ספירת העומר איסור לשמוע מוזיקה (9 צופים)

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אתה מניח שאסור?
פשוט שמותר
מי שאומר שאסור הוא המחדש!
אין תזכורת כלל בפוסקים הקדמונים לאיסור מיוחד של שמיעת שירים בכלי זמר בימי הספירה!
האיסור היחיד המוזכר במ״ב בשם מג״א הוא שגזרו על ריקודים ומחולות של רשות
אלא כמו שכתבו פה רבים הנידון הוא מחמת האיסור שגזרו אחרי חורבן הבית שלא לנגן ולשמוע בכלי זמר
וגם איסור זה לפי פסק הרמ״א כדעת רש״י ותוס׳ בגיטין אינו אלא מתי שמתענג ביותר כמו המלכים שהולכים לישון וקמים בכלי זמר או על היין, אבל שירות ותשבחות או שאר שירים שאינו מתענג ביותר לא גזרו כלל, והן אמנם שמבואר במ״ב בשם הב״ח ופוסקים שיש להחמיר כדעת המחבר לאסור כלי זמר, כבר כתבו גדולי הפוסקים שכהיום נהגו כהרמ״א מכיון שלאנשים קשה בלי שירים וכו׳
ומכיון שכך לא נאמר כל איסור מיוחד בספירת העומר יותר מאשר כל השנה, אלא רק איסור ריקודים ומחולות של רשות!
ולאחר כל ההקדמה הזו אני מצרף סיכום של הלכות אלו שכתבתי פעם ליקוט מדברי רבותינו האחרונים ופוסקי זמנינו בעניין שירה בימי הספירה:
[1] הליכות שלמה הל' ספירת העומר פי"א הי"ד, כתב דשירה המרוממת את האדם ואינה מביאתו לידי ריקוד ומחול מותרת, וכן שמיעת פרקי חזנות ונגינות קלאסיות יש להתיר, אבל שירה המביאתו לידי ריקוד ומחול אסורה מדין ריקודין ומחולות, ואין חילוק בין שירה בפה לשירה בכלי מה״ט, וכ״כ בשו״ת שואלין ודורשין ח״ד סי׳ ל״ז (להגר״א שלזינגר שליט״א) וז״ל ״ כל אדם יש לו בביתו מכשירי הקלטה וקלטות לרוב, ואין הדברים משמחים כל כך כמו בשנים שעברו, שלא היו רגילים בכל אלו. וגם לרבים זה נחשב להם כרפואת הנפש לשמוע זמירות ופסוקים עם כלי זמר, והדבר מציל אותם מדיכאון מחשבות רעות וזרות. ומקיימים מאמר קדושים "מצוה גדולה להיות בשמחה" גם בימי הספירה, שעכ"פ איננו מראים את השמחה בחוץ, אבל בפנימיות יש להיות שמח כי העצבות מביאה את האדם לידי חטאים ומרעין בישין״ על כן הדבר פשוט דיש להתיר לשמוע נגינה שקטה גם עם ליווי של כלי זמר בימי הספירה וכן שמעתי בשם רבנים גדולים וחשובים שליט"א״ עכ״ל, ועיי״ש שהביא שכן שמע מהגרח״פ שיינברג זצוק״ל ומהגר״א נבנצאל שליט״א, וכ״כ בשם בעל האבני ישפה (הגרי״פ פינהדלר זצוק״ל), וכ״כ בשו״ת בנין אריאל עמ׳ ס״ג (להגרז״נ גולדברג זצוק״ל) וכן שמעתי להתיר ממרן רה״י הגרמ״מ פרבשטיין שליט״א ושמעתי עדים נאמנים שכן נהג בעצמו, וסברתו היתה דהשו״ע והרמ״א שנחלקו בעניין שמיעת כלי זמר בזה״ז לא חילקו בין ספירת העומר לשאר ימות השנה, ואם סומכים להקל כהרמ״א בשאר ימות השנה אין לנו להחמיר יותר בספירת העומר ויש להביא עוד הרבה פוסקים בזה אך אטו כי רוכלא אנן. מ״מ היוצא מהדברים, דהמג״א שאסר ריקודין ומחולות של רשות לא כתב כלל איסור לגבי כלי זמר שהיו גם היו מאז ומעולם, וגם כלי זמר שנאסרו כל השנה לאחר החורבן הרי זה רק אם מתענג ביותר וכמש״כ לעיל בהרחבה, ופשוט הוא שכיום שהמוזיקה בכלי זמר מצויה כ״כ לכל צורב (תרתי משמע) ואין בה הנאה מרובה כלל ולא שיך לדמות כלל להנאה שהיתה בזמנם מכלי זמר וכדומה, א״כ אין להחמיר כלל בשמיעת מוזיקה שאינה מביאה לידי ריקוד ומחול אף בימי הספירה.
אמנם יש מגדולי הפוסקים שחידשו להמנע בימי הספירה משמיעת כלי זמר ה״ה בשו"ת אג"מ או"ח ח"ג סי' פ"ז וח"א י' קס"ו, חוט שני שבת ח"ד עמ' שע"ט דכתב דשיר של מוסר שאינו דרך שמחה מותר ושיר של שמחה אסור, אלא דהוסיף שם דכיון דגזרו כל השנה שלא לנגן בכלי שיר אזי אף בכה"ג שמותר כל השנה בוודאי יש להחמיר בימים אלו, וכ"כ בשו"ת יחוה דעת ח"ו סי' ל"ד ובחזון עובדיה הלכות יו״ט דנכון להחמיר שלא לשמוע מוזיקה מכלי זמר בספירת העומר.

