חידה בהלכה למסור יהודי להריגה? (3 צופים)

[נפקא מינא]

איך ייתכן שמותר לציבור למסור יהודי להריגה (אפילו שלא ייחדוהו!) ולהציל את נפשם.

 

[נפקא מינא]

מוסר

??
מוסר מותר גם בלי להציל נפשם!

 

[חפץ בחיים]

אולי טריפה?

 

[נפקא מינא]

אולי טריפה?

לא. ולמה חשבת כך? מותר להציל נפשו בנפש טריפה?

 

[צריך עיון]

הכונה לשי' הס''ח?

 

[ממגד שמים]

כמה נסיונות:
ברודף
אם הלה מסכים -ועי"ז יש הצלה של רבים- כההיא דעבודה זרה בשני יהודים שמסרו אכע להריגה ועי"ז ניצלו רבים.

 

[בנין אב]

אם הוא חייב מיתה. (ירושלמי תרומות פ"ח, ונפסק ברמב"ם יסוה"ת פ"ה)

 

[אוהב ספר]

אם הוא חייב מיתה. (ירושלמי תרומות פ"ח, ונפסק ברמב"ם יסוה"ת פ"ה)

שם מדובר דוקא בייחדוהו

 

[צריך עיון]

הכונה לשי' הס''ח?

מכיון שהרב @נפקא מינא [אגב, יש שני רבנים בעלי השם הזה?] לא השיב לזה
אשאל בפירוט יתר
האם הכונה לשי' הס''ח לגבי גורל?

 

[שמעון הגלילי]

[אגב, יש שני רבנים בעלי השם הזה?]

חד בה"א וחד באל"ף.

 

[כהן קרב]

מכיון שהרב @נפקא מינא [אגב, יש שני רבנים בעלי השם הזה?] לא השיב לזה
אשאל בפירוט יתר
האם הכונה לשי' הס''ח לגבי גורל?

איה מקום כבודו?
בפתחי תשובה (יו"ד קנז, יג) הביא מתפארת למשה כדבר הזה שמותר על פי גורל

 

[צריך עיון]

איה מקום כבודו?
בפתחי תשובה (יו"ד קנז, יג) הביא מתפארת למשה כדבר הזה שמותר על פי גורל

סי' תרעט
בני אדם שעוברים בים ועמדה עליהם רוח סערה לשבר הספינה או להטביעה בים ושאר הספינות עוברות בשלום בידוע שיש בספינה מי שחייב ורשאים להפיל גורלות על מי שיפול הגורל ג' פעמים זה אחר זה רשאים להפילו בים ומתפללים שלא יפול על הזכאי אלא על החייב שנאמר ה' אלהי ישראל הבה תמים וכתיב (יונה א ז) ויפול הגורל על יונה וכתיב (יונה א יב) שאוני והטילוני אל הים ולמה לא אמרו לו ליונה תשליך עצמך אל הים אלא לא רצה להשליך עצמו ועוד גוים היו בספינה ומוטב שישליכוהו הם ואם יש שם כלי או עריבה קטנה אל ישליכוהו בים אלא יתנוהו שם באותו כלי ואם ינצל ינצל קודם שנכנסים בים אם יבא רוח סערה מי שחטא בדבר שיש בו סקילה אפי' בשוגג שיפילו גורלות ועל שיפול להפילו בים לא יפרוש בים:

 

[כהן קרב]

סי' תרעט
בני אדם שעוברים בים ועמדה עליהם רוח סערה לשבר הספינה או להטביעה בים ושאר הספינות עוברות בשלום בידוע שיש בספינה מי שחייב ורשאים להפיל גורלות על מי שיפול הגורל ג' פעמים זה אחר זה רשאים להפילו בים ומתפללים שלא יפול על הזכאי אלא על החייב שנאמר ה' אלהי ישראל הבה תמים וכתיב (יונה א ז) ויפול הגורל על יונה וכתיב (יונה א יב) שאוני והטילוני אל הים ולמה לא אמרו לו ליונה תשליך עצמך אל הים אלא לא רצה להשליך עצמו ועוד גוים היו בספינה ומוטב שישליכוהו הם ואם יש שם כלי או עריבה קטנה אל ישליכוהו בים אלא יתנוהו שם באותו כלי ואם ינצל ינצל קודם שנכנסים בים אם יבא רוח סערה מי שחטא בדבר שיש בו סקילה אפי' בשוגג שיפילו גורלות ועל שיפול להפילו בים לא יפרוש בים:

ספר חסידים סי' תשא
בני אדם שבספינה והיה רוח סערה אין רשאין להפיל גורלות שאם יפול על אחד מהם צריך להטילו בים אין זה לעשות כאשר עשו ליונה בן אמיתי השתא אסמכתא לא קניא לענין ממון וכ"ש לענין נפשות שלא יסמכו ע"פ הגורל. ואשר כתוב ויאמר שאול להפילו בינו ובין יהונתן בנו וילכד יהונתן שם היה ארון ומה' כל משפטו והם ידעו באיזה ענין להטיל אבל עתה אין לסמוך על הגורל שנאמר (יהושע יח ו) ויריתי לכם גורל פה לפני ה' אלהינו ואפילו בממון אין מפילים גורל אלא כשחולקים בשוה אבל אין משימים שתי חתיכות כנגד חתיכה אחת אא"כ שוים שתיהן כאחת ולא חתיכה גדולה כנגד חתיכה קטנה אלא בשוה באומד הדעת ולפי שהיו צריכים שני שעירי יום הכפורים גורל לכך היו שוין במראה ובקומה:
ו @צריך עיון
(מענין לשי לב לביאורו בטעם שהיו צריכים שעירי יום הכיפורים להיות שווים שהוא מפני הגורל)

