כתב בשו"ת תורה לשמה (סימן שפ) [לבעל הבן איש חי ז"ל] וזה לשונו: "אליהו הנביא זכור לטוב שהוא בא ויורד בעוה"ז שמתלבש בגוף ולומד עם החכמים והולך ובא עמהם כשאר אדם אם יש לו דין מלאך גמור בעת שהוא בעוה"ז ומתלבש בגוף או דילמא יש לו דין נביא, ונפקא מינה אם חייב להתפלל וכן בשאר מצות בהיותו בעוה"ז ואם יצטרף למנין קדיש וקדושה... תשובה. גם בהיותו מלובש בגוף בעולם הזה ויושב עם החכמים ובא עמהם בדמות אדם ממש, עם כל זה הוא חשוב מלאך ויש לו דין מלאך גמור בכל העניינים ואינו נכלל עם בני אדם, וראיה לזה ממ"ש בגמרא דפסחים דף פ"א ע"ב ברייתא ערוכה שם: "איזהו טומאת התהום כל שלא הכיר בה אחד בסוף העולם ,הכיר בה אחד בסוף העולם אין זה טומאת התהום", והיא הלכה פסוקה להלכה בהרמב"ם ה' נזירות, עיין שם, והנה אליהו הנביא זכור לטוב ודאי הוא מכיר בה, ואם נחשב בכלל בני אדם להיותו מלובש בגוף, אם כן בהיותו בעולם הזה ליכא טומאת התהום, דהא איכא חד דמכיר בה, אלא ודאי גם בהיותו מלובש בעולם הזה יש לו דין מלאך גמור ולכן אין ידיעתו והכרתו בזה מעכבת, דאינו בכלל בני אדם. יהי רצון זכותו יגן בעדינו".