תוכן מומלץ

הנה נפסק להלכה שקריאת שמע היא מה"ת, וכעת יש לחקור משום מה מחויב לקרוא קריאת שמע, אי מצוות קריאה שהוא מצווה חדשה, או משום מצוות קבלת עומ"ש, או משום ת"ת. ונקודת הספק הוא משום שקריאת שמע יש בה ב' מצוות שמוזכרות בה, קבלת עומ"ש כדכתיב "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", וזה מצוות האמונה ביחוד ה' שהיא קבלת עומ"ש. או משום מצוות ת"ת כדכתיב "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך בשכבך ובקומך". וכעת יש להסתפק האם קריאת שמע היא משום עומ"ש או משום ת"ת או משום שניהם, או שהיא מצווה בפני עצמה. **** הסוברים שקר"ש...

יחזקאל הנביא ליקוט על יחזקאל הנביא/ חלק א' חלק ב' איזה בע"ח יש על קברו של יחזקאל/ ספר תורה מכתב ידו של יחזקאל/ מעשה במלך שרצה לפתוח את קברו של יחזקאל/ מתי היארצייט של יחזקאל הנביא/ רבי פתחיה ראה על קבר יחזקאל עוף שפניו כפני אדם/ המוסלמים קוראים ליחזקאל הנביא 'אל-כפיל'/ בימי קדם היה עמוד של אש על קבר יחזקאל/ ד] נמצא כתוב בספר המסעות לרבי בנימין וכן בקרוניקו דיואן דאינגלסא, אומרים כי יחזקאל נפטר בחיי נבוכדנצר ויקבר בארץ בבל בין נהר פרת ונהר כבר. וכשמלך אויל מרודך והוציא יהויכין מבית הכלא...

מדוע קריאת המגילה חשובה ביטול תורה? מגילה ג' א': מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה. רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פ"א ה"א: וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה. ויש להקשות: איזה ביטול תורה יש בקריאת המגילה? והלא גם בקריאת תנ"ך מקיימים מצוות תלמוד תורה. והיישוב הפשוט לכך הינו ע"פ לשון הגמרא, שבית רבי היו מבטלין תלמוד תורה ובאין, לאן היו צריכים לבוא? וכי לא היו יכולים לקרוא במקום שלמדו? אלא, שהיו הולכים לבית הכנסת הגדול כדי לקיים "ברוב עם הדרת מלך", וזהו...

מאמר קודם בסדרה כללי ההנהגות בספק ממון חלק ב' - פתח דבר בהמשך לפרק א' בסדרה - "יסודותיהם של משפטי הממון. הנה כלל גדול הוא בכל עניני וגדרי ההנהגות והבירורים בספקי ממון, דכאשר אנו באים להכריע הכרעות בספק ממון, אין אנו באים לפסוק הכרעות ופסקים הלכתיים מדיני והל' הספקות, דכאשר אנו דנים ובאים להביא דינים מצד הלכותיהם המסתעפות של הספקות, במקום המושגים טענות ודררא דממונא שמצינו בנידונים ממוניים נמצא רוב ועד אחד, ובמקום המושגים יחלוקו וכל דאלים גבר ימצאו את מקומם המושגים הבסיסיים חזקה דהשתא וחזקה...

אחת הדמויות המרתקות ביותר היא דמותו של "גיחזי" משרת אלישע הנביא. דמות פלאים המציבה לעינינו את תהפוכות הנפש וסתירותיה, את עוצם דקויות נטיות האדם ואת השפעתם על האדם עד שמי שמים לרום ועד שאול מטה. אחד מארבעה אנשים ושלשה מלכים שאינם נוחלים את העולם הבא הוא גיחזי משרת אלישע. למרות הקושי הבלתי אפשרי כמעט לאדם בן דורינו להתחקות אחר עומק חטאי ראשונים, ללא ספק נכתבו הדברים כדי ללמדנו בינה ולהפיק מוסר גם עבורנו כתורה שללמדה אנו צריכין. כל המתבונן בנקודות חטאיו של גיחזי עומד משתומם ונפעם מעומק התהום...

