אייר כ"א אייר - יום פטירת רבי שמריהו יוסף קרליץ (1 צופה)

[גרינפלד]

הרב שמריהו יוסף קרליץ (תרי"ב – כ"א באייר תרע"ו) היה רבה של קוסובה במשך שלושים וארבע שנים; אביו של החזון איש ואבי משפחת קרליץ שהצמיחה מתוכה רבנים וגדולי תורה ידועים.

רבי שמריהו יוסף קרליץ נולד בקוסובה שבאימפריה הרוסית (בתחומי בלארוס של ימינו), שם התגורר אביו הרב שמשון קרליץ, וכן כמה מצאצאי הרב אריה לייב הלוי אפשטיין, בעל "הפרדס", שהיה מאבות משפחתו. בשנת תרל"ד נישא לראשה-לאה, בתו הבכורה של קרוב משפחתו הרב שאול קצנלנבוגן, רבה של קוסובה. בשנת תרמ"ב עזב חותנו את הרבנות בקוסובה לטובת הרבנות בקוברין, והרב קרליץ התמנה תחתיו כרבה של קוסובה. נהג להשיב על שאלות בהלכה שהופנו אליו על ידי יהודי האזור, אך בענוותנותו הקפיד להוסיף בסופן כי "הלכה למעשה יש לשאול בזה את פי גדולי הדור". הוא וחותנו ניהלו מאבק בהשפעה החילונית, ובין היתר נהגו לאסוף ספרות חילונית ולשרפה.

הקים בקוסובה ישיבה לצעירים בראשותו, ובין תלמידיו היה בנו אברהם ישעיהו. בשנת תרע"א, כחמש שנים לפני פטירת הרב שמריהו יוסף קרליץ, יצא לאור ספרו הראשון של בנו אברהם ישעיהו שנשא את השם "חזון איש". הספר יצא בעילום שם, אולם האב היה מהיחידים שידעו את זהות המחבר.

הרב שמריהו יוסף קרליץ הנהיג את קהילתו עד לפטירתו בשנת תרע"ו. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, ובנו החזון איש נאלץ לגלות למינסק ולא השתתף בהלווית אביו. אשתו, ראשה לאה קרליץ, עלתה בשנות ה-30 לארץ ישראל. נפטרה בי"ט בחשוון תש"א ונקברה בבית הקברות בהר הזיתים.​

 

[גרינפלד]

סיפר מרן החזו"א על אביו הגאון ר' שמריהו יוסף זצ"ל, שפ"א צם ביום כיפור עד כעשר דקות לפני השקיעה, כי שיער לנפשו וקבע שעד אז יכול ומותר לו לצום!​

(דרך שיחה עמ' שפא)

 

[הצעיר שבחבורה]

ובנו החזון איש נאלץ לגלות למינסק ולא השתתף בהלווית אביו

לחץ כדי לכווץ...

וליתר דיוק, לא ידע על פטירתו, אלא בשמועה רחוקה, בערב ראש השנה דשנה הנ"ל.

 

[הצעיר שבחבורה]

כ"א באייר תרע"ו)

לחץ כדי לכווץ...

תרע"ז, כפי שעולה מדברי בנו הגדול