הערוך השלחן כתב שזה ק"ו מריקודין ומחולות, ובשו"ת מנחת יצחק האריך להוכיח שכלי שיר משמחים יותר מריקודים, והארכתי בזה כאן

ספירת העומר - מקורות לאיסור שמיעת מוזיקה בספירת העומר | ענייני דיומא | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

גם כלי זמר שנאסרו כל השנה לאחר החורבן הרי זה רק אם מתענג ביותר וכמש״כ לעיל בהרחבה, ופשוט הוא שכיום שהמוזיקה בכלי זמר מצויה כ״כ לכל צורב (תרתי משמע) ואין בה הנאה מרובה כלל ולא שיך לדמות כלל להנאה שהיתה בזמנם מכלי זמר וכדומה

אינו נכון דהרי בזמנם עכ"פ שירה בפה היה מצוי לכל א', ואעפ"כ אסרו למי שרגיל לשורר בפה, וכמו שדייק הכנסת הגדולה (סי' תק"ס ד"ה ותו קשה לי) מהירושלמי [שהוא המקור לאסור למי שרגיל] שסתם ולא חילק. והוסיף הגר"מ קרישפין (בספרו מאמר מרדכי) דהרי בירושלמי הובא על זה קרא דאל תשמח ישראל, ובבבלי (גיטין ז' ע"א) אמרי' דהאי קרא לזמרא דפומא אתא.
וכן משמע להדיא מכל הראשונים דגם רגיל בזמרא דפומא אסיר, (עי' תוס' הרא"ש גיטין ז' ע"א, רבינו ירוחם דף קס"ד ע"ד, טור סי' תק"ס, אגודה גיטין סי' ח').
וכ"כ להדיא הב"ח וז"ל, "ונר' ג"כ מדעת התוס' דלמי שרגיל אסור אפי' בפה, ואפי' בלא משתה". וכן משמע בלבוש (סעיף ה'), ע"ש. [אכן, יש להעיר על זה מלשון הרמ"א, והארכתי במקום אחר].
ויש להוכיח כן מדברי הגמ' (סוטה מ"ח ע"א) שאסר "זמרא דגרדאי" [שירת האורגים], ומשם הוכיחו הב"ח והמג"א ושאר אחרונים שגם שירה בפה שלא על היין אסור. וליישב דעת רש"י ותוס' כתבו האחרונים דהתם האיסור היה מחמת הרגילות (כ"כ יש"ש פ"ק דגיטין סי' י"ז, פרי האדמה לרמב"ם הל' תעניות פ"ה הי"ד ד"ה והנה מרן, שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סוס"י קס"ו, שו"ת יחוה דעת ח"א סי' מ"ה בהערה הד', שו"ת דברי יציב ח"ב סי' רמ"ו או' ג'), הרי שגם רגילות של אנשים פשוטים שמשוררים אסור. ​

