כתב המ"ב סימן תרל"ט ס"ק כד וז"ל: נסתפקתי לפי מה שידוע דעת הגר"א דמצוה לאכול מצה כל שבעת ימי פסח כפשטיה דקרא שבעת ימים תאכלו מצות אלא דמ"ע הוא רק בערב משא"כ אח"כ הוא רק מצוה בעלמא אפשר דה"ה הכא מצוה לכתחלה לאכול פת כל ז' ימים ולברך לישב בסוכה ע"כ.
וצ"ב א. פשיטא שמקיימים מצוה, שהרי תקנו לברך לישב בסוכה, ואם אין בכך קיום מצוה ברכה מנלן. ועדיף מפסח דליכא ברכה במצה.
ב. מהו שמדמה מצה לסוכה, דבשלמא מצה הרי לשון הכתוב שבעת ימים מצות תאכלו, ובהכרח שיש קיום מצוה באכילת מצה, אבל בסוכות דכתיב "בסוכות תשבו" מיהת"י דהינו ע"י אכילה, הא איכא עוד חלקים במצוה כגון שינה וטיול וכו' ומנא ליה לדמות סוכה למצה.
[אמנם הרא"ש הביא בשם ר"ת דטיול ושינה נטפלים לאכילה בסוכה. אבל רוב הראשונים כתבו טעמים אחרים לענין שינה והיינו דשינה חשיבי דבר בפ"ע וי"ל]
אמנם בכוונת המ"ב נראה שבא ללמוד מפשטיה דקרא "בסוכות תשבו שבעת ימים" (ולא ללמוד מהיקש פסח לסוכות שזה נאמר אלא לגבי ליל ט"ו) וכשם שלמד הגר"א בפסח שיש בזה מצווה (ואין זה כמצוה שאינו חייב לקיימה כמו שחיטה) ה"ה לגבי סוכה. ואם כך מובן מדוע אין ראיה ממה שמברך בסוכה.
ובכ"מ לא הבנתי אם כך למה לא מברכים במצה (בשאר ימים) משא"כ בסוכה, ואם כבר להיפך. (בפסח נאמר שבעת ימים מצות תאכלו משא"כ בסוכות 'תשבו').
וצ"ב א. פשיטא שמקיימים מצוה, שהרי תקנו לברך לישב בסוכה, ואם אין בכך קיום מצוה ברכה מנלן. ועדיף מפסח דליכא ברכה במצה.
ב. מהו שמדמה מצה לסוכה, דבשלמא מצה הרי לשון הכתוב שבעת ימים מצות תאכלו, ובהכרח שיש קיום מצוה באכילת מצה, אבל בסוכות דכתיב "בסוכות תשבו" מיהת"י דהינו ע"י אכילה, הא איכא עוד חלקים במצוה כגון שינה וטיול וכו' ומנא ליה לדמות סוכה למצה.
[אמנם הרא"ש הביא בשם ר"ת דטיול ושינה נטפלים לאכילה בסוכה. אבל רוב הראשונים כתבו טעמים אחרים לענין שינה והיינו דשינה חשיבי דבר בפ"ע וי"ל]
אמנם בכוונת המ"ב נראה שבא ללמוד מפשטיה דקרא "בסוכות תשבו שבעת ימים" (ולא ללמוד מהיקש פסח לסוכות שזה נאמר אלא לגבי ליל ט"ו) וכשם שלמד הגר"א בפסח שיש בזה מצווה (ואין זה כמצוה שאינו חייב לקיימה כמו שחיטה) ה"ה לגבי סוכה. ואם כך מובן מדוע אין ראיה ממה שמברך בסוכה.
ובכ"מ לא הבנתי אם כך למה לא מברכים במצה (בשאר ימים) משא"כ בסוכה, ואם כבר להיפך. (בפסח נאמר שבעת ימים מצות תאכלו משא"כ בסוכות 'תשבו').