ספירת העומר איסור לשמוע מוזיקה (7 צופים)

[חזיא לרדיא]

מדוע אסור לשמוע שירי רגש בספירת העומר, אם אינם משמחים, ורק מביאים לכאו' להתקרבות להקב"ה.

 

[צריך ביאור]

כמדומה שבעיקרון כל השנה אסור לשמוע שירים ומוזיקה אלא שבשאר ימות השנה התירו ובספירת העומר נשאר האיסור המקורי

 

[מנורה בדרום]

בחיובי אבילות יש דינים לא תמיד בהקשר לשמחה.
גזרו שלא לשמוע מוזיקה.
ועיין כאןhttps://==/threads/שמיעת-שירים-שקטים-בספירת-העומר.5492/

 

[חפץ בחיים]

לדעתי המושג שמחה לא מתפרש אצלינו נכון. אנחנו חושבים ששמחה זה מצצ'ב וריקודים...
האמת היא ששמחה היא תחושת התרחבות או שלמות פנימית (ואם תרצה להגדירה יש בנותן טעם לפתוח אשכול נפרד) ויכולה בהחלט להגיע על ידי שירי רגש ושירים שקטים

 

[בדן]

מדוע אסור לשמוע שירי רגש בספירת העומר, אם אינם משמחים, ורק מביאים לכאו' להתקרבות להקב"ה.

שמעתי פעם מאדם גדול אחד שפשוט לו ששירים כה"ג מותר לשמוע גם בת"ב, ולדבריו 'אין הבדל בין לשמוע איכה בלי או עם גיטרה', ובזמן חז"ל בלוייות היו חלילים שקוננו ועוררו לבכי.
רק ש'טכנית' ה'עוילם' יחליק מהר משירים כאלו לדומים להם ומהדומים להם לרחוקים וכו' ותותר הרצועה, וע"כ אמרו דרך כלל שאסור לשמוע שירים בלא חילוק.

 

[חזיא לרדיא]

לדעתי המושג שמחה לא מתפרש אצלינו נכון. אנחנו חושבים ששמחה זה מצצ'ב וריקודים...
האמת היא ששמחה היא תחושת התרחבות או שלמות פנימית (ואם תרצה להגדירה יש בנותן טעם לפתוח אשכול נפרד) ויכולה בהחלט להגיע על ידי שירי רגש ושירים שקטים

אני חולק על דבריך, וחושב ששירי רגש אינם מביאים לידי שמחה כלל, אלא להיפך ואף פעמים שמביאה לידי בכי והתרגשות גדולה יותר לחורבן הבית, וכמו שאמר בדן שאין הבדל בין איכה עם גיטרה לבלי, והוכחה לדבר כמו שאמר בדן שבזמן הגמ' היה חלילים בלוויות כדי לעורר הציבור.

 

[חזיא לרדיא]

כמדומה שבעיקרון כל השנה אסור לשמוע שירים ומוזיקה אלא שבשאר ימות השנה התירו ובספירת העומר נשאר האיסור המקורי

הא גופא קשיא, מדוע אסור לשמוע שירי רגש אף במשך השנה.

 

[חפץ בחיים]

אני חולק על דבריך, וחושב ששירי רגש אינם מביאים לידי שמחה כלל, אלא להיפך ואף פעמים שמביאה לידי בכי והתרגשות גדולה יותר לחורבן הבית, וכמו שאמר בדן שאין הבדל בין איכה עם גיטרה לבלי, והוכחה לדבר כמו שאמר בדן שבזמן הגמ' היה חלילים בלוויות כדי לעורר הציבור.

מן הסתם דשרי לקונן בימי בספירה עם חלילים ומקוננת..
ומן הסתם שרי אף בת"ב לא גרע ממי שמתו מוטל לפניו
כוונתי הייתה לשירי רגש בפשטות כמו המצויים אצל בני התורה, שירי כיסופים הנוגעים ללב. ברור שזה שהשיר אינו מקפיץ אינו סיבה לדון אותו כשיר עצוב..

 

[בדן]

כוונתי הייתה לשירי רגש בפשטות כמו המצויים אצל בני התורה, שירי כיסופים הנוגעים ללב. ברור שזה שהשיר אינו מקפיץ אינו סיבה לדון אותו כשיר עצוב..

לזה כיוונתי

רק ש'טכנית' ה'עוילם' יחליק מהר משירים כאלו לדומים להם ומהדומים להם לרחוקים וכו' ותותר הרצועה, וע"כ אמרו דרך כלל שאסור לשמוע שירים בלא חילוק.

