדבר ידוע אעפ"כ אם לא יתבונן תמיד בזה ויסיח דעתו לדברים אחרים לא יועיל כלום ואפי' שיחשוב זאת במחשבה והרהור לבד אינו כלום אלא צריך להעמיק דעתו דוקא ואז יפתחו המדות כו' וע"ז נאמר וידעת היום והשבות אל לבבך (דברים ד' ל"ט) וגם הציווי הוא על ההאמנה במה שא"א להשיג בדעת כנ"ל וז"ש הרמב"ם בס' המצות שהציווי הוא בהאמנת אלהות ובריש ס' המדע אמר לידע שיש שם מצוי ראשון כו' וכלל בזה ב' דברים שהם ידיעת מציאותו הנודע בדעת וגם האמונה בו והם מצוה א' להשים דעתו ע"ז וגם להאמין כנ"ל והר' יונה עשה מזה שתי מצות מצות האמונה מפסוק אנכי כו' ומצות הדעת מפסוק וידעת היום, ואמר וז"ל ומעלת התבונן בגדולתו ית' כמ"ש וידעת וגו' נמסרו לנו במצות עשה, וכ"כ בספר חרדים משמו, וז"ש החינוך לידע ולהאמין שיש אלוה ר"ל מה שאפשר לידע ידע דייקא ומה שא"א לידע יאמין כמשי"ת ואיהו בשיטת רמב"ם קאזיל דקחשיב להו במצוה א' במנין תרי"ג:

 

[בד קודש]

עד כמה שידוע לי זאת מחלוקת ראשונים.
אבל איני יודע את מקור הדברים.

לחץ כדי לכווץ...

דרמ''צ לצמח צדק (חב''ד) מצוות האמנת אלוקות סוף אות ב'
שלפי שעיקר ענין זה דידיעת האלהות הוא מושג ונרגש כנ"ל א"כ לא יתכן ציווי ע"ז כי הציווי אינו נופל אלא בדבר שיש בו בחירה (כמ"ש הרמב"ם פ"ב מן השמנה פרקים) אם בדעות או במחשבה ודבור לחשוב או לא לחשוב, לדבר או לא לדבר, לעשות או לא לעשות אבל דבר המורגש ונראה לעין מה יתכן ציווי ע"ז להרגישו או למנוע מהרגיש אחר שמורגש שהרי אנו רואים העולם חי וקיים מחיי החיים וכמשנת"ל פ"א לכן לא מנה זו במנין המצות אמנם הרמב"ם וסיעתו ור' יונה וסיעתו שמנו זה במנין המצות טעמם כי הציווי הוא על העמקת הדעת וההתבוננות בדבר זה הידוע שע"ז יתכן ציווי כי גם שהדבר ידוע אעפ"כ אם לא יתבונן תמיד בזה ויסיח דעתו לדברים אחרים לא יועיל כלום ואפי' שיחשוב זאת במחשבה והרהור לבד אינו כלום אלא צריך להעמיק דעתו דוקא ואז יפתחו המדות כו' וע"ז נאמר וידעת היום והשבות אל לבבך (דברים ד' ל"ט) וגם הציווי הוא על ההאמנה במה שא"א להשיג בדעת כנ"ל וז"ש הרמב"ם בס' המצות שהציווי הוא בהאמנת אלהות ובריש ס' המדע אמר לידע שיש שם מצוי ראשון כו' וכלל בזה ב' דברים שהם ידיעת מציאותו הנודע בדעת וגם האמונה בו והם מצוה א' להשים דעתו ע"ז וגם להאמין כנ"ל והר' יונה עשה מזה שתי מצות מצות האמונה מפסוק אנכי כו' ומצות הדעת מפסוק וידעת היום, ואמר וז"ל ומעלת התבונן בגדולתו ית' כמ"ש וידעת וגו' נמסרו לנו במצות עשה, וכ"כ בספר חרדים משמו, וז"ש החינוך לידע ולהאמין שיש אלוה ר"ל מה שאפשר לידע ידע דייקא ומה שא"א לידע יאמין כמשי"ת ואיהו בשיטת רמב"ם קאזיל דקחשיב להו במצוה א' במנין תרי"ג:

לחץ כדי לכווץ...

