מי חיבר את נוסח התפילה?

[בנחת נשמעון]

באשכול זה, נביא מפי ספרים וסופרים, על קורות הסידור. מי חיבר את כל חלקי התפילה, ומתי נתחבר.

 

[זרח לווין]

יש את הסידור של רבי שבתאי
שהוא המקור הראשון של נוסח אשכנז.
יש את סידור האר"י שהוא המקור לנוסח ספרד [ביסודו] ועדות המזרח
ויש את הסידור של הבעל התניא.

 

[זרח לווין]

יש את הסידור של רבי שבתאי
שהוא המקור הראשון של נוסח אשכנז.

הרבה יצאו נגדו מחמת השיבושים הרבים שיצאו מתח"י

 

[דוד המלך]

יש את הסידור של רבי שבתאי
שהוא המקור הראשון של נוסח אשכנז.

ממש לא נכון, רבי שבתאי הגיה את הסידורים שכבר היו לפניו, וכמעט לא הוכנסו תיקוניו לסידורים המאוחרים, ואפשר לומר שהשפעתו הינה אפסית בנושא.

 

[זרח לווין]

ממש לא נכון, רבי שבתאי הגיה את הסידורים שכבר היו לפניו, וכמעט לא הוכנסו תיקוניו לסידורים המאוחרים, ואפשר לומר שהשפעתו הינה אפסית בנושא.

מקור יש?

 

[צריך עיון]

באשכול זה, נביא מפי ספרים וסופרים, על קורות הסידור. מי חיבר את כל חלקי התפילה, ומתי נתחבר.

יש את הסידור של רבי שבתאי
שהוא המקור הראשון של נוסח אשכנז.
יש את סידור האר"י שהוא המקור לנוסח ספרד [ביסודו] ועדות המזרח
ויש את הסידור של הבעל התניא.

אם הבנתי נכון השאלה היתה מי חיבר את התפילה
לא את הנוסחאות השונות
[כלומר יש את את עיקר התפילה, ויש נוסחאות שונות אחרי זה, שכמובן צריך הסבר האם הם שינו מנוסח אנשי כנה''ג? וכו' וכו'].

 

[בנחת נשמעון]

אם הבנתי נכון השאלה היתה מי חיבר את התפילה
לא את הנוסחאות השונות
[כלומר יש את את עיקר התפילה, ויש נוסחאות שונות אחרי זה, שכמובן צריך הסבר האם הם שינו מנוסח אנשי כנה''ג? וכו' וכו'].

אכן.
נא להתמקד במי חיבר את נוסח התפילה גופא.

 

[גנזי נסתרות]

אם הבנתי נכון השאלה היתה מי חיבר את התפילה
לא את הנוסחאות השונות
[כלומר יש את את עיקר התפילה, ויש נוסחאות שונות אחרי זה, שכמובן צריך הסבר האם הם שינו מנוסח אנשי כנה''ג? וכו' וכו'].

תשובתך טמונה בשאלתך!
עיקר התפילה ונוסחה חיברו אנשי כנה"ג ואח"כ היו שינויי נוסחאות ולפי דבריך אין כאן מקומם, וע"כ התשובה היא.
אנשי כנה"ג חיברו את הסידור!!

 

[דוד המלך]

מקור יש?

מה צריך מקור, להיפך צריך מקור.
אני מכיר היטב הרבה מהנוסחאות וגלגולם בסידורים, וידוע וברור שכמעט כל תיקוניו של ר' שבתי סופר לא נשארו היום.
דוגמא לדעת ר' שבתי יש לומר בִרְיוֹת, אבל בְרִיּוֹתָיו. היום אומרים בְרִיּוֹת. וראיתו תמוהה ביותר.
רש"ס גורס וכסא דוד מהרה בתוכה תכין. גורס ובלשון חסידים תתרומַם. ובמִקהלות, ועוד רבים.

 

[צריך עיון]

תשובתך טמונה בשאלתך!
עיקר התפילה ונוסחה חיברו אנשי כנה"ג ואח"כ היו שינויי נוסחאות ולפי דבריך אין כאן מקומם, וע"כ התשובה היא.
אנשי כנה"ג חיברו את הסידור!!

