דיני ממונות מיצר שהחזיקו בו רבים - להוסיף עוברים ושבים (1 צופה)

[אחד יחיד]

עיין בכל השרשור.

כוונתך לסמ"ע?
כי אם כן זה אינו שייך כאן, כי לא הגבילו עד עתה את כמות העוברים או את זהותם.

 

[הצעיר שבחבורה]

למה לא שטח פרטי, זה לא הקצאה.

כי כך נפסק בשו"ע, שזכו בו הרבים שהחזיקו בו, ואין הבעלים יכול להפקיעו מהם, אף אם נותן להם מעבר מצד אחר

 

[י"ג מידות]

וכמו"כ, אם עברו נשים חילוניות לגור בשכונה, נאסור עליהם לעבור ברחוב שליד ביהכ"נ מהאי טעמא?

שוב אני חושב שזה שילוב של כמה טענות.
אם כי בעיני הריעותא הכי גדולה שלהם היא שחודש לפני כל הפרשיה הראה לי האדמו"ר שלהם שהוא בעל השטח את הקיצור, משמע דניחא ליה.

 

[הצעיר שבחבורה]

היה מול בתינו פרצה המובילה לשטח השייך לבית כנסת וישיבה חסידית.

מוביל מאין? ולאן?
רק לדיירי הבנין? או מעבר לתושבי העיר/השכונה?

 

[הצעיר שבחבורה]

אם כי בעיני הריעותא הכי גדולה שלהם היא שחודש לפני כל הפרשיה הראה לי האדמו"ר שלהם שהוא בעל השטח את הקיצור, משמע דניחא ליה.

אי"צ לזה, מכיון שהחזיקו בו רבים.
דינא דגמרא הוא הקובע ולא סברת הלב.

 

[י"ג מידות]

מוביל מאין? ולאן?
רק לדיירי הבנין? או מעבר לתושבי העיר/השכונה?

רק לדיירי הבניין. יכלו לעבור אנשים נוספים שלא היה להם כ"כ תועלת בזה.

 

[אחד יחיד]

רק לדיירי הבניין. יכלו לעבור אנשים נוספים שלא היה להם כ"כ תועלת בזה.

אבל החסידות הנ"ל הגבילה בפירוש את המעבר רק לדיירי הבנין?
כי אם לא, אין שייכות לדברי הסמ"ע להכא.

 

[י"ג מידות]

בעצם הם צריכים להתמודד עם.
א. בעיות בשמירת עינים לבחורים המעבר מתחיל בחצר הישיבה.
ב. בעיות עם בית הכנסת.

הכל כי השתלטו להם על השטח.
מבחינה הלכתית איזה פתרון יש להם?

נ.ב. אני גם חשבתי כמותכם אני פשוט מנסה להכנס לראש של עסקני אותו חצר , מה יאמרו ביום הדין.

 

[י"ג מידות]

אבל החסידות הנ"ל הגבילה בפירוש את המעבר רק לדיירי הבנין?

לא.
מציאות טבעית בשטח.

 

[אחד יחיד]

מבחינה הלכתית איזה פתרון יש להם?

היה להם לחשוב על זה מלכתחילה.
אחר שהחזיקו בהם רבים, אין עיצה ואין תבונה וזה שייך לרבים.
וכל הטענות של שמירת עיניים וכו' וכדו' אין זה משנה כלום.

 

[י"ג מידות]

היה להם לחשוב על זה מלכתחילה.

למה שיחשבו שיום אחד הערייה תרצה לעשות את זה מעבר רשמי?

 

[אחד יחיד]

למה שיחשבו שיום אחד הערייה תרצה לעשות את זה מעבר רשמי?

אם יש לך שטח פרטי, ואתה רואה שהאנשים מתחילים להשתמש בו, עליך למחות בהם.
אם לא עשית זאת, לא משנה מה יקרה לא תוכל לסגור את המעבר.

 

[הצעיר שבחבורה]

אבל החסידות הנ"ל הגבילה בפירוש את המעבר רק לדיירי הבנין?
כי אם לא, אין שייכות לדברי הסמ"ע להכא.

במחילה, הא מנלך?
י"ל דכל כה"ג, כיון שלא הוחזק למעבר אלא לתושבי הבנין אינו בדין מיצר שהחזיקו בו רבים לדעת הסמ"ע.

 

[י"ג מידות]

במחילה, הא מנלך?
י"ל דכל כה"ג, כיון שלא הוחזק למעבר אלא לתושבי הבנין אינו בדין מיצר שהחזיקו בו רבים לדעת הסמ"ע.

חבל על הפלפול זה פרט לא נכון. לא הוגבל רק לדיירי הבניין.

 

[הצעיר שבחבורה]

שוב עיינתי בדברי הסמ"ע, ונר' שאין כוונתו דאז לא חשיב כלל מיצר שהחזיקו בו רבים, אלא דתליא באותם שהחזיקו בו לבטלו או לשנותו, ואינו שייך לרבים דעלמא, וא"כ ה"ז מותנה בהסכמת תושבי הבנין. (ולכאו' כולל הנשים החילוניות).

 

[י"ג מידות]

שוב עיינתי בדברי הסמ"ע, ונר' שאין כוונתו דאז לא חשיב כלל מיצר שהחזיקו בו רבים, אלא דתליא באותם שהחזיקו בו לבטלו או לשנותו, ואינו שייך לרבים דעלמא, וא"כ ה"ז מותנה בהסכמת תושבי הבנין. (ולכאו' כולל הנשים החילוניות).

לנשים החילוניות זה לא היה מעבר כלל.

 

[הצעיר שבחבורה]

רק לדיירי הבניין. יכלו לעבור אנשים נוספים שלא היה להם כ"כ תועלת בזה.

לכאו' זה חשיב הגבלה, גם אם לא הוגבל בפירוש. כך נראה לענ"ד.

 

[אחד יחיד]

במחילה, הא מנלך?
י"ל דכל כה"ג, כיון שלא הוחזק למעבר אלא לתושבי הבנין אינו בדין מיצר שהחזיקו בו רבים לדעת הסמ"ע.

כך הבנתי מדבריו:

סמ"ע סימן שעז א
נראה דהיינו דוקא בדרך שכל מי שרוצה ילך שם אפילו ממקומות דעלמא הוי דינא דזכו בשניהן, דדרך הראשון אין כח בידו לבטל זכות הרבים דעלמא, והדרך שנתן להן מדעתו מן הצד זכו בו אלו בנתינתו זו שנתן להן מדעתו, משא"כ אם היה הדרך מיוחד דוקא לבני מבוי או עיר אחת לחוד ולא לזולתם, דאזי אותו בני העיר ואפילו ז' טובי עיר לחוד יכולין להחליף אותו הדרך בדרך אחר ומי ימחה בידם ותנאם ועסקם קיים, וכ"ש דלא זכו בזה ובזה, וק"ל:

והרב @י"ג מידות העיד שכל מי שרצה יכל לעבור שם.

 

[הצעיר שבחבורה]

לנשים החילוניות זה לא היה מעבר כלל.

אינו נפק"מ, כל זמן שהוא מעבר לתושבי הבנין, כל תושבי הבנין בכלל, גם אלו שלא עברו בו בפועל.

 

[הצעיר שבחבורה]

כך הבנתי מדבריו:

והרב @י"ג מידות העיד שכל מי שרצה יכל לעבור שם.

לענ"ד הכוונה, שיועד למעבר כל מי שירצה ושימש להם.