 

[חזיא לרדיא]

מן הסתם דשרי לקונן בימי בספירה עם חלילים ומקוננת..
ומן הסתם שרי אף בת"ב לא גרע ממי שמתו מוטל לפניו
כוונתי הייתה לשירי רגש בפשטות כמו המצויים אצל בני התורה, שירי כיסופים הנוגעים ללב. ברור שזה שהשיר אינו מקפיץ אינו סיבה לדון אותו כשיר עצוב..

לכאו' לא צריך שהשיר יהיה שיר עצוב כדי שיהיה מותר לשמוע אותו בספירת העומר מספיק שאינו משמח, וא"כ כל השירי רגש שאינם משמחים יהיה מותר לשמוע אותם, אלא א"כ נימא שעשו גדר שלא לשמוע כלל.

 

[צריך ביאור]

הא גופא קשיא, מדוע אסור לשמוע שירי רגש אף במשך השנה.

משום שמקור האיסור היה משום חורבן הבית ושם נאסרו כל השירים משום חומרת הענין שיש חשש שמא יהיו שמחים אפילו בשירים שקטים וכן בספירת העומר נשאר אותו איסור ובאותו חומרת איסור

 

[אמרי שפר]

מדוע אסור לשמוע שירי רגש בספירת העומר, אם אינם משמחים, ורק מביאים לכאו' להתקרבות להקב"ה.

אתה מניח שאסור?
פשוט שמותר
מי שאומר שאסור הוא המחדש!
אין תזכורת כלל בפוסקים הקדמונים לאיסור מיוחד של שמיעת שירים בכלי זמר בימי הספירה!
האיסור היחיד המוזכר במ״ב בשם מג״א הוא שגזרו על ריקודים ומחולות של רשות
אלא כמו שכתבו פה רבים הנידון הוא מחמת האיסור שגזרו אחרי חורבן הבית שלא לנגן ולשמוע בכלי זמר
וגם איסור זה לפי פסק הרמ״א כדעת רש״י ותוס׳ בגיטין אינו אלא מתי שמתענג ביותר כמו המלכים שהולכים לישון וקמים בכלי זמר או על היין, אבל שירות ותשבחות או שאר שירים שאינו מתענג ביותר לא גזרו כלל, והן אמנם שמבואר במ״ב בשם הב״ח ופוסקים שיש להחמיר כדעת המחבר לאסור כלי זמר, כבר כתבו גדולי הפוסקים שכהיום נהגו כהרמ״א מכיון שלאנשים קשה בלי שירים וכו׳
ומכיון שכך לא נאמר כל איסור מיוחד בספירת העומר יותר מאשר כל השנה, אלא רק איסור ריקודים ומחולות של רשות!
ולאחר כל ההקדמה הזו אני מצרף סיכום של הלכות אלו שכתבתי פעם ליקוט מדברי רבותינו האחרונים ופוסקי זמנינו בעניין שירה בימי הספירה:
