יום השואה - חכמים היזהרו בגחלתן

[נדיב לב]

יום השואה.
אומה שלימה מסתגרת בתוך עצמה, מלחכת את פצעיה שלא יגלידו לעולם.
מה התוקף של היום הזה בעינינו? ומי בחכמתו החליט לכנוס ביום אחד, כאב אינסופי על מליוני נשמות? לא ברור.
אבל שאלות טובות ככל שיהיו, לא יכולות לעמוד בפני כאב צורב.
אסור לנו להתעלם מהרגשות של אחינו התועים שרואים דווקא ביום הזה את אחד הימים הקודרים והכואבים בתולדות ישראל.

אבל כמו ריטואל קבוע, שחוזר על עצמו בכל פעם מחדש. בחורי ישיבות יקרים שמנצלים את שלהי בין הזמנים לאגור כוחות לקראת זמן קיץ, פחות ערים לכל הפוליטיקה השחורה... שמסביב.
טרמפים. טבריה. כנרת, גולן. מדלגים מאטרקציה לפארק. 'על האש', שירים, צחוקים, ומסביב זרים לוטשים עליהם עיניים. עיניים רושפות בבוז, בשנאה, עם קורטוב של כאב אמיתי.

אנחנו במדינת ישראל. אבל בגולה.
אנחנו העידית שבעם. אבל מיעוט קטן.
ובעיני הרוב, היום הזה, הוא קודש קודשים. יום כיפור, תשעה באב, חור שחור בהיסטוריה היהודית. שלעולם לא יתאחה.

אז למה ללבות את האש בפארק, לזרות מלח על פצעים שלא הגלידו ולא יגלידו לעולם.
למה לא נחוש שבמו רגלינו המפזזות במרחבי הפארקים, אנחנו גורמים לתבערת השנאה להתלהט בלבבות אחינו. לבוז לנו, לדרכנו, לתורתינו לאלוקינו!
רבותי. בבקשה, אל תשחקו לידיים שלהם. אל תשחקו ברגשות שלהם. אל תצאו לטייל ביום השואה. נקודה.

 

[היא אוצרו]

אענה את מה שעניתי לחילוני שכעס שעקפנו את כל הפקק בזמן הצפירה,
יותר סבים שלי מתו בשואה מאשר שלך,
אתה לא תגיד לי איך להתאבל,
לא טוב לך, תקפוץ.
זה שונה מהותית מיום הזכרון.
(ולא התחלנו לדבר על יום השואה ו"הגבורה")

 

[בדן]

אענה את מה שעניתי לחילוני שכעס שעקפנו את כל הפקק בזמן הצפירה,
יותר סבים שלי מתו בשואה מאשר שלך,
אתה לא תגיד לי איך להתאבל,
לא טוב לך, תקפוץ.
זה שונה מהותית מיום הזכרון.
(ולא התחלנו לדבר על יום השואה ו"הגבורה")

???
מה הקשר?
אתה לא בא לחנך אותו, נכון?
אז זה סתם להתריס.
משל לאדם היושב ל"ע שבעה על אביו ויבא אליו יתום עגול וילעג לו באמרו "מתו לי יותר קרובי משפחה ממך מיאתה שתלמד אותנו איך להתאבל"...
אן כן חשוב לך לחנך אז לא זה העיתוי כמובן בשעה שהאוירה היא של כביכול מתו מוטל לפניו.

ואגב טכנית לא הבנתי למה אתה חושב שיותר סבים שלך מתו בשואה?
רוב השש מליון כמדומני לא שמתו"מ.

 

[נדיב לב]

אענה את מה שעניתי לחילוני שכעס שעקפנו את כל הפקק בזמן הצפירה,
יותר סבים שלי מתו בשואה מאשר שלך,
אתה לא תגיד לי איך להתאבל,
לא טוב לך, תקפוץ.
זה שונה מהותית מיום הזכרון.
(ולא התחלנו לדבר על יום השואה ו"הגבורה")

האם יש לך מושג מה ההשלכות שנגרמו בעקבות אותה עקיפה, כולל העימות המילולי שהתפתח בעקבות זה?
מלבד שנאה ובוז שהורדת לעולם כלפי עולם התורה והציבור החרדי. מה הרווחת בזה?
אל תהיה צודק תהיה חכם. בוגר.

 

[יהודי פשוט]

???
מה הקשר?
אתה לא בא לחנך אותו, נכון?
אז זה סתם להתריס.
משל לאדם היושב ל"ע שבעה על אביו ויבא אליו יתום עגול וילעג לו באמרו "מתו לי יותר קרובי משפחה ממך מיאתה שתלמד אותנו איך להתאבל"...
אן כן חשוב לך לחנך אז לא זה העיתוי כמובן בשעה שהאוירה היא של כביכול מתו מוטל לפניו.

ואגב טכנית לא הבנתי למה אתה חושב שיותר סבים שלך מתו בשואה?
רוב השש מליון כמדומני לא שמתו"מ.

כיון שיש לציבור החרדי קשר להרוגי השואה, ממילא אין כאן התרסה על כך שהמוות שלהם לא מעניין אותנו, אלא על כך שהמדינה לא מעניינת אותנו.
[משא"כ ביום הזכרון שאז גם אם תסביר להם זאת, בתוך ליבם לא יאמינו לך אלא יחשבו שהינך מזלזל בהרוגיהם.

 

[נדיב לב]

כיון שיש לציבור החרדי קשר להרוגי השואה, ממילא אין כאן התרסה על כך שהמוות שלהם לא מעניין אותנו, אלא על כך שהמדינה לא מעניינת אותנו.
[משא"כ ביום הזכרון שאז גם אם תסביר להם זאת, בתוך ליבם לא יאמינו לך אלא יחשבו שהינך מזלזל בהרוגיהם.

בעיני החילוני זה לא מצטייר כזלזול במדינה אלא זלזול בנרצחי השואה. כך שיש כאן התרסה וחוסר רגישות משווע בלי שום תועלת.