יש פוסק יחיד שמעלה סברה להתיר בהסתכלות אפילו (כמדומה) בדרך התבוננות, משום דדמיה לאישתו נידה שמותר, מהטעם שמותרת לו לאחר זמן, וכול הפוסקים השיגו עליו בזה, בהירהור, שגם באשתו נידה אסור וודאי אין מקום להיתר.
באופן כללי כתבו הפוסקים שהירהור שמגיע דרך אונס ואינו משתקע בו אלא מיד מנסה להסיח דעתו ממנו, לא נענש בו.