אחדד את השאלה.
על כל יהודי חובה להאמין. אף אדם שלא קרא ולא שנה, ואף אדם שאין בשכלו להבין מאום, למרות שאין להם אפשרות לדעת - הם חייבים להאמין בד' יתברך ללא פקפוק.
אבל מי שיכול לדעת, האם יש עליו חובה כזו, או שמא האמונה שהיא ללא מחשבה עצמית של האדם, גדולה יותר?

ובקיצור, האם המצווה היא להאמין בלבד או שיותר נעלה זה לדעת?

 

[איש ספר]

צריך את שניהם
צריך להאמין באומנה פשוטה, ובמקביל להעמיק בידיעה, ולאחר כל הידיעה יש לדעת שיש דברים שאנו לא יכולים לדעת ולהיות באומנה פשוטה.

הבעש"ט אמר "נאך מיין אלע השגות איך בין הנאר און איך גלייב"

 

[בד קודש]

צריך את שניהם
צריך להאמין באומנה פשוטה, ובמקביל להעמיק בידיעה, ולאחר כל הידיעה יש לדעת שיש דברים שאנו לא יכולים לדעת ולהיות באומנה פשוטה.

הבעש"ט אמר "נאך מיין אלע השגות איך בין הנאר און איך גלייב"

לחץ כדי לכווץ...

אני קצת מתבייש אבל ליטאי פשוט כמוני לא מבין מה זה נקרא "במקביל"? איך אפשר להישאר באמונה פשוטה אחרי שאנו יודעים?
זאת ועוד, מה נשאר מעל הידיעה, שאת זה אנו לא יכולים לדעת?

 

[מתחילים מחדש]

אני קצת מתבייש אבל ליטאי פשוט כמוני לא מבין איך אפשר להישאר באמונה פשוטה אחרי שאנו יודעים?
זאת ועוד, מה נשאר מעל הידיעה, שאת זה אנו לא יכולים לדעת?

לחץ כדי לכווץ...

עיין בספר "אבי עזרי" בהלכות דעות, מה שהיביא משמיה דהגר"ח זי"ע.

 

[בד קודש]

לליטאי פשוט כמותך כדי לעיין בספר "אבי עזרי" בהלכות דעות, מה שהיביא משמיה דהגר"ח זי"ע.

לחץ כדי לכווץ...

נפלא! לזה חיכיתי.
קודם כל זה ממש לא במקביל אלא "האמונה מתחלת היכן שנגמרת הידיעה".
מה גם שעל זה גופא אני שואל, מה בדיוק אנו לא יודעים?
ומלבד זאת כידוע, האור יחזקאל חלק על זה.

ההבנה שלי בדברי הגר"ח היא, שהוא קורה אמונה למה שהשכל לא יכול לתפוס עד הסוף, למרות שהוא יודע את זה.

 

[מתחילים מחדש]

נפלא! לזה חיכיתי.
קודם כל זה ממש לא במקביל אלא "האמונה מתחלת היכן שנגמרת הידיעה".
מה גם שעל זה גופא אני שואל, מה בדיוק אנו לא יודעים?
ומלבד זאת כידוע, האור יחזקאל חלק על זה.

ההבנה שלי בדברי הגר"ח היא, שהוא קורה אמונה למה שהשכל לא יכול לתפוס עד הסוף, למרות שהוא יודע את זה.

לחץ כדי לכווץ...

מבקשים ממי שיכול להעלות את ה"אבי עזרי" וה"אור יחזקאל".

