מדברי אחד מגדולי המשגיחים של דורנו:
הבעיה העיקרית שנוגעת לבן תורה אמיתי שהיא הנקודה שאני חושב שעליה זעק הרב שך ועליה זועקים כל המשגיחים והיא בעצם הרשיון ולא דוקא ברכב, שרשיון הוא מראה על עוד עיסוק נוסף חוץ מהעסק היחיד שצריך שיהיה לנו בעולם עוד איזה שהוא דבר שאם אני רוצה אני יוצא מהעולם של עסק התורה ונוסע להיכן שאני צריך, ובשעה שאדם נוסע הוא מתנתק מן עסק התורה וזה הדבר הכי חמור שיכול להיות אצל בן תורה אמיתי, לחרוץ את דיננו שאנחנו חלק גדול מהחיים לא נחשוב אלא ניסע ברכב...
עפר אני תחת רגלי קטן המשגיחים, עאכו"כ שאני בטל ומבוטל לדעתו של 'אחד מגדולי המשגיחים'. עם זאת תורה היא וללמוד אני צריך, ואחר בקשת המחילה וכו' אני מעיז להעלות את הרהוריי על הדברים.
ובפרט כאשר הכהן הגדול לא שיתף אותנו בשמו של בעל המימרא, אלא סתם וכתב 'אחד מגדולי המשגיחים בדורנו' ולא פירש שמו, אין בזה משום זלזול ח"ו.
טרם 'אפתח פי' חשוב לי להבהיר: אני אישית איני נוהג ברכב, אין לי רישיון, ונמנה על עדת החסידים, כך שאין לי 'נגיעה' אישית בדבר.
ואחר כל זאת, ברצוני לשאול: אכן זכינו ואיכשר דרא, ישנם מאות ואפילו אלפים של אברכים הממיתים עצמם באהלה של תורה במלוא מובן המילה,
הם מקיימים בפועל את דברי התנא: כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל, מים במשורה תשתה ועל הארץ תיישן.
אין להם בעולמם אלא ד' אמות של עמל ושקיעה בתורה, אינם בקיאים בהוויות העולם. אינם יודעים מי הוא ראש הממשלה, מי נשיא ארה"ב, מה קרה בשמחת תורה האחרון, שום כלום. אשרי להם ואשרי חלקם, ואשרינו שזכינו להיות בדור בהם הם חיים.
אבל מעבר לאלו ישנם רבים, רבים מאד, שמספרם מונה עשרות מונים יותר מאלו שתיארתי בקטע הקודם, אף הם חובשים את ספסלי בית המדרש, ואפילו עמלים בתורה שעות רבות במשך היום, אפילו מעבר לג' סדרים.
עם זאת הם אינם אוכלים רק פת במלח, אלא הרבה הרבה יותר מזה, אינם שותים רק מים, אלא גם שלל משקאות נוספים בשלל צבעים וטעמים, ואם הם שותים רק מים אין זה מטעמי הסתגפות אלא כי זה בריא יותר. המזרון עליו הם ישנים עלה כמה אלפים טובים. ביתם מרוהט לפי ה'סטייל' האחרון בשוק. הם מעודכנים היטב במה שקורה סביבם, וגם במה שקורה הרחק מהם, יש להם אפילו דעה מוצקה בכל נושא וענין אפילו אם לא קשור אליהם כלל, ואף אחד לא ביקש מהם לחוות דעה בענין.
וכמובן, ששקועים עד הצוואר ב'פוליטיקה הפנימית', מעודכנים בכל גילה או קליפת בננה שילד בן 14 זרק על מי שמזדהה עם הצד השני, יש להם דעה מאד ברורה בענין, כמובן, הכל בשם 'ההשקפה הטהורה' ו'כבוד התורה'.
הם אפילו חברים בפורום תורני אחד או יותר, ומשתתפים שם גם בדיונים שאינם רק סביב סוגיות הש"ס.
ואני הקטן שואל: האם המשגיח הנ"ל דיבר אל המיעוט שאין להם בעולמם אלא תורה בלבד, או שדיבר אל רוב מנין ובנין של האברכים?
אם דיבר אליהם, האכן הרישיון / הרכב זה הבעיה שלהם?
זה מה שעושה את ההבדל בין מי שיש לו רישיון לבין מי שאין לו?
ואם יטען הטוען והרי יש הרבה גדולי עולם שעשו רשיון ואף החזיקו רכב, כמה תשובות בדבר... מי אמר שהם לא טעו. ... מי אמר שאותם שעשו לא טעו בזה שהם עשו.
אחרי בקשת המחילה, אבל אם ניתן לפקפק בטוהר שיקול דעתם של 'גדולי עולם' ולומר שאולי טעו. מאן יימר שהוא עצמו אינו טועה? כפי שהוא עצמו כתב שאולי הוא טועה.
ואני רוצה לחזק אצלי את הדבר שאין לנו שיור רק התורה הזאת ואם אדם עושה לעצמו עוד כל מיני שיורים מה יענה ליום הדין כשישאלו אותו מדוע עשה רשיון אולי זה לא נצרך, כמה גדולי ישראל אתה מכיר שנוהגים ברכב מדוע הגרח"ק לא עשה רשיון וגם לא הרב אלשיב או הרב שטינמן ומדוע עוד אלפי אברכים וראשי ישיבות וגדולי עולם לא עשו מוכרח שיש בזה איזה שהוא בעיה...
אני כבר מבולבל לגמרי, למרות שהיו 'גדולי עולם' שכן עשו רישיון, לא ניתן להסיק שזה בסדר, כי 'מי אמר שהם לא טעו'. אבל אם הגרח"ק והרב אלישיב והרב שטיינמן וראשי ישיבות ו'גדולי עולם' (?) לא עשו, 'מוכרח להיות שיש בזה איזה שהוא בעיה'...
לא זכיתי להבין.
מי אמר שאותם שעשו לא טעו בזה שהם עשו.
ננסה לבחון את עצמנו נכנס לבית מדרש עם 300 אברכים שיושבים ולומדים נסקור אחד לאחד האם אנו יכולים לתת ניחוש למי יש רשיון למי לא, כן, אם נהיה אמיתיים אפשר מה הפשט בזה הרי כולם נראים אותו דבר, אלא שלא התורה של אברך שמחזיק רשיון לאברך שלא מחזיק זה ב' עולמות זה מסירות לתורה אחרת זה הקרבה מאין כמותה, שהוא רואה שלכולם יותר נוח אבל הוא עם הפת במלח תאכל, מסתפק במועט, אבל המציאות שהאושר שלו יותר ומזהים אותו יותר, הוא לא מופנק הוא רגיל לפחות והילדים שלו יותר מאושרים פחות דורשים, זהו בית יהודי אמיתי זוהי שאיפתינו וזוהי גאוותינו,
ראה לעיל ההערה הראשונה. האם ההבדל הוא הרישיון או הפסטרמה והגלידה וקריאת / שמיעת חדשות וכו'?
אשא תפילה לבורא העולם שאזכה ל'שבתי בבית ה' כל ימי חיי', ולהתגבר על כל הנסיונות העורבים בדרך, אחת שאלתי מאת ה',
מי יתן ונזכה.
אמן. כן יהי רצון.