[1] הליכות שלמה הל' ספירת העומר פי"א הי"ד, כתב דשירה המרוממת את האדם ואינה מביאתו לידי ריקוד ומחול מותרת, וכן שמיעת פרקי חזנות ונגינות קלאסיות יש להתיר, אבל שירה המביאתו לידי ריקוד ומחול אסורה מדין ריקודין ומחולות, ואין חילוק בין שירה בפה לשירה בכלי מה״ט, וכ״כ בשו״ת שואלין ודורשין ח״ד סי׳ ל״ז (להגר״א שלזינגר שליט״א) וז״ל ״ כל אדם יש לו בביתו מכשירי הקלטה וקלטות לרוב, ואין הדברים משמחים כל כך כמו בשנים שעברו, שלא היו רגילים בכל אלו. וגם לרבים זה נחשב להם כרפואת הנפש לשמוע זמירות ופסוקים עם כלי זמר, והדבר מציל אותם מדיכאון מחשבות רעות וזרות. ומקיימים מאמר קדושים "מצוה גדולה להיות בשמחה" גם בימי הספירה, שעכ"פ איננו מראים את השמחה בחוץ, אבל בפנימיות יש להיות שמח כי העצבות מביאה את האדם לידי חטאים ומרעין בישין״ על כן הדבר פשוט דיש להתיר לשמוע נגינה שקטה גם עם ליווי של כלי זמר בימי הספירה וכן שמעתי בשם רבנים גדולים וחשובים שליט"א״ עכ״ל, ועיי״ש שהביא שכן שמע מהגרח״פ שיינברג זצוק״ל ומהגר״א נבנצאל שליט״א, וכ״כ בשם בעל האבני ישפה (הגרי״פ פינהדלר זצוק״ל), וכ״כ בשו״ת בנין אריאל עמ׳ ס״ג (להגרז״נ גולדברג זצוק״ל) וכן שמעתי להתיר ממרן רה״י הגרמ״מ פרבשטיין שליט״א ושמעתי עדים נאמנים שכן נהג בעצמו, וסברתו היתה דהשו״ע והרמ״א שנחלקו בעניין שמיעת כלי זמר בזה״ז לא חילקו בין ספירת העומר לשאר ימות השנה, ואם סומכים להקל כהרמ״א בשאר ימות השנה אין לנו להחמיר יותר בספירת העומר ויש להביא עוד הרבה פוסקים בזה אך אטו כי רוכלא אנן. מ״מ היוצא מהדברים, דהמג״א שאסר ריקודין ומחולות של רשות לא כתב כלל איסור לגבי כלי זמר שהיו גם היו מאז ומעולם, וגם כלי זמר שנאסרו כל השנה לאחר החורבן הרי זה רק אם מתענג ביותר וכמש״כ לעיל בהרחבה, ופשוט הוא שכיום שהמוזיקה בכלי זמר מצויה כ״כ לכל צורב (תרתי משמע) ואין בה הנאה מרובה כלל ולא שיך לדמות כלל להנאה שהיתה בזמנם מכלי זמר וכדומה, א״כ אין להחמיר כלל בשמיעת מוזיקה שאינה מביאה לידי ריקוד ומחול אף בימי הספירה.
אמנם יש מגדולי הפוסקים שחידשו להמנע בימי הספירה משמיעת כלי זמר ה״ה בשו"ת אג"מ או"ח ח"ג סי' פ"ז וח"א י' קס"ו, חוט שני שבת ח"ד עמ' שע"ט דכתב דשיר של מוסר שאינו דרך שמחה מותר ושיר של שמחה אסור, אלא דהוסיף שם דכיון דגזרו כל השנה שלא לנגן בכלי שיר אזי אף בכה"ג שמותר כל השנה בוודאי יש להחמיר בימים אלו, וכ"כ בשו"ת יחוה דעת ח"ו סי' ל"ד ובחזון עובדיה הלכות יו״ט דנכון להחמיר שלא לשמוע מוזיקה מכלי זמר בספירת העומר.