 

[מתחילים מחדש]

מובא משמיה דהרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע שאמר שהיה לו השגה גדולה, ושמח מאוד.
ואמר, שלא שמח על עצם ההשגה, אלא על זה, שאף לאחר ההשגה, הוא עדיין מאמין שיש גבוה יותר.
ואולי זהו כוונת הגר"ח, וצריך לראות הדברים בפנים.

 

[מחכה]

בתורת החסידות מבואר שישנו ציווי הן על הידיעה והן על האמונה: את מציאותו של ה' והיותו בורא העולם ומחיה אותו (במונחי הקבלה, אור הממלא כל עלמין), ניתן להבין גם על פי שכל, ועל כך מחוייבים "לידע"; אך את שלימותו של ה' הנעלית מהעולמות (אור הסובב כל עלמין), לא ניתן לתפוס בשכל, ולכך זקוקים לאמונה. עוד מבואר, שדוקא על ידי הידיעה וההבנה השכלית ככל האפשרי, מקיימים בשלימות את מצוות האמונה: כאשר ישנם ענינים שמובנים בשכל והאדם אינו מתאמץ להבינם אלא מסתפק באמונה, אמונתו אינה טהורה, מפני שמעורבים בה ענינים פשוטים המובנים בשכל; דוקא אחר שמתאמץ להבין, ומאמין רק במה שלא שייך להבין, אז אמונתו שלימה וטהורה

הרבי מבאר שחלוקים הרמב"ם והראב"ד בענין הידיעה והאמונה: לדעת הראב"ד הם שני ענינים שונים לחלוטין - מה ששייך לשכל, ניתן להבין בשכל, אך את הענינים שלמעלה מהשכל אין לנסות להבין ויש לקבלם באמונה פשוטה. לדעת הרמב"ם, גם את האמונה שלמעלה מהשכל יש לנסות להבין ככל הניתן בידיעה שכלית. שיטת אדמו"ר הזקן בספר התניא דומה לשיטת הרמב"ם: הספר מיוסד על הידיעה ש"קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", כלומר, שלכל יהודי יש קשר על שכלי לקדוש ברוך הוא מצד האהבה הטבעית, אבל יש להתייגע ב"דרך ארוכה וקצרה", על ידי התבוננות ועבודה, שגם שכל האדם, מידותיו והנהגתו התמידית תהיה בהתאם לאמונתו

 

[עוזי ומגני]

מה גם שעל זה גופא אני שואל, מה בדיוק אנו לא יודעים?

לחץ כדי לכווץ...

איך אפשר בעולם מוגבל כשלנו לדעת את האין סוף?!
הלא, אילו ידעתיו הייתיו...
אנו מצווים בוידעת היום כי הוויה הוא האלוקים, לעסוק בכך כל ימינו עד כמה שידענו מגעת,
אולם א"א לנו את המלאכה להשלים,
ומש"ה אנו יש לנו את מצוות האמונה, להאמין שכן הוא, גם מה שעוד לא השגנו בידיעתנו..

 

[בד קודש]

בתורת החסידות מבואר שישנו ציווי הן על הידיעה והן על האמונה: את מציאותו של ה' והיותו בורא העולם ומחיה אותו (במונחי הקבלה, אור הממלא כל עלמין), ניתן להבין גם על פי שכל, ועל כך מחוייבים "לידע"; אך את שלימותו של ה' הנעלית מהעולמות (אור הסובב כל עלמין), לא ניתן לתפוס בשכל, ולכך זקוקים לאמונה. עוד מבואר, שדוקא על ידי הידיעה וההבנה השכלית ככל האפשרי, מקיימים בשלימות את מצוות האמונה: כאשר ישנם ענינים שמובנים בשכל והאדם אינו מתאמץ להבינם אלא מסתפק באמונה, אמונתו אינה טהורה, מפני שמעורבים בה ענינים פשוטים המובנים בשכל; דוקא אחר שמתאמץ להבין, ומאמין רק במה שלא שייך להבין, אז אמונתו שלימה וטהורה

