פסח, חודש ניסן חמץ שנמכר לנכרי. יש ענין לא לאכול?

[צריך עיון]

בשנים האחרונות [?] נתפשטה מאוד החומרה שלא לרכוש או להשתמש בחמץ שנמכר לנכרי קודם הפסח.

כתוצאה מכך נפתחו קוים וכיו''ב לבירור המציאות בזה, וישנם רבנים שכל הידיעה בציבור על קיומם היא בהקשר הזה...

וכן פטנטים שונים כמו בחברת kt [המכונה גם בשם העברי 'משנת יוסף']
אין ברצוני לקפח את פרנסתם של המאפיות וכו' המתפרנסות מזה טובא, אבל תורה היא וללמוד אנו צריכים.

השאלות שנשאלות הם.

א. מה הבסיס לחומרה זו, חשש שהקנין לא חל? שאין גמי''ד? או משהו אחר.

ב. מה המקור לחומרה זו.

ג. מה דעת רבותינו מהעדות השונות והנהגתם בענין זה.

אנא ונא מהרבנים המגיבים, לציין [אפשר ע''י ציטוט חלקי] לאיזה שאלה מתייחסת תשובתם הרמת''ה.

 

[בדן]

אשמח לשמוע מהבקיאים מהי מקור החומרא ומי ומי המצדדים בזה.

 

[צריך עיון]

השאלות שנשאלות הם.

א. מה הבסיס לחומרה זו, חשש שהקנין לא חל? שאין גמי''ד? או משהו אחר.

ב. מה המקור לחומרה זו.

הנה כידוע ראשון לחומרה זו הגר''א ז''ל
וכמובא במעשה רב [אות קפא]:
אחר הפסח אין ליקח מן השוק מה שאופין מקמח של ישראל ומשמרים ויי"ש ושכר של ישראל כי המכירה גרוע ע"כ לא יקנה רק שיהא משל א"י או הקמח של ישראל אם אינו לתותה ויי"ש ושכר של ישראל לא ישתה עד שיעשה מחדש

ועוד מצינו כן להגרעק''א ז''ל שהחמיר בזה
וכדברי חתנו הגר''ש בירנבוים ז''ל [נד' באגרו''ס סי' מח] במכתבו להגר''ל איגר ז''ל

ואומנם אף שהגר''ש ז''ל הנ''ל כ' דגם הוא נזהר בזה נראה שראו בזה הנהגה מיוחדת ולא דבר שפשט בכל העם.

 

[בדן]

אשמח לשמוע מהבקיאים מהי מקור החומרא ומי ומי המצדדים בזה.

כתבתי כאשכול נפרד על החומרה של 'נטחן' אינני יודשע מ"ט שהעבירו המנהלים לאשכול הזה.
בנוגע למה שלא סומכים על המכירה שזו שאלה אחרת יש כמה בעיות וכמו שציינו את הגר"א ואת המציאות שהמוכרים לא בדיוק יודעים לרוב מה הם עושים ובבתי המשפט יתכן בהחלט שלא יהיה המסמך קביל [תלוי בשופטים כמו שזה בהיתר עיסקא].
אולם בראש ובראשונה הבעיה היא שפעמים רבות אין שום השגחה על המכירה וברור שאין שום משמעות ממה שהמוכר במכולת השכונתית מכר לפני שבועיים את החמץ שכל החמץ החדש שהיה בידי יבואנים או בידי... נמכר לגוי.
ואני בהחלט מכיר גם משפחות של יראים ושלמים שאוכלים נמכר כשהם יודעים שזה נמכר [כמדומני שאין זה נדיר כלל].
רק שרוב הפעמים הם לא יודעים וכנ"ל.

 

[ממגד שמים]

לענ"ד ישנו הבדל עצום ! בין מכירה פרטית של אדם ישירות עם גוי
ובין מכירה המונית של עשרות אלפים מול גוי שאינו יודע מה קונה.
ידוע שהרבי בית ישראל של חסידי גור היה מבדיל על בירה שמכר בעצמו לגוי.
לעו"ז החפץ חיים לא היה סומך על מכירה לחמץ בעין וכנראה מצד הגר"א -שמספר משנ"ב רואים בעליל כמה היה חרד לדבריו הקדושים.