 

[אמרי שפר]

וצריך להדגיש משהו מאד חשוב
אין איסור לשמוח בספירת העומר!
הזמן היחיד בשנה שכתוב עליו ״ממעטין בשמחה״ הוא חודש אב
ימי ספירת העומר הם ימים רגילים לכל דבר ואפילו נחשבים כחול המועד של פסח ושבועות כמבואר ברמב״ן ואכמ״ל
בחלק גדול מימי הספירה לא אומרים תחנון
ימים אלו הם ימים שנהגו בהם מנהגים מסוימים של אבלות בגלל מיתת תלמידי ר״ע
מה שגזרו חז״ל גזרו, מה שלא גזרו לא גזרו, וכמו שאין לנו להוסיף על איסור תספורת איסורים נוספים כך אין לנו להוסיף על איסור ריקודים ומחולות איסורים נוספים

 

[צריך ביאור]

אתה מניח שאסור?
פשוט שמותר
מי שאומר שאסור הוא המחדש!
אין תזכורת כלל בפוסקים הקדמונים לאיסור מיוחד של שמיעת שירים בכלי זמר בימי הספירה!
האיסור היחיד המוזכר במ״ב בשם מג״א הוא שגזרו על ריקודים ומחולות של רשות
אלא כמו שכתבו פה רבים הנידון הוא מחמת האיסור שגזרו אחרי חורבן הבית שלא לנגן ולשמוע בכלי זמר
וגם איסור זה לפי פסק הרמ״א כדעת רש״י ותוס׳ בגיטין אינו אלא מתי שמתענג ביותר כמו המלכים שהולכים לישון וקמים בכלי זמר או על היין, אבל שירות ותשבחות או שאר שירים שאינו מתענג ביותר לא גזרו כלל, והן אמנם שמבואר במ״ב בשם הב״ח ופוסקים שיש להחמיר כדעת המחבר לאסור כלי זמר, כבר כתבו גדולי הפוסקים שכהיום נהגו כהרמ״א מכיון שלאנשים קשה בלי שירים וכו׳
ומכיון שכך לא נאמר כל איסור מיוחד בספירת העומר יותר מאשר כל השנה, אלא רק איסור ריקודים ומחולות של רשות!
ולאחר כל ההקדמה הזו אני מצרף סיכום של הלכות אלו שכתבתי פעם ליקוט מדברי רבותינו האחרונים ופוסקי זמנינו בעניין שירה בימי הספירה:
[1] הליכות שלמה הל' ספירת העומר פי"א הי"ד, כתב דשירה המרוממת את האדם ואינה מביאתו לידי ריקוד ומחול מותרת, וכן שמיעת פרקי חזנות ונגינות קלאסיות יש להתיר, אבל שירה המביאתו לידי ריקוד ומחול אסורה מדין ריקודין ומחולות, ואין חילוק בין שירה בפה לשירה בכלי מה״ט, וכ״כ בשו״ת שואלין ודורשין ח״ד סי׳ ל״ז (להגר״א שלזינגר שליט״א) וז״ל ״ כל אדם יש לו בביתו מכשירי הקלטה וקלטות לרוב, ואין הדברים משמחים כל כך כמו בשנים שעברו, שלא היו רגילים בכל אלו. וגם לרבים זה נחשב להם כרפואת הנפש לשמוע זמירות ופסוקים עם כלי זמר, והדבר מציל אותם מדיכאון מחשבות רעות וזרות. ומקיימים מאמר קדושים "מצוה גדולה להיות בשמחה" גם בימי הספירה, שעכ"פ איננו מראים את השמחה בחוץ, אבל בפנימיות יש להיות שמח כי העצבות מביאה את האדם לידי חטאים ומרעין בישין״ על כן הדבר פשוט דיש להתיר לשמוע נגינה שקטה גם עם ליווי של כלי זמר בימי הספירה וכן שמעתי בשם רבנים גדולים וחשובים שליט"א״ עכ״ל, ועיי״ש שהביא שכן שמע מהגרח״פ שיינברג זצוק״ל ומהגר״א נבנצאל שליט״א, וכ״כ בשם בעל האבני ישפה (הגרי״פ פינהדלר זצוק״ל), וכ״כ בשו״ת בנין אריאל עמ׳ ס״ג (להגרז״נ גולדברג זצוק״ל) וכן שמעתי להתיר ממרן רה״י הגרמ״מ פרבשטיין שליט״א ושמעתי עדים נאמנים שכן נהג בעצמו, וסברתו היתה דהשו״ע והרמ״א שנחלקו בעניין שמיעת כלי זמר בזה״ז לא חילקו בין ספירת העומר לשאר ימות השנה, ואם סומכים להקל כהרמ״א בשאר ימות השנה אין לנו להחמיר יותר בספירת העומר ויש להביא עוד הרבה פוסקים בזה אך אטו כי רוכלא אנן. מ״מ היוצא מהדברים, דהמג״א שאסר ריקודין ומחולות של רשות לא כתב כלל איסור לגבי כלי זמר שהיו גם היו מאז ומעולם, וגם כלי זמר שנאסרו כל השנה לאחר החורבן הרי זה רק אם מתענג ביותר וכמש״כ לעיל בהרחבה, ופשוט הוא שכיום שהמוזיקה בכלי זמר מצויה כ״כ לכל צורב (תרתי משמע) ואין בה הנאה מרובה כלל ולא שיך לדמות כלל להנאה שהיתה בזמנם מכלי זמר וכדומה, א״כ אין להחמיר כלל בשמיעת מוזיקה שאינה מביאה לידי ריקוד ומחול אף בימי הספירה.
אמנם יש מגדולי הפוסקים שחידשו להמנע בימי הספירה משמיעת כלי זמר ה״ה בשו"ת אג"מ או"ח ח"ג סי' פ"ז וח"א י' קס"ו, חוט שני שבת ח"ד עמ' שע"ט דכתב דשיר של מוסר שאינו דרך שמחה מותר ושיר של שמחה אסור, אלא דהוסיף שם דכיון דגזרו כל השנה שלא לנגן בכלי שיר אזי אף בכה"ג שמותר כל השנה בוודאי יש להחמיר בימים אלו, וכ"כ בשו"ת יחוה דעת ח"ו סי' ל"ד ובחזון עובדיה הלכות יו״ט דנכון להחמיר שלא לשמוע מוזיקה מכלי זמר בספירת העומר.