אכן.
להא גופא כונתי
[והוא דבר המצוי טובא במו''מ בין אנשים, ובפרט בבימ''ד מסוג זה, שהשואל שואל דבר אחד והמשיב סבור בשאלתו דבר אחר, ומכאן לשם הם מדברים דיבורים רבים שלא על אותו הדבר, וע''כ דבר ראשון צריך לחשוב מה כונת השואל
וכפי שכתב הוא:

אכן.
נא להתמקד במי חיבר את נוסח התפילה גופא.

 

[הצעיר שבחבורה]

עיקר התפילה ונוסחה חיברו אנשי כנה"ג ואח"כ היו שינויי נוסחאות ולפי דבריך אין כאן מקומם, וע"כ התשובה היא.
אנשי כנה"ג חיברו את הסידור!!

אך השאלה שנשאלה היא

מי חיבר את כל חלקי התפילה, ומתי נתחבר.

והיינו כולל (ומן הסתם בעיקר) ה'שינויי נוסחאות' שהיו אח"כ, וא"כ כאן מקומם.

 

[צריך עיון]

אך השאלה שנשאלה היא

והיינו כולל (ומן הסתם בעיקר) ה'שינויי נוסחאות' שהיו אח"כ, וא"כ כאן מקומם.

מה שמחדד את השאלה
האם ניתן לשנות מנוסח אנשי כנה''ג??
אך כמדו' לזה באמת אכ''מ...

 

[הצעיר שבחבורה]

האם ניתן לשנות מנוסח אנשי כנה''ג??

לכאו' הוכרחו לשנות, או משום בנין ביהמ"ק, או משום חורבנו.

 

[צריך עיון]

לכאו' הוכרחו לשנות, או משום בנין ביהמ"ק, או משום חורבנו.

אומנם יש הרבה שינויי נוסחאות שאינם דוקא בברכות השייכות לזה

 

[הצעיר שבחבורה]

אומנם יש הרבה שינויי נוסחאות שאינם דוקא בברכות השייכות לזה

כמובן, אך שמא ניתן להוכיח מכך, אף לגבי שינויים אחרים.

 

[צריך עיון]

כמובן, אך שמא ניתן להוכיח מכך, אף לגבי שינויים אחרים.

לכאו' שם המשנים היו דור שאחר החורבן [או בדור בית שני בהתאמה]
עדיין האם יכולים אלף שנה אחריהם או יותר לשנות הנוסח?
כמדו' בחת''ס בתשו' יש בזה דברים עשירים [וכמובן בעוד אחרונים] וכעת אין ספרים ת''י ואי''ה אשוב לזה

 

[הצעיר שבחבורה]

עדיין האם יכולים אלף שנה אחריהם או יותר לשנות הנוסח?

מה לי ארבע מאות מה לי אלף?
וכמובן שיש בכלל לדון מיהו שיכול לשנות
והרי הגאונים הוסיפו על הנוסח, ומ"מ לכאו' אין לחזור משום כך.

 

[צריך עיון]

מה לי ארבע מאות מה לי אלף?
וכמובן שיש בכלל לדון מיהו שיכול לשנות
והרי הגאונים הוסיפו על הנוסח, ומ"מ לכאו' אין לחזור משום כך.

אכן הטענה שכתבתי אינה מוכרחת כד' כ''ת [וכמדו' לי שבחת''ס מדבר בענין אין בי''ד יכול לבטל או כיו''ב וצת''ב].
אך עדיין י''ל דבדבר זה דעביד לאשתנויי ע''כ מעיקרא תקון על דעת שישנו דבר זה, אבל לשנות דברים אחרים מהיכ''ת

 

[גנזי נסתרות]

לכאו' הוכרחו לשנות, או משום בנין ביהמ"ק, או משום חורבנו.

התפילה נתקנה ע"י שיירי כנסת הגדולה בתקופת חורבן בית ראשון, ואח"כ המשיכו להתפלל בנוסח זה אף בבנין בית שני שנחשב לחורבן כלפי בית ראשון, ( משום עשרה ניסים ועוד)
וחוץ מזה שכבר אז היה חילוק בין תפילת ארץ ישראל לתפילת בבל.
ועיי' כאן דברים מאירים בנושא

 

[גנזי נסתרות]

בהמכלול מצאתי מאמרים שונים בנושא
כאן
וכאן