יום השואה - חכמים היזהרו בגחלתן

[נדיב לב]

יום השואה.
אומה שלימה מסתגרת בתוך עצמה, מלחכת את פצעיה שלא יגלידו לעולם.
מה התוקף של היום הזה בעינינו? ומי בחכמתו החליט לכנוס ביום אחד, כאב אינסופי על מליוני נשמות? לא ברור.
אבל שאלות טובות ככל שיהיו, לא יכולות לעמוד בפני כאב צורב.
אסור לנו להתעלם מהרגשות של אחינו התועים שרואים דווקא ביום הזה את אחד הימים הקודרים והכואבים בתולדות ישראל.

אבל כמו ריטואל קבוע, שחוזר על עצמו בכל פעם מחדש. בחורי ישיבות יקרים שמנצלים את שלהי בין הזמנים לאגור כוחות לקראת זמן קיץ, פחות ערים לכל הפוליטיקה השחורה... שמסביב.
טרמפים. טבריה. כנרת, גולן. מדלגים מאטרקציה לפארק. 'על האש', שירים, צחוקים, ומסביב זרים לוטשים עליהם עיניים. עיניים רושפות בבוז, בשנאה, עם קורטוב של כאב אמיתי.

אנחנו במדינת ישראל. אבל בגולה.
אנחנו העידית שבעם. אבל מיעוט קטן.
ובעיני הרוב, היום הזה, הוא קודש קודשים. יום כיפור, תשעה באב, חור שחור בהיסטוריה היהודית. שלעולם לא יתאחה.

אז למה ללבות את האש בפארק, לזרות מלח על פצעים שלא הגלידו ולא יגלידו לעולם.
למה לא נחוש שבמו רגלינו המפזזות במרחבי הפארקים, אנחנו גורמים לתבערת השנאה להתלהט בלבבות אחינו. לבוז לנו, לדרכנו, לתורתינו לאלוקינו!
רבותי. בבקשה, אל תשחקו לידיים שלהם. אל תשחקו ברגשות שלהם. אל תצאו לטייל ביום השואה. נקודה.

 

[היא אוצרו]

אענה את מה שעניתי לחילוני שכעס שעקפנו את כל הפקק בזמן הצפירה,
יותר סבים שלי מתו בשואה מאשר שלך,
אתה לא תגיד לי איך להתאבל,
לא טוב לך, תקפוץ.
זה שונה מהותית מיום הזכרון.
(ולא התחלנו לדבר על יום השואה ו"הגבורה")

 

[בדן]

אענה את מה שעניתי לחילוני שכעס שעקפנו את כל הפקק בזמן הצפירה,
יותר סבים שלי מתו בשואה מאשר שלך,
אתה לא תגיד לי איך להתאבל,
לא טוב לך, תקפוץ.
זה שונה מהותית מיום הזכרון.
(ולא התחלנו לדבר על יום השואה ו"הגבורה")

???
מה הקשר?
אתה לא בא לחנך אותו, נכון?
אז זה סתם להתריס.
משל לאדם היושב ל"ע שבעה על אביו ויבא אליו יתום עגול וילעג לו באמרו "מתו לי יותר קרובי משפחה ממך מיאתה שתלמד אותנו איך להתאבל"...
אן כן חשוב לך לחנך אז לא זה העיתוי כמובן בשעה שהאוירה היא של כביכול מתו מוטל לפניו.

ואגב טכנית לא הבנתי למה אתה חושב שיותר סבים שלך מתו בשואה?
רוב השש מליון כמדומני לא שמתו"מ.

 

[נדיב לב]

אענה את מה שעניתי לחילוני שכעס שעקפנו את כל הפקק בזמן הצפירה,
יותר סבים שלי מתו בשואה מאשר שלך,
אתה לא תגיד לי איך להתאבל,
לא טוב לך, תקפוץ.
זה שונה מהותית מיום הזכרון.
(ולא התחלנו לדבר על יום השואה ו"הגבורה")

האם יש לך מושג מה ההשלכות שנגרמו בעקבות אותה עקיפה, כולל העימות המילולי שהתפתח בעקבות זה?
מלבד שנאה ובוז שהורדת לעולם כלפי עולם התורה והציבור החרדי. מה הרווחת בזה?
אל תהיה צודק תהיה חכם. בוגר.

 

[יהודי פשוט]

???
מה הקשר?
אתה לא בא לחנך אותו, נכון?
אז זה סתם להתריס.
משל לאדם היושב ל"ע שבעה על אביו ויבא אליו יתום עגול וילעג לו באמרו "מתו לי יותר קרובי משפחה ממך מיאתה שתלמד אותנו איך להתאבל"...
אן כן חשוב לך לחנך אז לא זה העיתוי כמובן בשעה שהאוירה היא של כביכול מתו מוטל לפניו.