ברכת "הרב את ריבנו" ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו. והדן את דיננו. והנוקם את נקמתנו. והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו. והנפרע לנו מצרינו: ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע: ישנם כאן חמשה לשונות של "מלחמות ה'" כנגד צרינו ואויבי נפשנו. והנה יש לשאול על נוסח הברכה כמה שאלות (ע' בב''י במהדורות החדשות מה שפירש בה' לשונות אלו). א) הרב את ריבנו – הלשון "ריב" מסמל מריבה ומלחמה באופן שעדיין אין כל בירור עם מי הצדק, כמו "כי יריבון אנשים" שני בני אדם רבים זה עם זה...

דבר גוש בשבת דברי המגן אברהם כתב המג"א בסימן שי"ח ס"ק מ"ה דהא דאסור לטוח שמן ושום על צלי, זה לאו דוקא כנגד המדורה, אלא כל שהיד סולדת בו אפי' בכלי שני, אסור. דכיון דדבר גוש הוא יש בזה בישול. דעת הט"ז לכאו' כך היה נראה גם בדברי הט"ז שם שכתב שהוא הדין כשמעבירו מהאש כל זמן שהיד סולדת בו אסור לטוח עליו שום. כיון שנחשב עדיין כלי ראשון. ויש לדחות דדברי הט"ז איירי כשהגוש על שיפוד ולא הונח עדיין בכלי שני, דבזה נחשב עדיין כלי ראשון, אמנם כשהונח בכלי שני יתכן שאין מחמירים בדבר גוש. דכיון...

הדיעות שס"ל שקמים מאוחר בשבת המרדכי בשבת [סי' שצח'] כתב וז"ל: "על מה שנהגו העולם שכל ימי השבוע מתעוררין בבקר לבית הכנסת להתפלל או ללמוד ובשבת ישנים יותר בשחרית זהו טעמו של דבר שבכל ימי השבוע נאמר בתמיד של שחר בבקר בבקר ובתמיד של שחר דשבת לא נאמר בבקר אלא וביום השבת ולשון זה משמע איחור כדמשמע ביומא [לג:] וטעם זה שמע ר"י בר' יהודה בעיר רומא מפי רב האי גאון", והביאו הרמ"א [רפא'] וז"ל: "ונוהגים שבשבת מאחרין יותר לבא לבית הכנסת מבחול משום דבתמיד של ימות החול נאמר 'בבוקר' ואצל שבת נאמר 'וביום...

ב. דעת התוס' בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתם: גדר דהפשא"ס ובכח דמיגו דפשא"ס | החילוק בין דעת רש"י לדעת התוס' | בסוגיא דקיום שטרות. ובעניין אנן סהדי | בסוגיא א"א הייתי, ב' ביאורי הב"י במהלך הסוגיא | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס: בגדר דפשא"ס לדעת התוס' וחילוק בין דעת רש"י לתוס': ביארו התוס' דהכח של הפשא"ס הוי כעין מיגו, דהא הכי מיירי דב"ד לא ידעי' דהשדה של האב היתה, אלא ע"פ של זה שהודה ולכך האמינוהו אף גבי ההתיר, מיגו דאי בעי' שתיק. והנה בכל מיגו הכח שבו הוא שהאדם יכל לטעון טענה...

א. דעת רש"י בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתו: ג' סוגיות דפשא"ס | גדר פשא"ס לדעת רש"י ובעניין דע"פ אנו חיים | בסוגיא דקיום שטרות, בביאור אמאי הוצרכו לפשא"ס ובעניין כיון שהגיד | בסוגיא דאיסורי אשת איש קושיית הגמ' "מנין לפשא"ס" ובעניין שאחד"א | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס פתיחה הסוגיות דפשא"ס: מצינו במסכת כתובות ג' סוגיות שנאמנותם היא מכח נאמנות הפה שאסר הוא הפה שהתיר. א. (דף טו ע"ב) "שדה זו של אביך היתה, ולקחתיה" דנאמן משום נאמנות דהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ב. גבי קיום שטרות (דף יח...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים חלק ד' - דוֹב, דוּכִיפַת, זְאֵב, זְבוּב חלק ה' - חוֹל, חֲזִיר, חֲמוֹר, חֲסִידָה חלק ו' - חָתוּל, יוֹנָה, כֶּלֶב חלק ז' - נָחָשׁ, נֶשֶׁר חלק ח' - סוּס, סַלָּמַנְדְּרָא, עוֹרֵב, עַיִט, עַכְבָּר חלק ט' - עַקְרָב, עָרוֹד, עוֹרֵב, פולה, פיאו, פִּיל חלק י' פִּיל [חלק ב'] האם שֶׁנְהַבִּים הוא שמם של הפילים/ כמה שנים הפיל חי/ לאן הפיל נעלם לפתע פתאום/ ו]...