שמעתי פעם שיש שאסרו כלל לשמוע מוזיקה בספירת העומר מטייפ או כל כלי שמשמיע שירים משום שזה עצמו נקרא כלי נגינה ואולי זה סברא גם לגבי שירים שקטים

 

[אמרי שפר]

שמעתי פעם שיש שאסרו כלל לשמוע מוזיקה בספירת העומר מטייפ או כל כלי שמשמיע שירים משום שזה עצמו נקרא כלי נגינה ואולי זה סברא גם לגבי שירים שקטים

יש דעות הסוברות שכל מוזיקה מוקלטת היא נחשבת ככלי זמר ולכן לדעתם אסור גם מוזיקה וואקלית הנהוגה במחוזותינו... (כך דעת השה״ל ועוד)
אבל לפי מה שכתבתי כלל לא נאסר כלי זמר בספירת העומר וכנ״ל

 

[צריך ביאור]

יש דעות הסוברות שכל מוזיקה מוקלטת היא נחשבת ככלי זמר ולכן לדעתם אסור גם מוזיקה וואקלית הנהוגה במחוזותינו... (כך דעת השה״ל ועוד)
אבל לפי מה שכתבתי כלל לא נאסר כלי זמר בספירת העומר וכנ״ל

הסיבה היא משום שזה נחשב כניגון וגם לדעת הפוסקים שאתה הבאת אסור לנגן ממש בכלי נגינה שירים שקטים

 

[אמרי שפר]

הסיבה היא משום שזה נחשב כניגון וגם לדעת הפוסקים שאתה הבאת אסור לנגן ממש בכלי נגינה שירים שקטים

ראשית לדעת הגרש״ז מותר גם בכלי זמר ממש מכיון שאינו מביא לידי ריקוד ומחול
וגם לדעת שאר הפוסקים המובאים שם הכוונה שמכיון שכהיום המוזיקה מצויה ביותר לכל אחד ואחד ממילא אין שמחה מיוחדת ותענוג מיוחד בשמיעת שירה בכלי זמר
ולכן גם אם נגדיר את זה ככלי זמר, לשיטות אלו הפוסקים יהיה מותר
בוודאי שמי שסבר שזה נחשב כלי זמר הוא בא לומר שממילא יהיה אסור כל השנה, אבל לא לשיטה זו דברנו

 

[צריך ביאור]

ראשית לדעת הגרש״ז מותר גם בכלי זמר ממש מכיון שאינו מביא לידי ריקוד ומחול
וגם לדעת שאר הפוסקים המובאים שם הכוונה שמכיון שכהיום המוזיקה מצויה ביותר לכל אחד ואחד ממילא אין שמחה מיוחדת ותענוג מיוחד בשמיעת שירה בכלי זמר
ולכן גם אם נגדיר את זה ככלי זמר, לשיטות אלו הפוסקים יהיה מותר
בוודאי שמי שסבר שזה נחשב כלי זמר הוא בא לומר שממילא יהיה אסור כל השנה, אבל לא לשיטה זו דברנו

לשיטות שהבאת מותר רק לשמוע מכלי נגינה שירים שקטים או אפילו לנגן ממש בכלי נגינה שירים שקטים מותר?

 

[אמרי שפר]

לשיטות שהבאת מותר רק לשמוע מכלי נגינה שירים שקטים או אפילו לנגן ממש בכלי נגינה שירים שקטים מותר?

לכאורה לסברתם אין כל הבדל
בוודאי לפי מש״כ הגרש״ז שכל החשש לשמוע בכלי זמר בימי הספירה הוא משום גזירת ריקוד ומחול של המג״א ממילא שירים שאינם מביאים לידי ריקוד ומחול מותרים אפילו בכלי זמר ממש

 

[צריך ביאור]

לכאורה לסברתם אין כל הבדל
בוודאי לפי מש״כ הגרש״ז שכל החשש לשמוע בכלי זמר בימי הספירה הוא משום גזירת ריקוד ומחול של המג״א ממילא שירים שאינם מביאים לידי ריקוד ומחול מותרים אפילו בכלי זמר ממש

מסברא ברור לי שאסור לנגן בכלי גם שירים שקטים ויש חילוק בין שמיעת שירים לניגון שירים