ואגב טכנית לא הבנתי למה אתה חושב שיותר סבים שלך מתו בשואה?
רוב השש מליון כמדומני לא שמתו"מ.

כיון שיש לציבור החרדי קשר להרוגי השואה, ממילא אין כאן התרסה על כך שהמוות שלהם לא מעניין אותנו, אלא על כך שהמדינה לא מעניינת אותנו.
[משא"כ ביום הזכרון שאז גם אם תסביר להם זאת, בתוך ליבם לא יאמינו לך אלא יחשבו שהינך מזלזל בהרוגיהם.

 

[נדיב לב]

כיון שיש לציבור החרדי קשר להרוגי השואה, ממילא אין כאן התרסה על כך שהמוות שלהם לא מעניין אותנו, אלא על כך שהמדינה לא מעניינת אותנו.
[משא"כ ביום הזכרון שאז גם אם תסביר להם זאת, בתוך ליבם לא יאמינו לך אלא יחשבו שהינך מזלזל בהרוגיהם.

בעיני החילוני זה לא מצטייר כזלזול במדינה אלא זלזול בנרצחי השואה. כך שיש כאן התרסה וחוסר רגישות משווע בלי שום תועלת.

 

[היא אוצרו]

אני באמת לא מבין,
התרסה וחוסר רגישות למה?
הוא יותר אבל ממני?!
יותר קשה לו ממני?!
זה קשור למי שיושב עכשיו שבעה ואני מזלזל ברגשות שלו?
אין לו שום זכות לומר לי מה לעשות!
זכותי לזלזל בנרצחי השואה כשאני מבפנים ויותר סבים שלי מתו בשואה מאשר שלו,
אם זה מפריע לו, מה אני אמור לעשות עם זה?
(ובמחילה, הרב @נדיב לב אתם לימדתם אותנו שכשעושים משהו נכון אין צורך להתחשב בדעתם המשונה, לא כך?)

 

[היא אוצרו]

ואגב טכנית לא הבנתי למה אתה חושב שיותר סבים שלך מתו בשואה?
רוב השש מליון כמדומני לא שמתו"מ.

טכנית, הוא היה ספרדי.

 

[בדן]

הוא יותר אבל ממני?!

סליחה על השאלה.
אבל, תענה לי בכנות, מתי פעם אחרונה הצטערת על כך שהייתה שואה?
[ואל תענה לי על עצמך אלא על בחור הישיבה הקלאסי שנודד בטרמפים ביום הזה...]
לחילוני המדובר היה היום שעת שידור ערוכה בהפקה מקצועית שהעלת לו את המודעות על השנים המחרידות ההם.
הוא ספרדי אבל הוא חלק מהעם שסבל מרורות בשואה וזה באמת כואב לו עכשיו.
זה שהמדינה לקחה בעלות על התזכורת הזו אולי מציב אותנו מחוץ לאותה התזכורת אבל בשביל כל החילונים (ולא"ד) שחיים את התזכורת הזו זה הכאב בעצמו.
אז כן בהחלט יתכן שהוא יותר אבל מהטרמפיסט שהוא מסיע.
[עשיתי סקר לפני שכתבתי את הדברים ונדהמתי, אף אחד(!, מתוך כעשר) לא הצליח לענות לי מתי פעם אחרונה הם כאבו את השואה באמת.]

 

[נחלי מים]

אז למה ללבות את האש בפארק, לזרות מלח על פצעים שלא הגלידו ולא יגלידו לעולם.
למה לא נחוש שבמו רגלינו המפזזות במרחבי הפארקים, אנחנו גורמים לתבערת השנאה להתלהט בלבבות אחינו. לבוז לנו, לדרכנו, לתורתינו לאלוקינו!
רבותי. בבקשה, אל תשחקו לידיים שלהם. אל תשחקו ברגשות שלהם. אל תצאו לטייל ביום השואה. נקודה.

בעניין ההנהגה הנכונה ביום זה - אני לא מתייחס.

אבל מישהו פעם הציע לחקות את הטריק המלוכלך של התקשורת החילונית וללכת לסיבוב תקשורתי (עם מצלמות) בתל אביב בתשעה באב ולשאול את החילונים למה הם לא מכבדים את הנספים בשואה ביום זה? למה הם חוגגים ביום שעם ישראל מציין את מותם של כך הרבה יהודים?