 

[צריך עיון]

בנוגע למה שלא סומכים על המכירה שזו שאלה אחרת יש כמה בעיות וכמו שציינו את הגר"א ואת המציאות שהמוכרים לא בדיוק יודעים לרוב מה הם עושים ובבתי המשפט יתכן בהחלט שלא יהיה המסמך קביל [תלוי בשופטים כמו שזה בהיתר עיסקא].
אולם בראש ובראשונה הבעיה היא שפעמים רבות אין שום השגחה על המכירה וברור שאין שום משמעות ממה שהמוכר במכולת השכונתית מכר לפני שבועיים את החמץ שכל החמץ החדש שהיה בידי יבואנים או בידי... נמכר לגוי.
ואני בהחלט מכיר גם משפחות של יראים ושלמים שאוכלים נמכר כשהם יודעים שזה נמכר [כמדומני שאין זה נדיר כלל].
רק שרוב הפעמים הם לא יודעים וכנ"ל.

הנה בדברי כ''ת יש כמה נקודות שראוי לחלקן.
1. שמא המוכר אינו יודע מה הוא עושה ולא גמ''ד למכור.
2. יתכן שאין המסמך קביל בבית משפט.
3. חמץ שהיה בידי יבואן וכיו''ב ולא נמכר ושוב בא לידי בעל מכולת וכיו''ב.

בהודעה הסמוכה אתייחס בעז''ה לג' הנקודות הללו.

 

[צריך עיון]

1. שמא אין המוכר גמ''ד. לכאו' צ''ב בטענה זו, הרי גם אם כן הו''ל דברים שבלב שאינם דברים, ואפי' יבוא אליהו ויגלה לנו שכך היה לא איכפ''ל בזה [למאי דלא קי''ל כהח''צ] ואטו זו טענה קבילה בבי''ד, לא התכונתי ברצינות, כל שאי''ז מצב של 'בלבו ולב וכל אדם'.

2. שמא אין המסמך קביל בבית המשפט, זו טענה שהגריש''א ז''ל חשש לה מאוד, ולדעתו המסמך שתוקן ע''י 'שארית' בזמנו אמור לפטור את הענין, והנה ברור שחלות הקנין אינו מתחשב כלל בדיניהם הנלוזים, אלא שיש מקום לדון רק מצד גמירות דעת, ושוב חזרנו לנקודה הקודמת, שתלוי במי מדובר אם הוא אומדנא דמוכח. כמו כן יש להתבונן, האם בעלי המפעל רוצים להפר את הקנין לפי דיניהם כשהם הרי צריכים טובא את ההכשר.
יש גם נדון נפרד אם הטעם שהערכאות אינם מכבדים את הקנין רק מצד גחמת לבם ולא מצד שורת דיניהם, ואכמ''ל.

3. חמץ שהיה ביד היבואן ולא נמכר, זה באמת חשש גדול, ולכאו' אינו מצוי אלא במכולות הקטנות וכיו''ב, ולא ברשתות הגדולות, שהם קונות ישר מהיבואן וא''כ אם יש הכשר ליבואן [כמו 'טעמן' לדוג'] מסתבר שהם דואגים למכירת חמץ ליבואן.

 

[הרב מרודוש]

א. אין גמ"ד. רוצה בקיומו.
ב. המקור לחומרא היא מהגר"א
ג. יש חסידויות מסוימות שגם נוהגים כן סערט ויז'ניץ ועוד

נ.ב. אמר לי אחד שהוא מכר קמח לגוי בע"פ ואחר פסח הוא זרק את זה לפח כדי לא להכשל בחמץ שעבר עליו הפסח
וזכה להעלות חיוך על שפתי...

 

[אברהם]

בשנים האחרונות [?] נתפשטה מאוד החומרה שלא לרכוש או להשתמש בחמץ שנמכר לנכרי קודם הפסח.