עירוי מכלי ראשון על כלי שני בשבת בבית יוסף סימן רנג ס"ד כתב בשם רבנו יונה שאסור לערות מים חמים הטמונים מערב שבת לתוך קדירה שהתבשיל שבתוכה מצטמק. משום שיש לחשוש שלפעמים האחד יד סולדת בו והשני אין היד סולדת בו. ונמצאו מבשלין בשבת. ואע"פ שהן רותחין אם פסק כח רתיחתן יש בהם משום בישול. עוד כתב בשם כל בו, שיש חשש שהם מגיסים ומערבים וקי"ל דמגיס חייב משום מבשל אפי' בקדירה שהיא מבושלת כל זמן שהיא על האש. ע"כ וכך פסק בש"ע ס"ד: יש למחות ביד הנוהגים להטמין מבעוד יום קומקום של מים חמים ונותנין אותן...

תקנת בני הכפרים א מבואר במשנה שהכפרים מקדימים ליום י"א י"ב י"ג וכתב רש"י בסיבת הפטור וז"ל: "והכפרים אינם בקיאים לקרות וצריכים שיקראנה להם אחד מבני העיר ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבוא ביום י"ד" ולפני זה מסביר שבשני וחמישי מתכנסים שם לב"ד וליישב עם הגמ' בד"ד: שאומרת שהסיבה היא מפני שמספקים מים ומזון נראה פשוט שמה שכותב אצלנו זה הסיבה למה ליום הכניסה אבל הסיבה שהקלו להם זה בגלל שהוא שכר להם על מה שמביאים כל השנה מים ומזון ולכן לא מטריחים אותם אע"פ שלכאו' היה לנו לומר שאינהו דאפסדו אנפשיהו...

מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה - לך והודיעם גמרא שבת י: א"ל הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם. מכאן אמר רשב"ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו. מאי עביד ליה אמר אביי שאיף ליה משחא ומלי ליה כוחלא, והאידנא דחיישינן לכשפים מאי אמר רב פפא שאיף ליה מאותו המין. איני והאמר רב חמא בר חנינא הנותן מתנה לחבירו א"צ להודיעו שנאמר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו, לא קשיא הא במילתא דעבידא לאגלויי הא במילתא דלא עבידא לאגלויי, והא שבת דעבידא לגלויי...

ביאור הריטב"א דהוי פסול דמפ"כ ממש | מח' ר"ה ור"י ע"פ דעת הריטב"א: דברי רש"י בסוגיא וקושי בדבריו בסוגיא (כתובות דף כ ע"א) ביאר רש"י דהא דכותב אדם עדותו על השטר, ומעיד עליה אפי' לאחר כמה שנים, מיירי שיכול אדם לכתוב עדותו על פיסת קלף, כדי שבשעה שיצטרכו לעדותו יוכל להיעזר בקלף, ונקרא בלשון הראשונים כותב אדם עדותו בפנקס.[א] ונח' בגמ', עד כמה יכול העד להיעזר בפנקס, דר' הונא סבר דצריך שהעד יזכור את עדותו מעליו, וביאר רש"י בזה , דצריך שיזכור קצת מעדותו מעליו, אבל שאר פרטי העדות יכול להיעזר בפנקס...