הרבי מבאר שחלוקים הרמב"ם והראב"ד בענין הידיעה והאמונה: לדעת הראב"ד הם שני ענינים שונים לחלוטין - מה ששייך לשכל, ניתן להבין בשכל, אך את הענינים שלמעלה מהשכל אין לנסות להבין ויש לקבלם באמונה פשוטה. לדעת הרמב"ם, גם את האמונה שלמעלה מהשכל יש לנסות להבין ככל הניתן בידיעה שכלית. שיטת אדמו"ר הזקן בספר התניא דומה לשיטת הרמב"ם: הספר מיוסד על הידיעה ש"קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", כלומר, שלכל יהודי יש קשר על שכלי לקדוש ברוך הוא מצד האהבה הטבעית, אבל יש להתייגע ב"דרך ארוכה וקצרה", על ידי התבוננות ועבודה, שגם שכל האדם, מידותיו והנהגתו התמידית תהיה בהתאם לאמונתו

לחץ כדי לכווץ...

"שלימותו של ד' הנעלית מהעולמות"
אלו מילים יפות אך ללא הגדרה.
אני שואל - מה בדיוק אני - כיהודי מחוייב להאמין ולא לדעת?
את עצם היותו? אני יכול להבין.
את ייחודו? אני יכול להבין.
גם את אחדותו השלימה (שאין ייחוד כמוהו) אני יכול להבין.
את זה שהוא למעלה מהזמן? אני יכול להבין.
למעלה מהמקום? אני יכול להבין.
במה להאמין?

 

[בד קודש]

איך אפשר בעולם מוגבל כשלנו לדעת את האין סוף?!
הלא, אילו ידעתיו הייתיו...
אנו מצווים בוידעת היום כי הוויה הוא האלוקים, לעסוק בכך כל ימינו עד כמה שידענו מגעת,
אולם א"א לנו את המלאכה להשלים,
ומש"ה אנו יש לנו את מצוות האמונה, להאמין שכן הוא, גם מה שעוד לא השגנו בידיעתנו..

לחץ כדי לכווץ...

אילו ידעתיו לא עניינו לכאן כלל.
אולי תבאר לי מה בדיוק אני צריך להאמין ביחס ל"ידעתיו"?
הבורא נעלם מאיתנו ואין שייך בזה אמונה כלל.

 

[איש ספר]

"שלימותו של ד' הנעלית מהעולמות"
אלו מילים יפות אך ללא הגדרה.
אני שואל - מה בדיוק אני - כיהודי מחוייב להאמין ולא לדעת?
את עצם היותו? אני יכול להבין.
את ייחודו? אני יכול להבין.
גם את אחדותו השלימה (שאין ייחוד כמוהו) אני יכול להבין.
את זה שהוא למעלה מהזמן? אני יכול להבין.
למעלה מהמקום? אני יכול להבין.
במה להאמין?

לחץ כדי לכווץ...

ידיעה ובחירה אתה מבין?
אחדותו השלימה אתה באמת מבין? א"כ איך זה הולך ביחד עם מידותיו?
וכו 'וכו'

יש גבוה מעל גבוה ושם באה האמונה, כשמעמיקים באחדות הויה רואים כל הזמן שיש דברים שאינם מושגים בשכל.

בנוסף יש אמונה פשוטה שהיא לפני הידיעה! שזו אמונה שנמצאת בכל יהודי שיש הויה ברוך הוא כי כך קיבלנו מאבותינו , בנוסף לאמונה סגולית שטבע ה' בנו.

 

[עוזי ומגני]

אילו ידעתיו לא עניינו לכאן כלל.
אולי תבאר לי מה בדיוק אני צריך להאמין ביחס ל"ידעתיו"?
הבורא נעלם מאיתנו ואין שייך בזה אמונה כלל.

לחץ כדי לכווץ...