כתוצאה מכך נפתחו קוים וכיו''ב לבירור המציאות בזה, וישנם רבנים שכל הידיעה בציבור על קיומם היא בהקשר הזה...

וכן פטנטים שונים כמו בחברת kt [המכונה גם בשם העברי 'משנת יוסף']
אין ברצוני לקפח את פרנסתם של המאפיות וכו' המתפרנסות מזה טובא, אבל תורה היא וללמוד אנו צריכים.

השאלות שנשאלות הם.

א. מה הבסיס לחומרה זו, חשש שהקנין לא חל? שאין גמי''ד? או משהו אחר.

ב. מה המקור לחומרה זו.

ג. מה דעת רבותינו מהעדות השונות והנהגתם בענין זה.

אנא ונא מהרבנים המגיבים, לציין [אפשר ע''י ציטוט חלקי] לאיזה שאלה מתייחסת תשובתם הרמת''ה.

האם אתה מוכר חמץ בעין?
מאותה סיבה שרוב העולם לא נוהגים למכור חמץ ממש, יש כאלו שגם לא אוכלים ממה שאחרים מכרו לגוי.
אף שבזה החשש הוא איסור דאורייתא ובזה דרבנן בלבד.

 

[הרב מרודוש]

האם אתה מוכר חמץ בעין?
מאותה סיבה שרוב העולם לא נוהגים למכור חמץ ממש, יש כאלו שגם לא אוכלים ממה שאחרים מכרו לגוי.
אף שבזה החשש הוא איסור דאורייתא ובזה דרבנן בלבד.

יש הבדל בין חמץ שאתה רואה אותו כל הפסח
למה שהמוכר בחנות מכר לגוי.....
מה לעשות זה מציאות.......

 

[צריך עיון]

האם אתה מוכר חמץ בעין?
מאותה סיבה שרוב העולם לא נוהגים למכור חמץ ממש, יש כאלו שגם לא אוכלים ממה שאחרים מכרו לגוי.

אך יש לחלק טובא טובא מהסיבה ש...

אף שבזה החשש הוא איסור דאורייתא ובזה דרבנן בלבד.

בפרט דחומרא דחמץ שהחמירו בה כל כך תורה וחכמים ומנהג ישראל שייכת בחמץ בפסח ולא בגזרת חמץ שעעה''פ

 

[אברהם]

יש הבדל בין חמץ שאתה רואה אותו כל הפסח
למה שהמוכר בחנות מכר לגוי.....
מה לעשות זה מציאות.......

אתה מתכוון להבדל רגשי?

אגב, לי יש חדר שלם שנמכר לגוי, שאפשר להכניס אליו הכל, ולא לראות כלום,
ולעומת זאת בחנות שעל יד ביתי יש טורים שלמים של חמץ גמור שרק מכוסים בבד...

 

[אברהם]

אך יש לחלק טובא טובא מהסיבה ש...

בפרט דחומרא דחמץ שהחמירו בה כל כך תורה וחכמים ומנהג ישראל שייכת בחמץ בפסח ולא בגזרת חמץ שעעה''פ

החומרא לאחר הפסח היא גם חלק מהחומרא של חמץ.

כמובן שאפשר לחלק, ויש כאלו שמחלקים (ואני מביניהם), אבל אפשר גם לא לחלק.

 

[צריך עיון]

החומרא לאחר הפסח היא גם חלק מהחומרא של חמץ.

כמובן שאפשר לחלק, ויש כאלו שמחלקים (ואני מביניהם), אבל אפשר גם לא לחלק.

????

 

[אסיא דמגן]

לפני כמה עשרות שנים בודדים היו המחמירים מלאכול חמץ הנמכר לגוי אך כשהוקם בד"ץ מחזיקי הדת (בעלזא) באזור תש"מ הם רצו חומרות שייחדו אותם ועשו שני חומרות
א. מכירת יג דבר שלא היה קודם וכיום כולם העתיקו ועושים
ב. הקפדה על נמכר לגוי
ושאר היסטוריה.

