תוכן מומלץ

ביסוד הדין דל"א מיגו להוציא, ועיקר מעלת המיגו אי מטעם כח הטענה או מטעם נאמנות במתני' ב"מ [ב' א'] אמרינן ז"א כולה שלי וז"א חציה שלי האומר כולה שלי ישבע שאין לו בה פחות משלשה חלקים והאומר חציה שלי ישבע שאין לו בה פחות מרביע, זה נוטל שלשה חלקים וזה נוטל רביע, ע"כ, ובתוס' שם [תוד"ה וזה נוטל רביע] הק' וז"ל וא"ת יהא נאמן דחציו שלו מיגו דאי בעי אמר כולה שלי כדאמרי' בגמ' האי מיגו גופיה לפטרו משבועה אי לא משום דאיערומי קמערים, ע"כ, והיינו דאמאי אינו נאמן במיגו דהיה טוען כולה שלי דהיה מקבל החצי, וא"כ...

בשו"ע סי' תצ"ג סעיף ב' כתב הטעם שנוהגים באבלות בימים הללו עד ל"ג בעומר, משום שבאותו זמן 'פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות'. ומקור הדברים בגמ' יבמות סב: שמתו בימים הללו כל תלמידי ר"ע. וז"ל: "אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת". ודרוש הסבר אם כן מה לשמחה זו בל"ג...

א. נחלקו בש"ס בדוכתי טובא אם איסור חל על איסור, או דילמא מאחר והדבר כבר אסור- אין האיסור השני חל עליו, יען מהות איסור היא לאסור את המותר ולא את האסור כבר. מפוזרת הסוגיא בפסחים לו, קידושין עז, יבמות לג ,חולין קא ועוד. למעשה קיי"ל שאין איסור חל על איסור כ"א באחד משלושה אופנים: או באיסור מוסיף או באיסור כולל או ששני האיסורים חלים בבת אחת בפש' הגדרת איסור מוסיף היא שנתווסף בדבר הנאסר עוד תוספת של איסור -למשל איסור הנאה [-ויש בזה אריכות בעניין המבשל חלב בהמה ביחד עם חלב ואכמ"ל]או למשל חתיכת...

בדין דקא פסקת לחיותי א. ב"ב כ"א ב' אמר רב הונא בר מבוי יכול לעכב על חברו לשים שם ריחים מפני שאומר לו קא פסקת לחיותי והקשתה הגמ' מדגים ותירצה שדגים שונה כיון דיהבי סיהרא והקשתה מחנוני שמחלק קליות ואגוזים ותירצה ששם יכול לומר כמו שאני מחלק תחלק גם אתה אבל פה קא פסקת לחיותי ולדינא דנה הגמ' האם בן מבוי יכול לעכב לבן מבוי אחר ולאותו מבוי ועוד דנה הגמ' ביום שוק וכו' ב. ובב"י קנ"ו הוכיח מהא דבת"ח יכול לאקבועי שהני דיני הם מדרבנן ומפני תיקון העולם שהרי מדאורייתא אין סברא שיהיה הבדל בין דרבנן...

הרחק מן הצבוע דע את האויב * עשיו הוא אדום הצבוע * היצר הרע מגיע בתחפושת * היופי החיצוני דע את האויב פרשת שמיני, עוסקת בחלקה השני באזהרה על המאכלות האסורות, הציווי הראשון הוא על בהמה לה צריך שני סימנים מפרסת פרסה ושסעת שסע, ומיד מאריכה התורה בארבע חיות להם יש רק סימן טהרה אחד, צריך לייחד לכל אחד מהם פסוק נפרד עם הסיומת 'טמא הוא לכם', ויש להק' מדוע צריך להרחיב בהם בפרשה מיוחדת, די היה לכתוב שצריך שני סימנים כדי שנדע שלמי שיש סימן אחד טמא ותו לא. בנוסף יש כאן קושיא בפשט מדוע כתוב בגמל בשפן...

א. ב"ק ז. בגמ' בעא מיניה רב שמואל בר אבא מאקרוניא מרב אבא כשהן שמין בשלו הן שמין או בשל עולם הן שמין, ויש לחקור אם גם להצד דבשלו הן שמין הויא בשל עולם שומא קיימת אלא דאין שמין בה או דאינה קיימת כלל, והנפק"מ והצדדים יבוארו אי"ה לקמן [ואמנם בדברי החזו"א (ליקוטים סי' י"ט) מבואר בהדיא דחשיב שומא לכו"ע עיי"ש]. והנה אמרי' בגמ' אליבא דר"י לא תיבעי לך דאמר בדניזק שיימי', וכתבו התוס' (ד"ה אליבא) דהיינו משום דיליף גז"ש מוביער בשדה אחר דהוי דניזק ממש, והקשה המהרש"א דהלא אמרי' לעיל (ו:) דבלית ליה למזיק...