הטעם בדין זה | ביאור חקירת הגרא"ו בכח דהגדה ראשונה מול השנייה | הנתבאר עפי"ז בנידון דהוסיף על דיבורו הראשון | בסוגיא דחזרה במס' ב"מ ביאור הריטב"א בדין דכיון שהגיד וקושי בדברי הרמב"ם ע"פ הנ"ל: בסוגיא בדין דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד, כללא דדינא הוא דכל עד לאחר שהעיד בב"ד שוב אינו יכול לחזור בו. ובביאור דין זה כתב הריטב"א. (כתובות דף י"ז ע"ב ד"ה אמר להו. בסו"ד) דהטעם שא"א לחזור מהגדתו זה הוא משום דכתיב "ע"פ שנים עדים יקום דבר", והנה אם יחזור בו העד, שוב לא יכול לקום דבר מעדותו דבכל פעם...

חובת קריאת שמע היא דאורייתא כמו שכתוב (דברים ו, ז) "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך בשכבך ובקומך", ודרשו חז"ל שחייב אדם לקרוא קריאת שמע פעמים ביום, אחד בשעת שכיבה ואחד בשעת קימה. בגמרא (ברכות דף כא.) נחלקו אמוראים בדין קר"ש באופן שהיה לו ספק אם קרא שמע או לא קרא, ר' יהודה [בשם שמואל[1]] ס"ל שאם הוא מסתפק האם קרא שמע אינו חוזר וקורא, ואם הוא מסתפק האם הוא קרא אמת ויציב הוא חוזר וקורא, וטעם הדברים הוא משום שקר"ש הוא מדרבנן וספיקא דרבנן לקולא, ואמת ויציב מה"ת, וספיקא דאורייתא לחומרא. וטעם...

בענין סדר ארבע פרשיות - שקלים, זכור, פרה, החודש! פרשת שקלים א. שבת ראשונה בחודש אדר קורין פרשת שקלים, שבת שניה קורין פרשת זכור, שבת שלישית ט"ו אדר הפסקה, שבת רביעית באדר קורין פרשת פרה אדומה, שבת אחרונה קורין החודש הזה לכם, כל זה איתא במשנה מגילה כ"ט א'. בגמ' מגילה ל' ב' נחלקו אמוראים, רבי אמי סובר שבשבתות הללו אין קוראים כלל פרשיות השבוע אלא אותן הפרשיות המיוחדות בלבד, ורבי ירמיה סובר שנוסף לפרשיות השבוע קוראים אף את ארבע הפרשיות הללו, והלכה כרבי ירמיה כמבואר בשו"ע או"ח סימן תרפ"ה...

יחזקאל הנביא מי היה אביו של יחזקאל ולמה נקרא שמו בוזי/ האם יש נבואה בחו"ל/ למה לא נקבר בארץ ישראל/ מי הרג את יחזקאל/ היכן מקום קבורתו/ האם אפשר להוכיח כשיטת רבינו תם מזה שמצאו תפילין בקבר יחזקאל כדברי רש"י/ א] יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן, תרגום ירושלמי, יחזקאל נְבִיָא בר ירמיה נְבִיָא, ונקרא ירמיה 'בוזי', על שהיו מבזין אותו [1]. (הערוך ערך בז) ב] רבי פנחס אומר: לאחר כ' שנה שנהרגו כולם בבבל, שרתה רוח הקודש על יחזקאל [2], והוציאו לבקעת דורא והראהו עצמות יבשות הרבה מאד, אמר לו בֶּן...

האם קראו פרשת שקלים בזמן המקדש דברי הבנין שלמה בבנין שלמה בסימן נ"ד מאריך לבאר בתחילת דבריו שבזמן הבית קראו בתורה בפרשת שקלים, וקריאה זו היתה בגדר משמיעין על השקלים. חוץ מאותה קריאה היתה גם הכרזה של ב"ד כמו שכתוב באחד באדר משמיעין על השקלים, והכרזה זו היתה תמיד באחד באדר בין בשבת ובין בחול, עי"ש. ולאחר החורבן הקריאה רק בתורת זיכרון לשקלים של פעם. ועוד יש ענין שע"י הקריאה מקיימים ונשלמה פרים שפתינו, שכאילו מביאים את השקלים בעצמם. נפקא מינה בחיוב קטן ומביא הבנין שלמה נפ"מ האם קטן שיהיה...