 

[אמרי שפר]

אינו נכון דהרי בזמנם עכ"פ שירה בפה היה מצוי לכל א', ואעפ"כ אסרו למי שרגיל לשורר בפה, וכמו שדייק הכנסת הגדולה (סי' תק"ס ד"ה ותו קשה לי) מהירושלמי [שהוא המקור לאסור למי שרגיל] שסתם ולא חילק. והוסיף הגר"מ קרישפין (בספרו מאמר מרדכי) דהרי בירושלמי הובא על זה קרא דאל תשמח ישראל, ובבבלי (גיטין ז' ע"א) אמרי' דהאי קרא לזמרא דפומא אתא.
וכן משמע להדיא מכל הראשונים דגם רגיל בזמרא דפומא אסיר, (עי' תוס' הרא"ש גיטין ז' ע"א, רבינו ירוחם דף קס"ד ע"ד, טור סי' תק"ס, אגודה גיטין סי' ח').
וכ"כ להדיא הב"ח וז"ל, "ונר' ג"כ מדעת התוס' דלמי שרגיל אסור אפי' בפה, ואפי' בלא משתה". וכן משמע בלבוש (סעיף ה'), ע"ש. [אכן, יש להעיר על זה מלשון הרמ"א, והארכתי במקום אחר].
ויש להוכיח כן מדברי הגמ' (סוטה מ"ח ע"א) שאסר "זמרא דגרדאי" [שירת האורגים], ומשם הוכיחו הב"ח והמג"א ושאר אחרונים שגם שירה בפה שלא על היין אסור. וליישב דעת רש"י ותוס' כתבו האחרונים דהתם האיסור היה מחמת הרגילות (כ"כ יש"ש פ"ק דגיטין סי' י"ז, פרי האדמה לרמב"ם הל' תעניות פ"ה הי"ד ד"ה והנה מרן, שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סוס"י קס"ו, שו"ת יחוה דעת ח"א סי' מ"ה בהערה הד', שו"ת דברי יציב ח"ב סי' רמ"ו או' ג'), הרי שגם רגילות של אנשים פשוטים שמשוררים אסור. ​

כל הדברים ידועים ונכונים
אחרי כל זאת יש לנו את מחלוקת השו״ע והרמ״א שכידוע הרמ״א פסק להקל בזה
והמנהג היום להקל כהרמ״א מחמת כמה וכמה סיבות כידוע

 

[אמרי שפר]

מסברא ברור לי שאסור לנגן בכלי גם שירים שקטים ויש חילוק בין שמיעת שירים לניגון שירים

אפשר להבין את הסברא שלך אבל מכיון שבכל אופן לסברת הגרש״ז והערוך לשולחן שהביאו פה הדין נלמד מריקודים ומחולות וממילא לסברא זו באמת אין לחלק
למעשה ניגון בגיטרה שהיא כלי ליווי וכו׳ לכאו׳ בוודאי אינו נחשב ככלי זמר

 

[שמואל א]

ר' מ"מ פרבשטיין אומר באמת שמותר לשמוע מוזיקה שקטה.

 

[אמרי שפר]

ר' מ"מ פרבשטיין אומר באמת שמותר לשמוע מוזיקה שקטה.

אכן

וכן שמעתי להתיר ממרן רה״י הגרמ״מ פרבשטיין שליט״א ושמעתי עדים נאמנים שכן נהג בעצמו, וסברתו היתה דהשו״ע והרמ״א שנחלקו בעניין שמיעת כלי זמר בזה״ז לא חילקו בין ספירת העומר לשאר ימות השנה, ואם סומכים להקל כהרמ״א בשאר ימות השנה אין לנו להחמיר יותר בספירת העומר ויש להביא עוד הרבה פוסקים בזה אך אטו כי רוכלא אנן.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

כל הדברים ידועים ונכונים
אחרי כל זאת יש לנו את מחלוקת השו״ע והרמ״א שכידוע הרמ״א פסק להקל בזה
והמנהג היום להקל כהרמ״א מחמת כמה וכמה סיבות כידוע

אבל הרמ"א הקיל רק למי שאינו רגיל בכך