זמן קיום המצווה בגמ' במנחות דף סו. מיום הביאכם... תספרו - יכול יקצור ויביא ואימתי שירצה יספור? תלמוד לומר: מהחל חרמש בקמה תחל לספור, אי מהחל חרמש תחל לספור, יכול יקצור ויספור ואימתי שירצה יביא? ת"ל: מיום הביאכם, אי מיום הביאכם, יכול יקצור ויספור ויביא ביום? ת"ל: שבע שבתות תמימות תהיינה, אימתי אתה מוצא שבע שבתות תמימות? בזמן שאתה מתחיל לימנות מבערב, יכול יקצור ויביא ויספור בלילה? ת"ל: מיום הביאכם, הא כיצד? קצירה וספירה בלילה והבאה ביום, מבואר בגמ' שיש ענין של תמימות לכן סופרים מהלילה שיהיה...

אחד מהנושאים הנידונים ביותר בעולם הישיבות, ואצל כל מי שלומד נשים נזיקין, הוא ללא ספק - מהו מיגו? ראיה או כח הטענה? אינני מתכוון להקיף במאמר זה את כל הסוגיא, אך בעז"ה אשתדל להביא כמה ראיות לעניין. מהו מיגו? א. שורש הנידון מתחיל בפלוגתת הראשונים בגיטין ב. שכתבו שם התוס' (ד"ה ואם) דטעני' ליתמי פרוע כיון דהאב עצמו היה נאמן לומר פרוע מיגו דמזויף אפי' אי נימא דלא טעני' להו מזויף עי"ש, ושיטת הרמב"ן (במלחמות ב"ב ע:) דליכא למימר הכי דאם אין דיננו לטעון להם מזויף אף פרוע לא נטעון להו שהרי אין נאמנות...

האם יש חציצה בנטילת ידיים??? >>> מה טעם חיוב נטילת ידים??? >>> האם מקור דין נטילת ידים היא הלכה למשה מסיני??? >>> מדוע דין חציצה בנטילת ידים כדין חציצה בטבילה??? >>> מכה שיש בידו עם רטיה כיצד יטול??? >>> אם חוצץ מדרבנן הרי הוא מקפיד גם מדאורייתא??? >>> האם מותר ליטול ידים עם טבעת??? >>> כשאחד מקפיד ואחד אינו מקפיד האם זה חציצה??? >>> מעלת נטילת ידים. כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ...

בענין גט בכת"י (גיטין ג:) א. הנה נחלקו ר"א ור"מ אם עדי חתימה כרתי או עדי מסירה, ודנה הגמ' בגיטין (ג:) לומר דהגם דלר"א לא בעי' חתימה כלל מדאו' מ"מ מדרבנן בעי ומקשי' עלה והא ג' גיטין פסולין דרבנן ולא בעי ר"א חתימה לשמה דתנן ג׳ גיטין פסולין ואם ניסת הולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הרי אלו שלשה גיטין פםולין ואם ניסת הולד כשר רבי אלעזר אומר אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר וגובה מנכסים משועבדים שאין העדים חותמים על הגט...

בעניין אם נשים חייבות בספירת העומר, ובמסתעף כתב הרמב"ם (הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה כד): מצוה זו על כל איש מישראל, ובכל מקום ובכל זמן. ונשים ועבדים פטורין מספירת העומר. וכתב המגן אברהם (סימן תפט סעיף קטן א) שכן הוא בזוהר (תצוה עמוד שי"ט) שנשים פטורות מספירת העומר; והוסיף המגן אברהם שמכל מקום שווינהו עלייהו חובה. אבל הרמב"ן (קדושין דף לג עמוד ב ד"ה והוי יודע) כתב, שספירת העומר היא בכלל מצוות עשה שאין הזמן גרמא, [ונשים חייבות] [א]. וביאר דבריו המהר"ם חלאווה (הביאו בנו בתשובה, נדפס...

שומע כעונה בספירת העומר השו"ע [תפט ס"א] "ומצוה על כל אחד לספור לעצמו", ורצו חלק מהאחרונים לפרש את דבריו שא"א לקיים מצוות ספירת העומר ע"י שמיעה מש"צ, ולכאו' דבר זה נלמד מדרשת הגמ' במנחות סה: 'וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד', דהיינו שכל אחד סופר לעצמו ולא ע"י שמיעה ממישהו אחר, דלא כמו שאר מצוות כמו קידוש והבדלה שקי"ל דשומע כעונה, דהכא גילתה לנו התורה שלא יצא כל כמה דלא ספר לעצמו, אבל יש מן האחרונים שכתבו דכונת התורה בזה שכתבה וספרתם לכם הוא דלא נאמר שמצוה זו מוטלת על בי"ד בלבד כמו בשמיטין...

אולי כדאי לעשות שבשורת הכתובת בדפדפן, יהיה רשום שם האשכול בלשה"ק ולא באנגלית. זה יותר נח.

ספק ספיקא בספירת העומר הנה בשו"ע [תפא ח] כתב אם שכח לברך באחד מהימים, בין יום ראשון בין משאר ימים, סופר בשאר ימים בלא ברכה; אבל אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר, יספור בשאר ימים בברכה, עכ"ל, מבואר הדין שאם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר יכול להמשיך לספור בשאר הימים בברכה, ומבאר המ"ב [ס"ק לח'] משום דאיכא ספק ספיקא שמא לא דילג כלל ואם תמצי לומר שדלג שמא הלכה כאותן פוסקין דכל יום הוא מצוה בפני עצמו, מבואר שאדם שיש ס"ס בספירה מברך, והנה לגבי ס"ס בברכות מצאנו ברחבי המ"ב במס' מקומות סתירות...