 

[עוזי ומגני]

לפני כמה עשרות שנים בודדים היו המחמירים מלאכול חמץ הנמכר לגוי אך כשהוקם בד"ץ מחזיקי הדת (בעלזא) באזור תש"מ הם רצו חומרות שייחדו אותם ועשו שני חומרות
א. מכירת יג דבר שלא היה קודם וכיום כולם העתיקו ועושים
ב. הקפדה על נמכר לגוי
ושאר היסטוריה.

תמיד היה ידוע שמכירת יג' זה המצאה של ר' ניסים קרליץ, טעיתי?
וכמדומני זה לא חומרא אלא קולא, שעי"ז לא צריכים לבדוק שם חמץ, וזה הדבר היחידי שבא לפתור.
ואגב לפני כעשרים + שנים, היה בער"פ מתפרסם בעיתונות, כל מיני מאפיות שהבצק שלהם יהא נטחן לאחר הפסח, ותוך יומים גם המאפיות הגדולות כמו אנג'ל וברמן כבר היה לאחר הפסח, היום המצב שונה, עד ר"ח אייר בערך עדין אין מהמאפיות הגדולות נטחן לאחר הפסח, כנראה שהציבור הצביע ברגלים, וע"כ הפסיקו להקפיד על זה.
וכמו"כ במאפית הצבי במוצאי יו"ט היה כבר נטחן היום אין נטחן עד היום שלמחרת.

 

[הרב מרודוש]

אתה מתכוון להבדל רגשי?

ברור

 

[הרב מרודוש]

בפרט דחומרא דחמץ שהחמירו בה כל כך תורה וחכמים ומנהג ישראל שייכת בחמץ בפסח ולא בגזרת חמץ שעעה''פ

פעם שאל הרבה מסאטמר את הפני מנחם
הרי כלל ישראל מחמיר בכל כך הרבה דברים בפסח
למה לא מחמירים את רבנו תם
כלומר לא לאכול חמץ עד זמן רבנו תם
ענה הפני מנחם רק בפסח מחמירים רבנו תם זה כבר אחרי פסח...

 

[אסיא דמגן]

לפני כמה עשרות שנים בודדים היו המחמירים מלאכול חמץ הנמכר לגוי אך כשהוקם בד"ץ מחזיקי הדת (בעלזא) באזור תש"מ הם רצו חומרות שייחדו אותם ועשו שני חומרות
א. מכירת יג דבר שלא היה קודם וכיום כולם העתיקו ועושים
ב. הקפדה על נמכר לגוי
ושאר היסטוריה.

תמיד היה ידוע שמכירת יג' זה המצאה של ר' ניסים קרליץ, טעיתי?
וכמדומני זה לא חומרא אלא קולא, שעי"ז לא צריכים לבדוק שם חמץ, וזה הדבר היחידי שבא לפתור.
ואגב לפני כעשרים + שנים, היה בער"פ מתפרסם בעיתונות, כל מיני מאפיות שהבצק שלהם יהא נטחן לאחר הפסח, ותוך יומים גם המאפיות הגדולות כמו אנג'ל וברמן כבר היה לאחר הפסח, היום המצב שונה, עד ר"ח אייר בערך עדין אין מהמאפיות הגדולות נטחן לאחר הפסח, כנראה שהציבור הצביע ברגלים, וע"כ הפסיקו להקפיד על זה.
וכמו"כ במאפית הצבי במוצאי יו"ט היה כבר נטחן היום אין נטחן עד היום שלמחרת.

מה שקרה זה שברמן ואנג'ל המאפיות הגדולות לא שיתפו פעולה עם נושא ההקפדה מנמכר לגוי והדבר בלם את הנושא

 

[יום שכולו טוב]

מי מהפוסקים של זמנינו מקפיד ע"ז, ומורה כך הלכה למעשה שלא לקנות נמכר לגוי שנמכר לגוי ע"י הכשר טוב, ובצורה חוקית כדבר הרב אלישיב?