 

[צריך עיון]

סי' תרעט
בני אדם שעוברים בים ועמדה עליהם רוח סערה לשבר הספינה או להטביעה בים ושאר הספינות עוברות בשלום בידוע שיש בספינה מי שחייב ורשאים להפיל גורלות על מי שיפול הגורל ג' פעמים זה אחר זה רשאים להפילו בים ומתפללים שלא יפול על הזכאי אלא על החייב שנאמר ה' אלהי ישראל הבה תמים וכתיב (יונה א ז) ויפול הגורל על יונה וכתיב (יונה א יב) שאוני והטילוני אל הים ולמה לא אמרו לו ליונה תשליך עצמך אל הים אלא לא רצה להשליך עצמו ועוד גוים היו בספינה ומוטב שישליכוהו הם ואם יש שם כלי או עריבה קטנה אל ישליכוהו בים אלא יתנוהו שם באותו כלי ואם ינצל ינצל קודם שנכנסים בים אם יבא רוח סערה מי שחטא בדבר שיש בו סקילה אפי' בשוגג שיפילו גורלות ועל שיפול להפילו בים לא יפרוש בים:

כמדו' שמעירים כו''ע מדבריו להלן שם סי' תשא
בני אדם שבספינה והיה רוח סערה אין רשאין להפיל גורלות שאם יפול על אחד מהם צריך להטילו בים אין זה לעשות כאשר עשו ליונה בן אמיתי השתא אסמכתא לא קניא לענין ממון וכ"ש לענין נפשות שלא יסמכו ע"פ הגורל. ואשר כתוב ויאמר שאול להפילו בינו ובין יהונתן בנו וילכד יהונתן שם היה ארון ומה' כל משפטו והם ידעו באיזה ענין להטיל אבל עתה אין לסמוך על הגורל שנאמר (יהושע יח ו) ויריתי לכם גורל פה לפני ה' אלהינו ואפילו בממון אין מפילים גורל אלא כשחולקים בשוה אבל אין משימים שתי חתיכות כנגד חתיכה אחת אא"כ שוים שתיהן כאחת ולא חתיכה גדולה כנגד חתיכה קטנה אלא בשוה באומד הדעת ולפי שהיו צריכים שני שעירי יום הכפורים גורל לכך היו שוין במראה ובקומה:

בודאי במהדו' הרב מרגליות ז''ל מביא בזה דברים עשירים, אלא שאין הספר ת''י כעת.

 

[הצעיר שבחבורה]

סי' תרעט
בני אדם שעוברים בים ועמדה עליהם רוח סערה לשבר הספינה או להטביעה בים ושאר הספינות עוברות בשלום בידוע שיש בספינה מי שחייב ורשאים להפיל גורלות על מי שיפול הגורל ג' פעמים זה אחר זה רשאים להפילו בים ומתפללים שלא יפול על הזכאי אלא על החייב שנאמר ה' אלהי ישראל הבה תמים וכתיב (יונה א ז) ויפול הגורל על יונה וכתיב (יונה א יב) שאוני והטילוני אל הים ולמה לא אמרו לו ליונה תשליך עצמך אל הים אלא לא רצה להשליך עצמו ועוד גוים היו בספינה ומוטב שישליכוהו הם ואם יש שם כלי או עריבה קטנה אל ישליכוהו בים אלא יתנוהו שם באותו כלי ואם ינצל ינצל קודם שנכנסים בים אם יבא רוח סערה מי שחטא בדבר שיש בו סקילה אפי' בשוגג שיפילו גורלות ועל שיפול להפילו בים לא יפרוש בים:

שם רשאים להפילו בים, ולא רק

למסור יהודי להריגה

 

[רפי]

מותר להרוג יחיד אם זה יציל רבים (יסוד החזו"א)

 

[ברגש]

יסוד החזו"א

מהיכ"ת?

 

[צריך עיון]

מותר להרוג יחיד אם זה יציל רבים (יסוד החזו"א)

כמדו' שהנוסח צריך תיקון וכונת כ''ת לקצר במובן
[דהחזו''א לא קאמר דמותר להרוג יחיד כדי להציל רבים, דה''ז כל דברי התוספתא דקאמרה דלא, אלא רק דפעולת הצלה דרבים אף דהיא הורגת היחיד עדיין פעולת הצלה היא].
איך שיהיה השגת הרב המכנה עצמו @הצעיר שבחבורה עלי לעיל
דאי''ז 'למסור יהודי להריגה' חלה גם על דברי כ''ת

 

[נפקא מינא]

איה מקום כבודו?
בפתחי תשובה (יו"ד קנז, יג) הביא מתפארת למשה כדבר הזה שמותר על פי גורל

אכן כן.
בס"ח יש סתירה.