פסוקים לשמות אנשים א] בספר כוונת האר"י ז"ל איתא בזוהר שצריך כל אדם לחשוב שמו ולזכור תמיד באיזה פסוק שהוא ראש פסוק ראש שמו וסוף פסוק סוף שמו, ובענין חבוט הקבר הרשעים אינם יודעים שמם בקבר ומכין אותם מכות אכזריות עד שיגידו שמם והם אומרים מעידים עלינו שמים וארץ שאין אנו יודעים שמינו. ותמצא כל א' מישראל מלבד שם שקראו אותו אביו ואמו והוא נרשם למעלה בכסא כבוד, וכן הוא יקרא למעלה, כי אין הדברים באקראי, כי הקב"ה מזמן אותו השם בפיו אביו ואמו, לכן ר' מאיר ור' יהושע מדייקן בשמא [1], מלבד אותו השם שיש...

בעניין איסור ברכה לבטלה "ברכה לבטלה" משמועתה ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב לאומרה. בגמרא בברכות (דף לג עמוד א) אמרו: "כל המברך ברכה שאינה צריכה[א] – עובר משום לא תשא". וכתב הרמב"ם בתשובה (תשובות פאר הדור סימן קה; תשובות הרמב"ם (פריימן) סימן פד) שאיסור ברכה לבטלה הוא מדאורייתא[ב]; וכן נראה מהלכותיו (הלכות ברכות פרק א הלכה טו) שדימה זאת לנשבע לשקר "כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא"[ג]. והגאונים כתבו בתשובה (שערי תשובה סימן קטו) שהמברך ברכה לבטלה – חייב...

רציתי להציע בפני הרבנים חברי הפורום איזה רשימה שכתבתי בעניין שכירות ומסתעף לענייני קנין פירות וקנין הגוף, אקוה שיתקבלו על לב הרבנים שליט"א. א. בגמ' (עבודה זרה טו) שקיל וטרי אי שכירות קניא או לא קניא, ונפקא מינה בזה בהשכיר בהמתו לעכו''ם אי שכירות לא קניא ומצווה בשבת על שביתת בהמתו או דקניא ואינו מצווה על שביתת בהמה זו, וכן בהשכיר ביתו לעכו''ם אם מוזהר שלא יביא בו העכו''ם עבודה זרה משום לא תביא תועבה אל ביתך, ובפשוטו שכירות הוי זכות לפירות והוי כקונה שדה לפירות דפליגי בה ריש לקיש ורבי יוחנן...

מצינו שע"פ חסידות נקרא יצר הרע בשמות רבים, וכל אומה ששלטה בישראל המשילו אותה ליצר הרע, וכן כל אומה שהתעסקה עם ישראל. [מצרים, עמלק, כנעני וכו', יוון, עשיו ועוד...] וא"כ צריכים אנו לבאר מה השינוי ביניהם. ומדוע גדולה קליפת עמלק עד שישנה חובה למחותה לגמרי, יותר מכל חלק אחר הקיים ביצר הרע. במאמר זה אנו נתעסק אי"ה בשלושה קליפות: מצרים, עמלק, כנען ושאר האומות. א. מוח שליט על הלב. ידוע הפתגם החב"די "מוח שליט על הלב" ובעולם התקבל משפט זה כביטוי לשיטת חב"ד שעבודת השי"ת צריכה להיות על ידי שליטת...

"מצות ספירת העומר" כתוב בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה על ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג' טו' – טז'). "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה" (דברים טז' ט'). מצות עשה דאורייתא לספור את הימים החל ממוצאי יו"ט הראשון של חג הפסח עד שבועות. בטעם המצווה נאמרו כמה טעמים: בחינוך מצוה שו' האריך לבאר וז"ל: משרשי המצוה על צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה, ומפני התורה נבראו שמים וארץ וישראל, וכמו שכתוב אם לא בריתי יומם...

מוני המצוות מקצוע מכובד בו עסקו גדולי אומתנו הוא מניין המצוות, במקרים רבים אף נקשר העיסוק בתחום מהותי זה בדברי ימי אלו שעסקו בו. תחום זה העסיק את רבותינו עוד בתקופת הגאונים בה כתב רבי סעדיה גאון את מניין המצוות שלו אשר נעשה להבהיר ונהיר אודות לר''י פערלא שאזניים עשה לתורתו. לאחריו היו רבים נוספים כדוגמת ספר החינוך אשר נכתב בעיקרו כאיגרת לבן על מנת לעורר את ליבו לדבוק בתורה ומצוותיה ואגב פירוט מצוות התורה מונה אתן המחבר אשר יתכן ויוודע מיהו לאחר שהדבר היה בגדר תעלומה. וגם את כליו נשא בעל...