אם הוא נעלם, ואעפ"כ אתה מסכים על קיומו, אתה יודע? או מאמין?
מי שלא היה באמריקה הוא לא יודע על קיומו של אמריקה, הוא מאמין שהוא קיים, ממכלול כל הידיעות החושיות שיש לו,
מאמין זה לא דבר שניתן לפיקפוק או להפרכה, אלא כל דבר שלא הושג באופן חושי,
שמישהו אומר לך, קוראים לך בדלת, ואתה הולך לדלת, אתה לא יודע שמשהו מחכה לך בדלת, אתה מאמין שמשהו מחכה לך בדלת.

 

[מחכה]

יש גדרים בידיעה
א. ידיעת החיוב
ב. ידיעת השלילה
ג. מה שלמעלה מידיעת השלילה יודעים רק על הימצאותו
האמונה היא למעלה מידיעה.

 

[בד קודש]

אם הוא נעלם, ואעפ"כ אתה מסכים על קיומו, אתה יודע? או מאמין?
מי שלא היה באמריקה הוא לא יודע על קיומו של אמריקה, הוא מאמין שהוא קיים, ממכלול כל הידיעות החושיות שיש לו,
מאמין זה לא דבר שניתן לפיקפוק או להפרכה, אלא כל דבר שלא הושג באופן חושי,
שמישהו אומר לך, קוראים לך בדלת, ואתה הולך לדלת, אתה לא יודע שמשהו מחכה לך בדלת, אתה מאמין שמשהו מחכה לך בדלת.

לחץ כדי לכווץ...

ממש לא.
אני יודע שהבורא קיים.
א. מעצם קיומו של העולם.
ב. כי סב סבו של סבי היה במעמד הר סיני.

לזה קוראים הוכחות נסיבתיות.
אתה יודע שקיימת פצצת אטום למרות שמעולם לא ראית אותה בעיניך. ותמונות סרטונים אפשר לעשות בתכנת מחשב...
אבל יש לך הוכחות נסיבתיות לקיומה, כמו עיתונות התקופה או עדות כתובה ממי שראה אותה וכו'.

אמונה היא דבר מעורפל.
בשביל להאמין אני צריך לבטוח באדם שסיפר לי - במאה אחוז.
והוא המקור היחיד שלי לסיפור.
יש דבר כזה ביהדות?

 

[בד קודש]

ידיעה ובחירה אתה מבין?

לחץ כדי לכווץ...

א. כן. מאחר ואינו גוף, הרי שידיעתו אינה ידיעת הגוף. וממילא ישנה בחירה לאדם והיא לא סותרת את ידיעתו.
ב. אמנם, אין לנו בזה הבנה גמורה, מאחר ואין לנו מושג מהו באמת דבר רוחני שאינו גוף.
ג. זה ידיעה ברורה, אבל לא עד סוף ההבנה. האם לזה אתה קורא אמונה?
ד. עצם הידיעה ובחירה, אינה עצם חיוב האמונה.

אחדותו השלימה אתה באמת מבין? א"כ איך זה הולך ביחד עם מידותיו?
וכו 'וכו'

לחץ כדי לכווץ...

כנ"ל אותיות א' ב' וג'.

בנוסף יש אמונה פשוטה שהיא לפני הידיעה! שזו אמונה שנמצאת בכל יהודי שיש הויה ברוך הוא כי כך קיבלנו מאבותינו

לחץ כדי לכווץ...

עי' בתשובתי הקודמת.
אבותינו סיפרו לנו איננה אמונה אלא ידיעה ברורה.
בדיוק כמו ידיעת האטום - להבדיל.

בנוסף לאמונה סגולית שטבע ה' בנו.

לחץ כדי לכווץ...

מה זה אומר ולמה זה נוגע?

 

[בד קודש]

א. ידיעת החיוב
ב. ידיעת השלילה
ג. מה שלמעלה מידיעת השלילה יודעים רק על הימצאותו

לחץ כדי לכווץ...

לא נתבאר.

האמונה היא למעלה מידיעה.

לחץ כדי לכווץ...

לא נתבאר כלל.